את שרה מלצר פגשתי לפני כשנה, במסגרת ביקורת עבודות שהוזמנתי אליה ברעננה. על חווית המפגש עם האישה מלאת החיות והרוח שיצירתה מרגשת ונוגעת סיפרתי לחנוש. שמחתי מאוד שגם חנוש התרשמה משרה, והזמינה אותה להציג בגלריה. שרה מלצר נולדה בפולין בשנת 1928. את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין ובהגלייה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. היא […]
מאז העלון האחרון עברו כבר יותר מחמישה שבועות, ימי חופש וחג חלפו עברו, ונדמה שכל מה שאנו עושים זה לעבור מגשר לגשר. תקופה זו נחלקת לשניים: מצד אחד פסח, החג החשוב בלוח השנה היהודי, ומנגד החגים החילוניים-ישראליים: ימי זיכרון, יום העצמאות, האחד במאי (שזהרו הועם במרוצת השנים), יום ירושלים (שהפך חג מגזרי כמעט) וגם שבועות […]
בעת האחרונה כל כך הרבה עצב שייט לו בשבילים, בלבבות ובין האנשים. ועם זאת, כל כך הרבה חום ואהבה, תמיכה ועזרה. בעת שפוסעים בשבילים הירוקים והפורחים, האוויר צלול, שמים תכולים מעל, ותחושת עצב עמוקה מלווה בכל פסיעה. עצב בלב על אובדן של אדם אהוב. ומסביב מושטות ידיים, מנסות לתמוך, לחבק, לאהוב ולהשקיט ולו במעט את […]
העובר בשביל ממערב לביתנו, יכול לראותני כמעט בכל שעה משעות היום, (ולפעמים בלילה), קודחת על התבשילים והסירים. יש מי שכבר מכיר את חיבתי הבלתי מוסתרת לבישול ביתי ויודע שחלל המטבח הוא המקום האהוב שלי בבית. כשהגעתי לקיבוץ, אי שם בשנות השמונים העליזות של המאה הקודמת – מרבית ארוחות השבוע היו נערכות בחדר האוכל, ומעבר לאכילה […]
כפי שציינתי כבר כמה פעמים, אני חסידה גדולה של סרטים ישראליים! לפני כמה חדשים היה אירוע מבורך, בו במשך יום אחד הוקרנו בכל בתי הקולנוע בארץ רק סרטים ישראליים במחיר של 10 ₪ לסרט! כמובן שהתמקמתי ליום שלם בסינמה סיטי ואחד הסרטים שבחרתי היה "הקפות", המוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע. (איכשהו יצא שכל הסרטים שבחרתי […]
במאמרו המפורסם "אבל ומלנכוליה" מתאר זיגמונד פרויד בשכנוע רב את תהליך האבל, החל בהכחשה לא-מודעת של מות האדם היקר, וכלה בהשלמה ובהסתגלות מחודשת לחיים, איטית ומיוסרת ככל שתהיה. אבל מה עושה משפחה שיודעת שמות בנה בקרב יכול וצריך היה להימנע? שרצף כשלים של מפקדים גרם למותו? הרי שתהליך עיבוד האבל, כפי שמתאר אותו פרויד, שוב […]
הסיפור הזה זכה למקום ראשון בתחרות הסיפור הקצר, עמק חפר! היום אימא תבוא. רונן המדריך בפנימייה, אמר לי בארוחת הבוקר: "מזכיר לך שעוד מעט אימא שלך מגיעה לשיחה, כן, כל ההורים באים לשיחה על התעודה. אתה תחכה לה בשער, ותביא אותה אלי לחדר צוות בעוד שעה". אתמול, בטלפון החדיש, אמר לאימא שלי: "כן אפשר לבוא […]
האופה היא דנה עמרמי אסולין, תושבת יד חנה. היא גדלה במשפחה שבה רכשה אהבה גדולה למטבח. בכל יום שישי היו אופים אצלה בבית חלות לשבת ועוגות שמרים מיוחדות. היום דנה ממשיכה את המסורת המשפחתית ואופה מדי שבוע חלות לשבת בהזמנה. המראה של החלות מדבר בעד עצמו והריח… משכר. מדי שבוע היא מפרסמת בעמוד שלה בפייסבוק […]
אחת לשבוע בערך אני נוסעת בשעות אחה"צ לתל אביב ללימודים. בשבועיים האחרונים הנהיגה הייתה פחות קלה – חלונות הרכב התכסו באבק והגשם שירד הצליח רק ללכלך את החלונות עוד יותר. "למה הלכלוך הזה כל כך מטריד אותי? הרי אני רואה לא רע את הכביש "חשבתי על זה. נראה כי הבעיה טמונה בכך שאני חוששת ממה […]
מיכאל כפרי כ"ו ניסן תשט"ז 7.4.1956 גד סמואל כ"ו ניסן תשט"ז 7.4.1956 מאיר זייטל כ"ח ניסן תשכ"ג 22.4.1963 בנימין ארנוני כ"ט ניסן תשי"א 5.5.1951 יוסף אנגל ו' ניסן תשי"ב 1.4.1952 פולדי (רות) ורד י"ט ניסן תש"ל 25.4.1970 יחזקאל לנדאו כ"ז ניסן תשל"ח 4.5.1978 מרטין שפו כ"ו ניסן תש"מ 12.4.1980 גבי (גבריאל) הרמן כ"ט ניסן […]
עדה רפאלי, חיה ויוצרת בגבעת חיים איחוד. מעצבת תלבושות בטלוויזיה ומלמדת ציור ואמנות. בפסח הציגה מבחר מעבודותיה בתערוכת אמנים בבתים פתוחים בקיסריה. בקשנו ממנה לכתוב קצת על עצמה ועל עבודותיה. עדה: "למדתי בבצלאל ואחר כך גרתי כמה שנים בלונדון. כשחזרתי לארץ למדתי לימודי קולנוע ועבדתי באופרה הישראלית כאסיסטנטית של מעצבי התלבושות, וניהלתי את יצור התלבושות […]
וכהרגלנו נתחיל בסיפור, מספרים על מיליונר שסבל מכאב עיניים חמור. הוא התייעץ עם הרופאים הבכירים ביותר בעולם, עבר אבחונים אצל אופטומטריסטים מובילים, צרך כמות גדולה של תרופות, ועבר שורה של ניתוחים מסובכים. ועדיין, הכאב נמשך בעוצמה רבה. לבסוף, הוא החליט לפנות לנזיר שנחשב למומחה במקרים מסוג זה. הנזיר הבין את הבעיה מיד ואמר שהפתרון הוא […]
הוי, מה אהבתי את המקום! את המקום הצומח-גדל לנגד עיני זה חצי יובל, שאזור ירקותו כל שנה מתרחב ושובה את העין, שובה את הלב. את המקום עם מגדל על גבעה, אך רק ממרחק מבחינים במגדל – החביאוהו עצים שגבהו פי שבעה (רומזים הם כאילו: אל על!) את המקום על המון ילדיו בצל "דולב" ו"דקל", "רימון" […]
