מן המפורסמות הוא, ששניים הם מקורותו של כל חג מחגי ישראל – אחד בטבע, אחד בהיסטוריה. ובמיוחד של שלושת ה"רגלים": חג האסיף נסתמל בסוכות, בהן ישבו כביכול אבותינו בעת נדודיהם במדבר; חג הפסח (=זבח הרועים) או המצות והאביב (של מגדלי התבואה) נעשה לזמן חירותנו, גאולה מבית עבדים לזכר יציאת מצרים; וחג הביכורים (=קציר החיטין) או […]
סבתא שלי קראה לי "מוֹטְקֶעלֶע". ובקולה הדהדו געגועיה לאביה מרדכי, שנקראתי על שמו וש"היטלר לקח אותו" (כך אמרה זאת תמיד בשפתה השבורה). אמא שלי קוראת לי עד היום, בהזדמנויות מסוימות מאוד, "מוֹרְדְכָיָלֶה". והצליל הוא רך ותובע בעת ובעונה אחת. סמדר ואני קוראים ליותם "יותָמוּק", ולפעמים "מלכישוּע"; לתמר "תמרוּלָה", ולעיתים "צפרדעוּלָה"; ולעומר "עומרוּקי", ו"דוּגוּזוֹן" ולפעמים "יַלדוֹני." […]
לפני הרבה שנים, בהיותי ילד, לא היתה נהוגה עדיין המלצת המחנכים הפסיכולגים וההורים הדעתניים להגביל את שעות המסך לילדים, וזאת מהטעם הפשוט שלא היו אז מסכים, כלומר לא היה אז WORD, וכתוצאה משניים אלה מספרם של הסופרים היה מועט. למזלנו לא היתה אז הגבלת שעות קריאה, וכך נמצאו לא מעט ילדים כמוני שניצלו כל רגע […]
״מילים״ מיד מתקשר אצלי לאבא שלי, עדי -שידע פרפקט לא רק עברית, אלא גם גרמנית (ואולי משום שחשש שלא יגיע לדרגת ״פרפקט״ באנגלית – לא העיז ללמוד לדבר אנגלית). הבלשנות בעברית שריתקה אותי עוד מגיל צעיר היתה העיסוק המרכזי בארוחות הבוקר השבתיות במשפחתנו. והצטרפו אליו גם אחרים (סימה שרי, למשל). בדקדקנותו, זכור לי למשל […]
בגבעת חיים, כמו בקיבוצים רבים אחרים, אנחנו מתלבטים בנושא שיוך הדירות – נושא מורכב ומסובך. החלטנו לפני מספר שנים על עקרונות מסוימים שהתגבשו למה שאנחנו קוראים "שיוך חוזי". ההחלטה התקבלה מכיוון שלא יכולנו לבצע שיוך מלא, מול המנהל (רשות מקרקעי ישראל – רמ"י) והחלטנו על הפעלת העקרונות שלנו – כשלב ביניים עד השלב של שיוך מול רמ"י […]
רציתי לכתוב על הרבה מילים שהובילו למילים אחרות (יצא לי בטעות בהקלדה – חארות במקום אחרות) וילדו מילים חזקות, שעלבו במילים שאינן דומות למילים המוכרות. ואל תשאלו – המילים המוזנחות בכו בצד כי לא הזכרתי אותן. ואותן אני בכלל מסמפטת, שלא כמו המילים האדומות שצבען ניתן להן, כי רצחו בדרך למטרה שלהן מילים תמימות (לא […]
מכתב פרדה (באותה מידה מותר לומר "פרידה") הפרשה נגמרת – "יד ללשון" נשברת… אני מפסיק מתוך תסכול; קשה לשאת מכות בלי גבול. ניסיתי לתקן שגיאות בלי להחמיר ברוב תביעות, וגם בלי רצינות רבה מדי במתינות לחרוז הערותי. חשבתי לי, שכך אוכל לתרום לשיפורים מעט בשפת בני המקום בכתב כבעל פה. חלמתי, כנראה. עונים לי: […]
יצירת כל עלון היא מעשה עדין ומורכב של חשיבה ואיזון – פסיפס צבעוני המבטא את רוח הקהילה. מסביב לכל עלון עולות הרבה שאלות, תהיות, ולפעמים גם דילמות. מה כותבים? מי כותב? על מה כותבים? על מה לא? ואפילו סדר הכתבות בעלון. בעלון הזה השתדלנו להעביר מצד אחד מידע חשוב לציבור – למשל הכתבה של ברוך […]
במפגש הלמידה האחרון על חלופות השיוך (יום ו' 25.2) נזרק לחלל מושג חדש – "חירות כלכלית" – כשאיפתו העיקרית של כל אדם או לפחות חבר קיבוץ, וכניגוד למשטר הוועדות הדורסני של הקיבוץ הקלאסי. למונח זה אין ולא כלום עם "עצמאות כלכלית" כאחת מצורות החברות בקיבוץ. חירות-כלכלית היא סיסמתם של אלה המבקשים לבצע את פעילותם הכלכלית […]
ורד: אשר הוא סבא נהדר, והנכדים שלו חברים של הבן שלי. והוא גם עזר לנו בסבך הבירוקרטיה מול המועצה בנושא הארנונה – זה המקום להגיד לו תודה. בישיבה שבה הוצגה העצומה – שאני הייתי חלק ממנה – לחזור מן השיוך והיה דיון מאוד סוער במועדון, הוא אמר לנו שאנחנו לא מנסחים את עצמנו נכון. […]
הוורדים – גדי, צביה והילדים מעניקים את תפוז הזהב לרובי ברנע. משפחת ורד, בהרכבה המלא, פסקה פה אחד להעניק את התפוז המתגלגל לרובי ברנע, על תרומתו האנושית, דאגתו לכל העולם, ולחברי גבעת חיים איחוד בפרט. בוויכוח מול רובי הפסדתם מראש. רובי איש עקרונות, יסודי, מקצועי, מתוכנן וביצועיסט – לא אגואיסט. תמיד מוכן ורוצה לתת ולתת […]
אני ממעט לכתוב לעלון מסיבות רבות אך החלטתי לחרוג ממנהגי ולהשתתף בשיח המתקיים. גבעת חיים ידעה לאורך שנים רבות לקיים שיח ודיון מסודר, הוגן ושקוף בנושאים שעל פרק היום – ובוודאי בנושאים מהותיים לחיינו כאן. הדיונים נעשו בפורומים רחבים, עברו שינויים ועדכונים, פשרות והתגמשויות עד שהגיעו להחלטות שעברו ברוב מכריע. היו לאורך השנים החלטות […]
שנייה! שנייה! לפני שתעבירו דף, ותאמרו בליבכם: הנה! עוד "חבר" שחושב רק על עצמו ועל משפחתו ורוצה לנצל את הקהילה, ומה חפץ לי בהם? ואף על פי כן רוצה אני לספר לכם על קבוצה לא ממש גדולה של בני הקיבוץ שלנו, שחיים בקרבנו למעלה מעשרים שנה ברציפות, ואנחנו פוגשים אותם ואת ילדיהם בכל שעה ושעה […]
