שישי, בוקר בגשר (אחרי הזריחה), הורים וקקטוסים (4 בנים, היתר הרבה בנות…).

אנרגיות של בוקר. אם להיות כנים, הצ'אקרות בקדמת האוטובוס נפתחות לאיטן…

יצאנו. מאחורה הילולת ילדים ושירה רבת קולות.

עברה שעה פלוס… עצירה ליד יקנעם – רגע, אוכלים – פריסה מקצועית ונגיעות בריאות.

על בטן נינוחה ממשיכים הלאה – בדרך הקצרה או הארוכה… – לשמורת הטבע 'מג'רסה'.

ממליצים לכם – טיול נהדר ליום חם!

אפשר בהחלט להתפאר – כמעט כל ההורים והקקטוסים נצפו במים! האמיצים (הילדים כמובן) אף שוחים וצוללים. וברקע קולות השמחה והצחוק. זה כשלעצמו עושה טוב.

היעד הבא: הכנרת. מכוונים לעוד כייף, לעוד חיבור, למעגל בר מצווה, לעוד אוכל כמובן.

הכנרת נראית טוב, חגיגית… החוף מרגיש כמעט פרטי שלנו.

ולסיום, מעגל שנת בר מצווה מלא רגעים מרגשים. נשענים על המסורת של פעם – ברכות של המשפחות באירוע הבר מצווה, אבל כאן הפעם בצורה אינטימית ורגועה.

ברכות הורים בכל מיני צבעים, עם הרבה מילים טובות, הנושקות לילדי בר המצווה.

לכבוד האירוויזיון, הופעת הורים עם השיר הללויה.

עוד אוכל… אבטיח קר ועוגה, והביתה!

עייפים אך מרוצים – מהחברה, מהילדים, מההורים.

שבת אחים גם יחד!

לכל החבורה, כולל המארגנים

אתמול היה יום נעים ורגוע של הדדיות וביחד, שהם ההרגשה הקיבוצית שאני מכיר ומעריך.

שמחתי באווירה ובהרגשה, שאני לעיתים חושש אובדת עם "הקיבוץ החדש". על כך ועל מה שאנחנו מייצרים ביחד, אני רוצה לברך ולהודות לכולכם. כי אנחנו מה שאנחנו מייצרים יחד וכמובן כל אחד לחוד.

רוני פולק