מה העניינים, אייל? זו שנה אחרונה… כן, וזה גם הקיץ הכי צפוץ שאני זוכר כאן. תכננתי לצאת לחופש ולא הצלחתי. המון פרויקטים… יש הרבה נושאים, אז אולי נתמקד בנושא 2030? פורסם לאחרונה דף ראשוני בנושא. נושא 2030 (גבעת חיים שנת 2030 כיעד) עבר כמה גילגולים ומחשבות בהיבט המהותי ובהיבט היישומי. ערכנו הרבה דיונים בהנהלה בנושאים […]

בעקבות המועצה האחרונה שבה דנו בנושא שיוך המקרקעין והקמת השכונה החדשה, החלו להשמע קולות צורמים בשיח הציבורי, שמכלילים קבוצות שלמות בקיבוץ, כמו למשל, מי שבנה את ביתו בשנים האחרונות בקיבוץ. אבהיר מראש שכל דעה היא לגיטימית אבל אין זה לגיטימי להשתיק אחרים שמשמיעים דעה אחרת משלך. הרי מה אנחנו משיגים בכך שבסערת רגשות נשרבט בחטף […]

אני מספר על הפגישה שהתרחשה ביום חמישי האחרון במועדון. בשמונה וחצי היינו, יעל ואני, בחצי הדרך שבין הבית שלנו בנעורים (המחודשים) למועדון, קצת אחרי דני הרמן, קצת לפני דוד קראוס, האצתי ביעל, אמרתי לה שאנחנו מאחרים היא אמרה שזה לא נורא. כשהגענו למועדון מצאתי אותו מלא מפה לפה, התמקמתי על כיסא גבוה מאחורה, צמוד לדלפק […]

שנה נוספת חלפה, בה המשכנו בתנופת הפיתוח הקהילתי-כלכלי. יצרנו, יזמנו, שמחנו, התמודדנו עם משברים, אובדן של חברים, ובימים אלו כבר מביטים קדימה ונערכים לשנה הבאה וגם מעבר – לעתיד שצפוי להיות מעניין ומאתגר יותר. השנה החולפת היתה עמוסה בפעילות שוטפת. הלחץ להשלמת השיפוצים בחינוך, בשילוב עם ההיערכות לגלי הקליטה הצפויים השנה, מכרזי הקליטה של דירות […]

לפני ימים ספורים ליוויתי בהתרגשות את אלונה ליומה הראשון בכתה א' ובבית הספר משגב. אותו בית הספר שבו למדתי גם אני לפני 40 שנה ("…תמנע תהיה מורה, לחשבון, לשון, תורה…"), אותו בית ספר ועם זאת שונה לחלוטין. כשאני התחלתי ללמוד בו עוד לא קראו לו משג"ב, אלא פשוט "בצפר". את השם שבא לציין בפורמט נ-נח-נחמ-נחמן […]

שוב יום חמישי בערב, שוב פגישה על דירות היורשים. מה כבר יש לחדש, אני לא רוצה ללכת. אני חווה את הקיבוץ כמרקחה בשבועיים האחרונים, מדבר באופן אישי בנושא עם אנשים רבים, ומתחשק לי לנוח מזה, קצת לא לדעת. אבל אני הולך. אני הולך כדי לא לפספס, וגם כדי לשאול שאלה. הפעם לבד, בזמן, יעל נשארת […]

 כל קיבוצניק מכיר את השאלה. לא לכולם בגבעת חיים איחוד 2013 יש תשובה. גדלנו, התרחבנו, ובנוסף לקבוצת ה-400 ולחברים הצעירים יש פה הרבה שוכרי דירות, בני משק ואחרים.  בינם זוגות צעירים עם ילדים שרוצים לחיות בקהילה. לפני כשנתיים רציתי לכתוב על זה מאמר עם הכותרת: "תושב או גנב?" ולא כתבתי. אבל השאלה המשיכה להציק לי, […]

עונת הבחירות חלפה, ונראה שאתה גם החורף. עונת ביניים שכזאת, בין חורף לאביב, בין פורים לפסח, בין בחירות להרכבת ממשלה. גם בקיבוצנו, אחרי חודשים גשומים, תוגה אפרורית וימים לא קלים, מתרגלים לקצב החיים המחודש. עוד לא אביב ממש, אבל כבר לא חורף. אותה הרגשת ביניים מאפיינת גם אותנו. מצד אחד, הרגשת התבססות ועשייה, מצד שני, הרגשה […]

בפגישה הראשונה שלי עם השחקנים, אמרתי להם: "זה שאתם חובבים, או חובבנים, או חביבים, לא נותן לנו זכות להוציא תחת ידינו תוצאה חובבנית. אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. אנחנו נעבוד קשה כדי שהתוצאה תהיה מקצועית לכל דבר".

כדי שנצליח לבנות לנו חיי קהילה משמעותיים צריך להשתחרר מהרפלקס האוטומטי ש"יהדות" זה אורתודוכסיה. צריך להשתחרר מההרגל המידי לטעון ש"אנו יהודים", ולהניח שבעצם האמירה גמרנו את תפקידנו.

יש להעלות במהירות, דרישה לקבלת אשור להרחבת השטח המותר לבניה בגבעת חיים וכמובן בכל התנועה הקיבוצית. אם לא נזדעק עתה נבכה דורות.

גבולות הגזרה של המועצה אינם תחומים, האסיפה האצילה לה את מירב סמכויותיה ואחריותה, ובמצב שנוצר נדרשה המועצה לגלות אחריות ומעורבות ביקורתית, זה תפקידה.

אני מלינה על כך שלאחר מסת הבניה הראשונה, לא עצרנו לבדוק באיזה קצב צריך להמשיך. גיליתי שכחצי "מהבונים החדשים" הינם במקום רחוק מבחינת זכותם להיכנס לבניה.

ראשית, יובהר כי כל הנאמר מתייחס לשיוך הקרקע מול מנהל מקרקעי ישראל והמדינה, ולא בשיוך הפנימי החוזי שנעשה כבר ובו שויכו הבתים לחברים ונרקמו יחסים חוזיים בין החבר לקיבוץ שביססו את זכותו של החבר לביתו והעניקו לו את הזכות להוריש את הבית לצאצאיו. השיוך הקנייני מתקיים בין החבר לבין מדינת ישראל, במסגרתו "קונה" החבר את […]

היי, שמי עמית גיא ולמי שהשם לא מצלצל מוכר, אני בתם השלישית של ברוך וימימה גשן אחת מבין 15 הנכדים של ראובן ומרים הישראלי ז"ל, דור שלישי בגבעת חיים איחוד. יחסי עם גבעת חיים ידעו עליות ומורדות במשך ארבעת העשורים האחרונים, אבל תמיד זה היה הבית. גם שיצאתי וחייתי במקומות אחרים – תמיד חזרתי, כי […]