מירה'לה זיו
טענתו של שמאי בעלון האחרון נכונה ומנומקת. אבל במחשבה שנייה, היא פשוט מיותרת.
לגבעת חיים איחוד אין בעיה דמוגרפית ואם יגיעו אלינו במשך השנים הבאות שלוש – ארבע משפחות בגיל הפנסיה, אפילו לא נרגיש בכך.
משום כך עצם העלאת הנושא נראה לי מיותר ואני מציעה להירגע ושכל אחד יצביע לפי נטיות ליבו בלי שום חשש להפיכת הפירמידה.
לעומת זאת אני מזהה ומודאגת מבעיה הפוכה לגמרי, בצד השני של הפירמידה.
כמו שמאי, גם אני, במקרה, בשיחה על המדרכה, עם אחת מחברות גח"א, קלטתי שקצב בניית ההרחבה בגח"א מהיר מדי, יוצר עוול בלתי רגיל לחבריו הוותיקים ומנוגד לכוונה הראשונית של ההרחבה.
אין לי זמן לחפש את הציטוט המדויק של החלטתנו, אבל אין ספק שהחלטנו שהבניה תהיה לפי הרשמה והרשימה תלך לפי וותק, וקודמים אלו שאין להם עוד בן ממשיך. רק אח"כ נכדים וכו'…
בזכות צוות בעל חזון, הצלחנו, מהר מאד לאחר ההפרטה לממש את ההרחבה. הצערנו, בתהליך הדרגתי את יישובנו ב- 42 משפחות, הוכחנו שאפשר, הפכנו את קיבוצנו למושך ואטרקטיבי.
אז על מה את מלינה?
אני מלינה על כך שלאחר מסת הבניה הראשונה, לא עצרנו לבדוק באיזה קצב צריך להמשיך. גיליתי שכחצי "מהבונים החדשים" הינם במקום רחוק מבחינת זכותם להיכנס לבניה.
הסיבה לכך?
אלו שזכותם לבנות כעת, המצויים בראש רשימת הזכאים, בחלקם לא בשלים עוד לבניה מסיבות שונות. הבנים במצב של התחלות, מקצוע, מתחתנים, ילדים ראשונים, הם חסרים עדיין את ההון העצמי. גם לחלק מההורים אין עדיין אפשרות לעזור מעט, משום שרק לא מזמן נכנסנו לתהליך ההפרטה והיכולת לצבור הון עצמי.
אם אותו צוות בעל חזון, היה עוצר לרגע, בודק לעומק, בדיון ציבורי וגלוי, היינו יכולים להימנע מעיוות הצדק והזה ולבנות כרגע כחצי מכמות הבתים, ועוד שנתיים שלוש את השאר.
העובדה שרק חצי מהבונים הם ב"מקום טוב" ברשימה, צריכה להדאיג אותנו מאד. וכדאי שהחברים יתעוררו ומהר.
הבעיה השנייה, הכרוכה בראשונה, היא דרך ההחלטה ודיווחה לציבור. לא מצאתי בשום מקום עדות לדיון על גודל הבניה הבאה, על מחשבה חברתית, תשתית חינוכית, יכולת קליטה ויכולת בניה של המשפחות הזכאיות, וכל המשמעויות השונות של הריצה קדימה.
מי החליט? מתי? למה שוב לא דווח?
בכמה שיחות טלפון ושיחות רחוב, לאחר שהבנתי את גודל הבעיה, (הכל בשלושת הימים האחרונים), גיליתי שהיו ויכוחים, היו דיונים, ואפילו מרים, במנהלת.
ואנחנו, כמו תמיד, העדר המובל, לא הבנו, לא שמענו, לא שותפנו בהתלבטות.
אני מבקשת, ומהר, דיון ציבורי על הנושא ועל דרך קבלת ההחלטות.
בדאגה וכאב ובמידה רבה של ייאוש…
עדיין לא מאוחר לשנות.
Share this post
מירלה – כל מילה בסלע.
ריצה מטורפת בבניה. למי שיש הון עצמי יכול לבנות ואם אין יורדים לנכדים. ואלה שעדיין לא בשלים ישארו כנראה בלי בתים.
ובאמת הגיע הזמן לקבל החלטות עם כולם.
אני לא מבין ברשימות בנים, אבל אני גם שותף לקריאה,בעיקר בגלל האופי התכנוני של הבנייה שהוא אפילו עוד יותר נוגד את אופי הבנייה בקיבוץ מהשכונה הקיימת.לפני שנתעורר ונגלה שזרקנו בהסח הדעת אל הפח ערכים תכנוניים חשובים, ויצרנו מפלצת תכנונית ואורבנית בלב ישוב כפרי יפהפה, בואו נעזור ונראה מה ניתן לעשות ואיך ניתן לשנות את המתוכנן.
לגבי דיון ציבורי – המושג הזה פשוט לא קיים פה, ולא יעזרו כל המילים היפות של הנהלת הקיבוץ
אני לגמרי איתך נויה! בעיקר לאור עליית המחירים המתפרעת והקשחת תנאי לקיחת הלוואות. חלק גדול מהציבור הזכאי יצטרך לוותר למען בנים שניים ושלישיים של בעלי המאה שמוכנים לבנות במיידי!
לעזאזל עם רשימת הבנים שיצרנו.ניקלוט את אותם משפחות בנים שחיות ביננו אבל לצערם יורש קודם כבר חי איתנו.מי שמסוגל להרים פרויקט בניה עכשיו ואפילו יש לו כבר קרוב משפחה שהינו חבר,נאפשר לו להתקבל לחברות.נוציא מהרשימה את אותם קרובי משפחה שאינם בנים לחברים החיים ביננו ונאפשר לאותם אחים-יות שלצערם כבר יש מישהו שהקדימם.
נכדים שזכו בגין היום הקובע של הורי הוריהם ל"זכות"לרשת מגרש יסתפקו במגרש הסבים בלבד,ולא יכנסו לרשימת הזכאים לבניית בית בשכונת הבנים.
נכד יוכל להתקבל לחברות אלא אך ורק לבית הסבים