הוקרא בטקס פתיחת האורווה החדשה. אחר צהריים טובים. למי שלא מכיר, קוראים לי יאיר אסטליין, אני חבר ובן הקיבוץ. אני חושב שלא אגזים אם אגיד שרוב בני המשק עברו בשלב זה או אחר של ילדותם באורווה, מי יותר ומי פחות. אבל אני מניח שרק מעטים יוכלו להגיד באותה רמה של בטחון כמוני, שהזכרון הראשון שלהם, […]

מדי שנה מתבצעת הערכת מצב לגבי התפקיד של אחזקה ונגרות, בעיקר תיקונים, בגנים ובפעוטונים, בדירות החברים ומדי פעם גם בדירות המושכרות כאן. ההערכה מתבצעת ע"י מנהלי הקהילה לדורותיהם, תוך מחשבה שאולי כדאי להתקשר על בסיס תפעולי ועסקי עם אחד הקבלנים מהקיבוץ או מחוץ לקיבוץ שיבצעו את העבודות הרבות הנדרשות ע"י ענפי הקיבוץ השונים, ציבור החברים […]

קראתי בשמחה בעלון "בתוכנו" האחרון שנורית כרמי העניקה את תפוז הזהב לחבר וקולגה יקר שלי משכבר הימים – אלי שילר. מיד עלתה במוחי השאלה: למה רק תפוז? כי הרי לאיש היקר הזה, עם הזקן והשער הבוהמי, הצועד מספר פעמים בשבוע במגפיו בצעדים איטיים ומדודים לרפת ובחזרה, מגיעה מדליית זהב. אלי הוא זה שבשקידה ובהתמדה אמון לאורך […]

לצערנו הרב, ד"ר סטיב קלמק (70) רופא השיניים המיתולוגי שלנו, עומד לסיים עבודה של כ-41 שנים במהלכן טיפל במאות חברות וחברי הקיבוץ והרבה ילדות וילדים. מצאנו את האירוע הזה כמועד מתאים לסכם דרך ארוכה ולראות לאן פונה מרפאת השיניים. סטיב נולד בדרום-אפריקה ונשוי לניידין, פנסיונרית שעבדה כקלינאית תקשורת ואב ליעל (נשואה,2 בנים ברילוקיישן במדריד) ויניב […]

במקום להיפגש לקפה, התכנסנו ביום שישי של אמצע ספטמבר לגיוס מיוחד לטיפוח הנוי בבית העלמין. אין ספק כי זה הוא המקום היפה ביותר בקיבוץ שלנו (והשכונה השקטה ביותר בקיבוץ). ההתכנסות המגוונת כללה קבוצה לא גדולה של חברי קיבוץ מכל גיל: היו שם פנסיונרים נמרצים לצד אלה כמונו הנמצאים בערך במחצית המאה או קצת פחות ואפילו […]

יוליה בקליניק הגיעה לישראל ב-1995 במסגרת "בית ראשון במולדת" עם בן-זוגה ועם אולג, בנם, מכיוון שהיה חשוב להם לעלות ארצה ולא לחיות כמהגרים בארצות המערב. כוונתה הייתה להגיע לגליל, לדגניה ב', אך דברים לא הסתייעו והם מצאו עצמם בגבעת-חיים מאוחד, שם הם למדו באולפן והיה נחמד מאוד, כפי שהיא זוכרת. היא רצתה לעבוד בגן, מאחר […]

מה משותף לאורנה ישראלי ומשפחות לין, תירוש, מדיני, כהן, תמר וגרשון שפע, דן לברון, תמי הורוביץ, נורית דייג, נועה לוי, אורי מירון, ראובן אתר מהמאוחד ואחרים? כולם (מתנדבים) בקבוצת "ותיקים לחקלאות" של הקיבוץ אותה ארגנה אורנה לצורך עזרה לחקלאים במושבי עמק-חפר.  ישנם חברים מקיבוצנו המתנדבים/התנדבו בעזרה לחקלאים בישובי העוטף ובצפון במסגרות של עזרה חקלאית, כמו […]

מתחילת המלחמה, אי שם בשבעה באוקטובר, ביום הארור הזה, אנשים בקהילת גבעת חיים איחוד – נשים, גברים, ילדים, נוער ובני גיל הזהב מתנדבים למען אנשים בקהילה עצמה ומחוצה לה. זה לא משהו מינורי אלא עובדה שכדאי להתעכב עליה. היא לא מובנת מאליה, היא חלק מהחוסן של הקהילה. זו דרך להתמודד עם השבר. זה מחזק את […]

למעלה מ-20 שנה ש״שנים הם הלב והפנים של האורווה בגבעת חיים איחוד. לאחר הפסקת ההתקשרות עם התק״מ ב-2018, החלו להגיע מתנדבי השירות הלאומי ולאחר מאמצים רבים של יפתח ואור לב-רון ותיאום עם תנועת "השומר החדש" שהתאהבו במקום, הגיעו באוגוסט האחרון שישה מתנדבים לשנת שירות כאן והצטרפו לשתי בנות שירות לאומי. איתם באה רוח צעירה שכל […]

  זה סיפורם של הטרקטורים הישנים שהלכו והתפרקו בחצר מול הגנים, עד שאריק סיון שיחק עליהם עם נכדתו. ואיך קשור החזבאללה לסיפור?   09:00 בוקר יום שישי, בין גן רימון לגן תאנה. השטח המנומנם בד"כ בשעה זו ביום זה, מתעורר לחיים. אנשי צוות הבטחון – חבורת גברים לא-צעירים, עם מבט נחוש בעיניים – פושטת על […]

לאחרונה נקראתי מספר פעמים למרפאת השיניים. זה לא דבר משמח, בי זה תמיד מעורר פחד או חשש מסוים. להפתעתי גיליתי מקום מאורגן, נעים, עם צוות רציני ומקצועי, המעניק ללקוחותיו הרגשה טובה ובטוחה. כך שחששותיי התפוגגו. על כל זה מנצחת יואלה, עם המון סבלנות ורוח טובה. אז תודה לכם צוות יקר, המשיכו כך.

התקופה הזו מזמנת לנו "גיבורי קורונה": אנשים התורמים מזמנם כדי להעניק לנו סביבה מוגנת יותר, חווייתית יותר, תומכת וקהילתית יותר. רציתי להעניק את תפוז הזהב לכמה אנשים, אבל הייתי צריכה לבחור (חוקי הפורמט) אז רק רוצה שתדעו, גיבורי הקורונה של הקהילה שלנו, שאני מעריכה מאוד את העשייה של כולכם, כל אחד בתחומו. להענקת התפוז, בחרתי […]

מי שילדיו נולדו בשנים האחרונות יודע עד כמה "הסיר החם" הוא פרויקט חשוב ומשמעותי, כזה שמעלה חיוך ענק על שפתי וקיבת כל יולדת ומשפחתה כשהתחושה הנעימה של קבלת המאכלים לאחר הולדת בני זכורה לי היטב  ענת אקר-הורוויץ הייתה אחראית לסירים וארגונם בחמש השנים האחרונות, במסירות רבה ובנעימות המאפיינת אותה. עכשיו, לקראת הלידה השלישית שלה, היא […]

זאת לכאורה שעת צהריים זאת לכאורה סתם ארוחת בנות, זאת לכאורה שבת חורפית תכולת שמיים ויש לנו היום סִבה לחגוג! "כבר לא כל כך ילדה, כבר לא בת שש עשרה, אבל יודעת משהו על העולם הזה". כן אורהל'ה  זו את היא היודעת ואת כולנו יכולה לְלמד בּינה ודעת. ראשית את אמא הנושאת לבד בעוֹל, ברוּר, […]

שמחתי והתרגשתי לקבל את תפוז הזהב. ויותר מכך אני שמח על הזכות והכבוד להעניק את התפוז לענבל סמית. על תרומתה, מעורבותה, ורוח ההתנדבות שלה לאורך שנים בועדת תכנון, בהנהלת הקיבוץ, באיור כרזות והכנת תפאורה לחגים. את כל אלה ענבל עושה בצניעות בלתי רגילה, במסירות, באכפתיות, בכישרון, במחשבה חריפה ותמיד בחיוך. טוב שאת איתנו!

אני שמח מאוד שניתנה לי ההזדמנות להעביר את תפוז הזהב לאדם שלדעתי הכי מגיע לו – חזי אחיטוב. האחד ויחיד במינו שתמיד מרשים אותי בשקט שלו ומשמש לי דוגמה לנתינה בכיף. אדם שליו וצנוע שתמיד נעים לפנות אליו ולדעת שאפשר לסמוך עליו. בהזדמנות זו, אני מרשה לעצמי לברך אותו ליום ההולדת שלו החל בעת כתיבת […]

החינוך של גח"א פועל במגוון מישורים ואתם בוודאי נחשפים לחלק מהם. נקלענו למציאות לא מוכרת, מרחב בו צריך להמציא את האופן בו אנחנו מתנהלים. נאמר לנו כי המגיפה פוגעת במבוגרים מאוד, שהיא מדבקת מאוד וכי עלינו להתבודד ולסגור הכל. אז איך נהיה ביחד? כשאנחנו מנסים ללמד את בני המצווה על מעגלי החיים הנושקים להם, אנחנו […]

"כוכב אחד לבד אני לא הייתי מעז! ואני בעצם לא לבד".   שבוע אחד היינו חופשיים ומאושרים, גולשים במורדות האלפים הצרפתים ואילו שבוע אחריו, מצאנו עצמנו נכנסים לבידוד, כחלק מהסערה העולמית. איך מסבירים לשלושה ילדים בריאים, שעליהם להישאר ימים שלמים בתוך ביתם? איך מנחמים אותם על כל מה שהם מפסידים – פורים בביה"ס, פורים בקיבוץ, […]

  ראשית תודות לציון על הענקת תפוז הזהב. כמה מילים לפני שאעביר את הכבוד לבא אחרי. שבתי לקיבוץ בשנת 2009. פריצות לבתים וגניבת רכוש התרחשו חדשות לבקרים וביחד עם שותפי יגאל מוהר ואחריו דודו לנג, ביצענו סידרה של פעולות שהביאו אותנו למצב כיום, בו אנו עומדים על כשני ארועים בשנה. כמובן שכל זה לא היה […]

דיוויד שרון ובתו ירדן ממשיכים לחבר את הטלוויזיות בבתי החברים לרשת המאפשרת קליטה טובה יותר, איכות תמונה משופרת ושדרוג מגוון התחנות. ביקשתי מבלהה זיו, אצלה התקינו השרונים את החיבור החדש, לספר על התהליך   "פניתי לדיוויד אחרי ששמעתי שהוא משדרג את הטלוויזיות בקיבוץ ושאלתי האם יוכל להגיע גם אלי בעניין זה. הוא אמר שיבוא והגיע […]

לפני שנים רבות הייתה בקיבוץ עגלה צהובה וגדולה. כל בוקר היה הפרדסן רותם אותה לטרקטור, מעלה עליה מתנדבים ונוסע לפרדס לעבוד. במשך היום היה הטרקטור נרתם למזלג אחורי ומוציא מיכלי פרי והעגלה – לעיתים שימשה כמקלט מפני הגשם, אבל לרוב עמדה בצד והמתינה לסוף היום. בסיום העבודה, היו המתנדבים עולים שוב לעגלה ונוסעים חזרה לקיבוץ. […]

מעבר לפאדיחה, אין לי ברירה אלא להודות שכן – במציאות הקשה וכדי לא להתייאש, אני מקיפה את עצמי באנשים טובים ומעוררי תקווה ובעשייה שתאפשר לכל אחד למצות את יכולותיו, לעשות שינוי בחייו. לכך מתווספת גם סקרנות וצורך להכיר אנשים שונים ממני וזה מאפשר לי לעשות חיבורים חדשים בין אנשים. בקיבוץ, היה לי חשוב לחבר את […]