Currently viewing the category:
"ותיקים"
למזכירות הקיבוץ ולחברי גבעת חיים, אתחיל בזה שאני מאוד אוהב את הקיבוץ שלי, הציבור שגדל, צמח והתרחב, במיוחד את הילדים הגדולים והקטנים. בשנים האחרונות מקננת בי תחושה שהממסד לא מספיק רגיש, ומתרחק מלהקשיב ללב הציבור. בממסד מתקבלות החלטות שהציבור מבין את משמעותן רק בדיעבד. אגיע לעצם העניין, אני קורא ידיעה קטנה המאזכרת את הכביש […]
בהמשך למילון המונחים שפורסם בעלון הקודם, עכשיו הזרקור הוא על אנשים שהיו ואינם… מרים מוהר – תופרת תפירה סלונית. לכל חברה מגיע שתי שמלות בשנה – לקיץ ולחורף. עולים למתפרה בוחרים בד מחפשים דוגמא בבורדה. מרים מזמינה למדוד את השמלה. מבקשת לבוא בנעלים נוחות וחזיה טובה. מסתובבים על דרגש לקבוע את אורך השמלה ובשישי דופקים […]
ורד: אשר הוא סבא נהדר, והנכדים שלו חברים של הבן שלי. והוא גם עזר לנו בסבך הבירוקרטיה מול המועצה בנושא הארנונה – זה המקום להגיד לו תודה. בישיבה שבה הוצגה העצומה – שאני הייתי חלק ממנה – לחזור מן השיוך והיה דיון מאוד סוער במועדון, הוא אמר לנו שאנחנו לא מנסחים את עצמנו נכון. […]
אני ממעט לכתוב לעלון מסיבות רבות אך החלטתי לחרוג ממנהגי ולהשתתף בשיח המתקיים. גבעת חיים ידעה לאורך שנים רבות לקיים שיח ודיון מסודר, הוגן ושקוף בנושאים שעל פרק היום – ובוודאי בנושאים מהותיים לחיינו כאן. הדיונים נעשו בפורומים רחבים, עברו שינויים ועדכונים, פשרות והתגמשויות עד שהגיעו להחלטות שעברו ברוב מכריע. היו לאורך השנים החלטות […]
לפני כשנתיים וחצי בעקבות גידול משמעותי במספרם של הפנסיונרים הצעירים בקיבוץ, התאספו מספר חברים כדי לתת מענה לקבוצת חברים זו. אחד התחומים שהוחלט לטפל בו היה ארגון פעילויות שונות. לשם כך הוקם צוות שפועל מאז באופן שוטף, הצוות חילק לחברים שאלון עם אופציות מגוונות של פעילויות לבחירה. מהשאלונים התקבלה התמונה, שמספר רב של חברים מעוניינים […]
ב-22 בספטמבר 1939 גורשה משפחתה של אימי, אולי – אורסולה בליץ מהעיירה Schoeneck בגרמניה, הנמצאת על גבול צ'כיה, לעיר ברלין, שם ריכזו הנאצים את היהודים מרחבי גרמניה. ערב גרוש המשפחה, נשלחה אמי ע"י אביה, בהיותה בת 13 בלבד, לדנמרק במסגרת ה'קינדר טרנספורט'. עם כניסת הנאצים לדנמרק, הוברחו היהודים בלילה אחד, בסירות דייגים לשוודיה הניטרלית. שם, […]
