לקראת השנה החדשה, העלייה לכיתה גבוהה יותר, הגדילה וההתחדשות שיש בכל שנה אצלנו בבית בשלהי אוגוסט רגע לפני שמתחילה שנת הלימודים, שוב עלה נושא הטלפון הסלולרי.
גיל, בתנו הגדולה, רוצה טלפון, עוד פעם.
התשובה שלנו הייתה גם הפעם – "נדבר בכיתה ז', וגם אז אנחנו לא מבטיחים, אבל נבחן את זה מחדש כשתהיי שם".
"זה בגלל שזה יקר?" היא שואלת, ושוב אנחנו מסבירים שאין לזה שוב קשר לכסף, ומדגימים לה כמה דברים שווי ערך, ואף יקרים, היא קיבלה בשנה האחרונה.
"אז למה?" היא מקשה.
"כי אנחנו חושבים שזה לא מתאים לגיל שלך, וזה לא טוב לך".
"האאא", פה היא התייאשה… עד הפעם הבאה.
למזלנו ושמחתנו בסביבה הקרובה שלנו לרב החברות שלה אין טלפון סלולרי (לא סתם הרחקנו עד אלישיב לבית ספר וולדרוף), ואם יש, הוא לא בשימוש רב הזמן, אלא מונח בתיק ליתר ביטחון. אבל ברור לנו שזה יגיע, לחלק מהבנות יש וגם לילדים של חברים ממקומות אחרים.
ובכל זאת, כל פעם, ה"לא" גורם לנו להתבונן ולבחון את החלטתנו, האם אנו צודקים או מתעקשים, האם אני מנסים בכוח להיאחז בעבר, ובדרך בה אנו גדלנו בניסיון להדוף את הקדמה, או שאכן זו החלטה נבונה שתשרת אותה.

וככל שאני מתבוננת על כך, נראה לי שאנחנו ההורים, צריכים להציב פה גבולות וסמכות ולאפשר לילדים לגדול בחופש מהטכנולוגיה שמיועדת למבוגרים, אבל כל כך מושכת גם ילדים וכלל אינה מותאמת לצרכים שלהם כילדים, לטעמי כמובן.
מחומרים שקראתי, ילדים מגיל 10, מבלים בממוצע שלוש שעות עם הטלפון ביום, צופים בסרטים, סרטונים, ווטסאפ, אינטרנט….ואני תוהה, מאיפה יש להם זמן, 3 שעות זה המון, וזה בטוח בא על חשבון משהו או הרבה משהו אחרים, הרי אם עושים את זה אין זמן לחברים, פעילות ספורטיבית, קריאת ספרים (כן, כן, הדבר העתיק הזה שבעיני הוא חשוב מאוד), ציור, עשייה כל שהיא, זמן עם המשפחה ואפילו סתם לא לעשות כלום ולחשוב.
והאינטרנט, הכול שם כל כך נגיש, בלחיצת כפתור, בהיסח דעת, אפשר להגיע לעולמות שלא היינו רוצים שילדינו יחשפו אליהם, פורנו, חדשות מסוימות, פרסומות פרובוקטיביות, ואני רוצה לשמור עליה, ככל האפשר, שתגדל בחופשיות, כדי שבבוא הזמן הנפש שלה תהיה מספיק חזקה להתמודד עם החיים.
אני מעריכה שיש כאן הבדלי גישות בסיסיים, בדרך החינוכית, להורים שונים. יש שיאמרו שיש לחשוף את הילדים כמה שיותר, כדי שיגיעו מוכנים לעולם.
הגישה שלנו היא אחרת, שיש לאפשר להם לגדול בחופש מעולם המבוגרים, ולחשוף אותם למה שמתאים לגילם, שגם על כך אפשר לנהל דיון, כדי שיהיה להם את החוסן הנפשי להתמודד בבוא היום.
לצד כל זאת, יש את הנושא החברתי, אינני רוצה שתהיה שונה מאוד, קצת זה מצוין, לכן אני מברכת על כך שאנחנו, בקיבוץ, רחוקים מעין הסערה, שילדים עדיין יותר משחקים מאשר גולשים.
בכיתה ז', שמתקרבת בצעדי ענק, נבחן את הדברים.