מה אוכלים בשבועות? גבינות, מאכלי חלב למיניהם. במה הצרפתיים ידועים בין השאר? בגבינות הנהדרות שלהם. אז הנה לכם שני מעדנים צרפתיים לחג השבועות.

משפחת בלייה (שם הסרט…) הצרפתית מכירה את המנהג השבועתי ומתארגנת בהתאם… היא משפחה המחזיקה משק חלב משפחתי קטן. רפתנים וגבנים, כמו שאר תושבי האזור. ההבדל היחידי הוא – הם חרשים! ז.א ההורים והבן. הבת, שהיא מרכז הסיפור, שומעת, מתווכת בין הוריה והעולם החיצון, המדבר, מסתבר שהיא גם בעלת כשרון זמרתי. זהו סיפור קטן ומרגש על התבגרות, שינויים (ניתוק חבל הטבור…), קבלת האחר וקשרי משפחה. מסופר עם המון הומור, המשחק מצוין (של שחקנים שומעים! השבוע ראיתי סרט עם השחקן שמשחק את האב "תפקיד חיי"…) והדמויות צבעוניות ומיוחדות. זה יכול היה בקלות להידרדר למשהו מתקתק סוחט דמעות אבל… בכל מקרה, כ"כ מרגש, שדמעות בכ"ז ימלאו את עיניכם, בעיקר בסיום… את הסרט ראיתי לאחר הרצאה של אילן דמתי, מהפרויקט של עידן רייכל. הוא גדל עם הורים חרשים והאיר מעט אור על השגרה של חיים כאלה. את ההרצאה/שיחה פתח עם קליפ של השיר "כל האהבות" ששר בקיסריה בשפת הסימנים. קליפ מרגש ויפהפה, כמו ריקוד ממש! השיחה נתנה קצת אפשרות הבנה וחידדה ניואנסים קטנים במערכת יחסים הורים/ילדים שכזאת. יחד עם זאת, מערכת היחסים הזו בסרט היא בעיקר רקע. הוא מתמודד שם עם נושאים שונים הכרוכים בהתבגרות, פרידה ועוד. שווה מאד, קחו טישו!
את הסרט "סמבה" ביימו אלה שעשו גם את הסרט המקסים "מחוברים לחיים". רק מה? קשה לחזור על הצלחה שכזו וזה, האחרון, קצת מאכזב. אל תבינו לא נכון – סרט חמוד על מהגר מסנגל (סמבה המשוחק להפליא ע"י עומר סי, ששיחק גם בקודם…), שמנסה להתאקלם בצרפת. הוא נפגש עם מתנדבת בארגון תמיכה בעובדים זרים, שלה יש סיפור משלה. ביחד עם שני שחקני חיזוק, חבר שלו וקולגה שלה, הם נותנים מבט אופטימי וקליל לבעיות רציניות. באמת סרט חביב. אבל לא יותר.
וברגע האחרון… תפוחים מן המדבר! ישראלי, לפי הספר. לא להחמיץ! ואל תגידו "אני, באופן עקרוני, לא הולך לסרטים ישראלים". קצת פרגון… מגיע לנו!