כן
זה הזמן המופלא הזה, שנמשך כאן בכנען רק כמה שבועות, בו אפשר להריח את הפריחה המופלאה שנופלת עליך פתאום בערב כמו גלימה עוטפת כשאתה משוטט בשבילי הקיבוץ.
כן
זה הזמן הנהדר הזה, בו אפשר לשבת על הדשא ולשתות בירה קפואה או אספרסו קצר, בלי שכל חרק ברדיוס של 10 ק"מ יעוט עליך ובלי ש-240 אחוזי לחות עוטפים אותך.
כן
זה הזמן הזה של החגים שבתור ילד אתה הכי אוהב ובתור מבוגר אתה, איך לומר? פסח עם החופש הבלתי נגמר שלו ויום העצמאות עם הלונה פארק שלו (שקורה רק בתנאי שמור מצאה מספיק מתנדבים שלא מוותרים לעצמם).
כן
זה האביב, הזמן הזה אשר מקדמת-דנא מוקדש להתחדשות, לשמחה על הפריחה ועל הלבלוב הפנימי והחיצוני.
אבל
אתם שמחים? באמת? איכשהו זה נראה כמו אביב שפוף, כזה שאין בו הרבה סיבות לשמוח.
אז
אם זה כך באביב – מה לדעתכם יהיה פה בקיץ?
רגע, רגע – לפני שאתם מתחילים להישבר, אנחנו מביאים לכם, כרגיל, סיפורים, דיווחים ותמונות ממה שקורה פה, אז מהרו אל הדשא שלכם, סביר שעוד ניתן לשבת עליו בערב – קחו את העלון עם אספרסו או בירה קפואה ותברחו קצת מהאביב השפוף הזה.
Share this post
