נשאלתי, האם אוכל להמשיך ולהעביר בשם רובי, את "תפוז הזהב" שנמסר לו זה לא מכבר, רק שבועות ספורים קודם לכן.

חשבתי, שממש "לא קשה" לעשות זאת בשמו, ובעצם בהרהור שני, צצו ועלו במוחי מספר לא קטן של חברות וחברים, צעירים ומבוגרים שללא היסוס היו ראויים להיכלל במעגל הזה, ולכן ה"לא קשה" הפך לקשה מאוד, והבחירה באחת או אחד מכולם תעשה לרבים וטובים עוול, ולכן אנצל את ההזדמנות המיוחדת הזו (שלרובי לא תהיה הזדמנות נוספת לתוספות ורוחב לב העורכים) ואולי אף אחרוג כאן מנוהג ותקן, ואפילו פעמיים..

חריגה ראשונה, על הדרך אודה בחום ומעומק הלב למעטים ומייצגים מתוך כל אלה שראויים בעיני לתפוז זהב בעצמם: ליפתח המסור והבלתי נלאה, לדני, ליגאל ולשכניו רוני וסוזאנה, ליוסי חי, לתמי, ובני המחזור האחרים, למשפחת ורד, לעירית ועקיבא, לחבריו ומלוויו בסדיר ובמילואים, וגם אלה שלא הוזכרו והיו שם חברים אמיתיים לכל אורך הדרך.

רענן הרמן מהתערוכה שח אפרת אשל "סידור עבודה"

וחריגה שנייה מהתקן, את "תפוז הזהב" מבקש בשם רובי להגיש לנציגי הדורות האלה: לנציג הדור שלו, רענן הרמן ומשפחתו, לנציגי הדור הבא, אור לברון, יונתן ירון, יובל פולק ויאיר הרמן, ולנציגות דור ההורים והמייסדים, שבזכותם הכל קיים, לחיה דרייפוס, לסימה שרי ולאורה הרמן האהובות, כל אלה, שהשפיעו בחום ואנושיות, ללא עכבות חברתיות ואחרות, ללא חסך באנרגיה עם המון אהבה, קבלה ונתינה, והיו שם כל אחד בחלקו האחר של היום והעניין כדי למלא לרובי את חייו באהבה, משמעות ותוכן.

רציתי כך, אבל לא מתאפשר, אז… מבקש לציין בהערכה רבה בשמו של רובי, את אור לברון, יונתן ירון ויובל פולק ויאיר הרמן, שאהבתם עם רובי אהבת אמת, ואת חיה דרייפוס, סימה שרי ואורה הרמן שאת הזמן איתן כל כך אהב והעריך.

את תפוז הזהב אבקש להעניק בשמו, לרענן, חבר נדיב ואדיב ללא תנאי שליווה את רובי בעשורים האחרונים, כמו שפועל בתחומים רבים נוספים.

ולכל שעמדו במבחן העליון של האנושיות והחברות, יישר כח והרבה תודה.

לתפוז קודם