ענת אופיר

נוכחים:

אורי – יליד 1962. נולד וגדל בקיבוץ.  בהכשרתו הנדסאי מכשור ובקרה. עובד מזה 12 שנה בחברת הייטק קטנה ומשפחתית ברמת החייל. הקריב למען הראיון את הבילוי הקבוע שלו בחמישי בערב בפאב הקיבוצי.

שוש – ילידת 1964. נולדה וגדלה בהרצליה. עובדת כמורה במשגב, מלמדת מזה 17 שנה.

רותם – סיימה עתה כתה י"א. פעילה בתנועת הנוער, עובדת במרכולית לפרנסתה. יושבת ב-22:00 ליד המחשב עם חולצת התנועה הכחולה שטרם הספיקה להחליף לאחר שחזרה ממספר ימים במחנה.

ג'ינג'ר – כלבה ג'ינג'ית, נבחנית ושעירה. אוהבת לישון על הספה ומקפידה לעשות זאת רק כשהיא חושבת שלא רואים אותה.

חסרים:

שקד – בת 21, נמצאת בפרק משימה בנח"ל (המקביל למה שנקרא פעם 'של"ת שני'), בקבוץ נערן.

יסמין – עולה לכתה ח'. נערה מוכשרת וחייכנית.

מוזס – חייל בודד מקנדה המאומץ אצל המשפחה. סיים טירונות ב"כפיר". ציוני, פטריוט, מורעל, קסם של בחור.

הבית:

מהבתים האחרונים שעוד שופצו ע"י הקבוץ, מטופח ומסודר. בקומה הראשונה נמצאים החללים המשותפים והחדרים של רותם ויסמין, בקומה השניה החדר של שקד.

את הקיר שמלווה את המדרגות לקומה השניה מקשטים 3 ציורי עירום נשי, מעשה ידיה של שקד, במסגרת פרוייקט הגמר שלה בתיכון.

איך הכרתם?

שוש שירתה בנח"ל ויום אחד ראתה חייל בלונדיני עם תלתלים לבוש זרוק ואז החליטה שהיא חייבת להכיר אותו. כמה חודשים אח"כ הזמינה את עצמה למסיבת פורים בגבעת חיים. כשהגיעה לחדרו של אורי בשכונת החיילים הזדעזעה מעט מרמת הנקיון של חדרו. שחר בן-אור ומירב עמלי השכנות דיווחו לאורי בחדר האוכל שאין להן מושג מי היא, אך יש איזו חיילת במדים שהוציאה את כל הרהיטים שלו החוצה והיא מקרצפת את חדרו.

שוש, אחרי 17 שנים בהוראה, מה עדיין "עושה לך את זה" במקצוע הזה?

כשאני רואה את הילדים מחייכים בבוקר. זה גורם לי לשכוח את העייפות ואת כל הצרות ונותן לי כח להמשיך במלוא המרץ.

מה מתסכל אותך בעבודתך?

הדימוי השלילי והירידה בערך המורה. הבעיה של מערכת החינוך כיום היא השתקפות של תהליך שינוי לא חיובי שעברה החברה הישראלית. ההתרחקות מערכים ומתחושת הקולקטיביות משליכה על רמת המורים, על התפיסה החינוכית הרדודה יותר, על אופי היחסים שבמשולש הורים-ילדים-ביה"ס. מערכת החינוך "התקפלה" בפני מגמות אלו ולא הפכה לחזית מובילה, אלא לגייס אחרון. תפיסת המורה כמוביל וכמהפכן, שהיתה קיימת לפני 30 שנה, אינה קיימת כיום וזו תהיה בכייה לדורות.

ואיפה התקווה?

אפשר לזהות כיום ניצנים של שינוי במערכת החינוך, שהתחילה להציב לעצמה מטרות ולעסוק בשאלות כמו – מה אנו רוצים להשיג כחברה? ובמקביל ניתן לראות גם שינויים בקרב ההורים, שכיום מבינים ומצפים ממערכת החינוך שתעסוק בערכים ותגדל דור של ילדים בטוחים ויציבים, ולפיכך יש לעודד חינוך שורשי בעל מסרים ברורים, שעוסק בערכים וחברה ולגבות את ביה"ס, במקום לראות בו גורם שיש להתנגח בו ולפעול כנגדו.

מה היית רוצה לעשות מלבד ההוראה?

אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי, אני יודעת מה ה"אני מאמין" והמטרות שלי ועד כמה אני מוערכת ע"י אחרים. הוראה היא מקצוע שואב וטוטאלי, שלא משאיר זמן לדברים אחרים. זה מתאים לאופי הטוטאלי שלי אך לפעמים אני חושבת שאולי פספסתי דברים אחרים שיכולתי להנות מהם. החלום שלי הוא לפתוח יום אחד עסק משלי, או בתחום הבישול שקרוב ללבי או בתחום העיצוב. יחד עם זאת, אני לא טיפוס שאוהב לקחת סיכונים, בעיקר לא בתחום הכלכלי, אולי כי התחלנו לחסוך בגיל מאוחר.

אורי, ספר לנו על חלום שעוד לא הגשמת

אסכם את זה במשפט אחר – אם הייתי צריך לעשות את זה שוב, הייתי עושה את זה אותו הדבר. אני שלם עם הבחירה שלי לבנות את ביתי בקבוץ. למרות שהיום אני אולי חי ברמת חיים גבוהה יותר, אני דוקא מתגעגע לקיבוץ של פעם.

פרט שאולי לא ידעתם על אורי: הוא רץ 25 ק"מ בשבוע, ושוש מוסיפה שהוא אוטודידקט מובהק.

רותם, מה היית רוצה להיות כשתהיי גדולה?

איננה מצליחה לענות על השאלה ומתעקשת שלא רוצה לעסוק בזה ורוצה לחיות את הרגע בלי לחשוב על העתיד. שוש מוסיפה שרותם מאוד אוהבת ילדים וכי השביעה את אותה שלא תהיה מורה, אך כי כל מה שרותם תבחר לעשות, היא תעשה בצורה הטובה ביותר.

הארון של שוש

שריטות של שוש: חולת סדר ונקיון. הבגדים בארון שלה ושל אורי תלויים על קולבים המסודרים לפי קטגוריות צבעים: שמלות וחולצות על קולבים כתומים וורודים, מכנסיים על קולבים ירוקים. בארון של אורי תלויים בגדי היומיום על קולבים לבנים ובגדי הספורט על קולבים כחולים.

הארון של אורי

אורי עד היום לא הצליח להבין את הקודים של הצבעים.

מה מאפיין אתכם כמשפחה?

בית מאוד פתוח, שרצות בו בלי סוף בדיחות (גם הרבה בדיחות סקס) וצחוקים, אוהבים מאוד להיות ביחד. בשישי אחה"צ כולם מבשלים ביחד במטבח. שוש חלמה על מטבח גדול ומרווח. נאלצו להסתפק בכזה שאינו מטבח חלומותיהם אך הוא הרע במיעוטו.