(לחץ על תמונה להגדלתה)

נוכחים:

יוסי – יליד 1951. נולד וגדל בקיבוץ שער הגולן.  בהכשרתו הנדסאי מכונות.  מזה כ- 20 שנה מייצג חברה קנדית שמתמחה בהזרקה פלסטית, נמצאת בא.ת. בקיסריה.

פנינה – ילידת 1949. נולדה בגבעת חיים מאוחד ובהמשך עברו לאיחוד. מנהלת בשותפות עם יהודית פרנק את החנות ריצ'רץ'.

חסרים:

הדור השני והשלישי (מגדול ועד קטן):

אודי, בן 35, נשוי לענבל ולו שני ילדים – עמית ויונתן. עובד באלביט וגר בקיבוץ.

אלון – בן 32, בעל חברה למערכות מידע. חי בת"א.

אמיר – בן 25, לומד מנהל עסקים ברופין וחי בקיבוץ.

איך הכירו:

בנופש רווקים, יוסי היה המדריך ופנינה היתה המדריכה. פנינה היתה אז בת 25 ומעידה על עצמה שהיתה חתיכה לא נורמלית (והתמונות לא משקרות – ע.א.) יוסי מעיד כי לפני החתונה לא היו בטוחים אחד לגבי השני אך שניהם התביישו לבטא את זה. מאז האהבה רק התעצמה והם לא יכולים לחיות אחד בלי השני.

ץ

הבית:

"מקדש הפורצלן והקיטש" (ע.א.) – הבית מלא עד אפס מקום בכלי פורצלן, בובות ופריטי ריהוט עתיקים שנאספו ממקומות שונים בעולם, תמונות שציירה פנינה ובדים בגווני ורוד ובורדו, הכל מסודר ונקי ומונח במקומו. ארונות המטבח צבועים בצבע שמנת בסגנון כאילו-מתקלף עם ידיות פרחוניות, בנה אותו זאב, אחיה של פנינה. המקום נראה כמו מוזיאון בסגנון רומנטי – ויקטוריאני והתזכורת הכמעט יחידה בו להתקדמות הטכנולוגית שיוסי חובב מאוד היא מסך הטלויזיה הגדול (55 אינץ') שנמצא בחדר הטלויזיה (שבו עוד ידובר) ומסך הטלויזיה הקטן שמונח במטבח מימין לכיור ("כי יוסי חייב לראות טלויזיה כשהוא שוטף כלים" – אומרת פנינה).

עולים במדרגות עץ תלולות לקומה השניה ושם נמצאת פינת העבודה של פנינה שבה היא תופרת ומציירת, וחדר אורחים המקושט בהדפסי משי שיצרה פנינה, המשמש בעיקר כמחסן לכל הפריטים שאספו ושאין עבורם מקום יותר בחלק התחתון של הבית.

שני המקומות האהובים ביותר בבית:

1. החלון שמפריד בין המטבח לפינת האוכל, שנמצא במה שהיה פעם מרפסת (שנסגרה בחלונות בלגיים יפהפיים). פנינה לא מוותרת וחייבת להדגים כיצד הוא נפתח בכל ארוחת שבת ומאפשר להעביר את הכלים ישר מהמטבח לשולחן האוכל, וחזרה לכיור. הם אוהבים לשבת בכורסאות מרופדות קטיפה בצבע בורדו "כמו זוג זקנים" ולהשקיף דרך החלונות הפתוחים אל תוך פנים הבית.

2. חדר הטלויזיה – חדר פשוט מאוד ביחס ליתר הבית, שמאכלס את כל מה שיוסי צריך – מסך טלויזיה משוכלל, מחשב, טלפון ואייפד, ולכן הם מבלים שם את רב הערב.

קצת על אוסף הפורצלנים:

הכל התחיל ב-1990 כשחיו בקנדה במשך כמה שנים והחלו לקנות פריטים ישנים בזול ב- garage sales. פנינה נכנסה לעניין האיסוף אך עם הזמן זה הפך לתחביב משותף. בשנים האחרונות יוסי הוא האספן המרכזי, הוא נכנס לזה ופשוט התמכר ולא מצליח לצאת מזה. כשנוסעים לחו"ל מטיילים בשווקים ובירידים ומחפשים מציאות. יוסי אוהב לאסוף לאחרונה בעיקר כדים מפורצלן (טוען שיש להם צורה נורא סקסית בעיניו) שיש עליהם ציורים של פרח השושנה. איסוף פריטים עם שושנים התחזק לאחר מותה של שושנה, אמה של פנינה.

אפיזודות קטנות מחייהם של זוג אספנים:

הם קנו ביריד באנגליה סט כלים שלם מפורצלן כחול עם עיטורים מיוחדים, בן מעל 100 שנה, והביאו אותו לארץ מבלי שיישבר כלום. בארץ פנינה שברה בטעות את הידית של אחד הספלים. נכון שהיא הדביקה, אך יוסי מציין שזה כבר לא אותו הדבר.

פנינה אומרת שכל כלי שיוסי ממשיך להכניס הביתה גורם לכך שהם כמעט מתגרשים, כי כבר אין איפה לשים שום דבר ומתחילים וויכוחים קשים.

תמונה: סט הפורצלן הכחול

איך הנכדים הקטנים מסתדרים עם כל הפריטים השבירים האלו?

פנינה טוענת שהם רגילים לזה מגיל צעיר ומעולם לא נשבר כלום.

איך מנקים את הבית, עם כל הכלים הצפופים?

עוזרת לא יכולה מבחינתם להכנס לבית, רק פנינה יכולה לבצע את המטלה.

חלוקת התפקידים ביניהם:

התפקיד של יוסי הוא לפנק את פנינה, אוהב לקנות לה מתנות יפות (בעיקר תכשיטים יקרי ערך).

התפקיד של פנינה הוא לטפל ביוסי, כי הוא קצת כמו עוד אחד משלושת הבנים שלהם.

פספוסים בחיים:

פנינה – שלא זכיתי לגדל בת, אבל עכשיו יש לי נכדה וזה מאוד משמח אותי. וחוץ מזה יש לי את יוסי וזה האושר שלי.

יוסי – לא מסתכל אחורה, רק קדימה.

מדד האושר:

גבוה. נהנים מאוד לסייע בטיפול בנכדים, גאים מאוד בהישגים של הבנים שלהם. שניהם נהנים בעבודה למרות שמתים כבר לצאת לפנסיה. זה יקרה עוד כ-4 שנים ואז יוסי מתכנן להתחיל "לחגוג" כל יום מחדש.

המלצת המראיינת:

אם עוד לא ביקרתם בבית המשפ', תאמו מהר ביקור עם בעלי הבית, שווה את המאמץ!