אין ספק, יהיה פה הרבה יותר משעמם בלעדיו. בלי יוסי שריד.
האיש ריתק אותי תמיד: קולו, לשונו, טון דיבורו, חריפותו, תעוזתו, כנותו, ידענותו, רצינותו, מקוריות מחשבתו, חוש ההומור שלו.
יוסי ומוטי, כמעט ביחד, הולכים "אַנגָזֶ'ה" לעבר האופק ומותירים אותנו פעורי פה ואף יותר מכך, מותירים אותנו בשיממון תרבותי – פוליטי, כי למי נקשיב עכשיו, את מי נקרא, למי נאמין ומי ימלא שחוק פינו?
באמת חסרי אחריות.
אז מדוע אני מצטרפת אל עדת המספידים, הלא רבים וטובים עשו זאת לפניי?
כי הנה קראתי את רשימתו של חנוך דאוּם. חנוך הוא איש ימין שומר מסורת, שהיה לו, מסתבר, "דיבור" עם יוסי, גם שיתוף פעולה באיזה עניין, והם חַלקו כנראה אהדה הדדית. מן הסתם אִתגרו זה את זה בחידודי לשונם.
בסיום רשימתו, מביא חנוך את שירו של יוסי שריד המֵצֵר על נכדו איתמר שמתקשה בפרידה בהגיעו אל הגן עם בוקר. "סצנה" מוכּרת מאד.
קראתי והוקסמתי! אך איני יודעת לאן אוליך את הקסם שהשיר הזה מהלך עליי, וזוהי אכן העילה לכתיבתי. אני עושה מה שקוראים בשפת הפייסבוק (שאין לי), שיתוף.
הנה הוא לפניכם, שירו של סבא יוסי המבין לנפש הילד ואף מזדהה אִתו, המפליא לדייק בִּבחירת כל מִלה וּמִלה. תראו כמה חמלה ואהבה הוא משפיע עליו, כמה רוך ועדנה, וגם דמעה.
איזה יופי. איזה יוסי.
אִיתָמָר מִתנַתֵק
אִיתָמָר הַקָטָן הֶחלִיף הַשָנָה גַן
והִתחַלפוּ גַם הַגַנָנות,
ועֲכשָיו, בְּכל בּוקֶר הוא ממָאֵן להִיפָּרֵד
וּממָרֶר בִּבְכִי שָעָה אֲרוּכָּה.
אִיתָמָר הַקָטָן הוּא בִּכלָל לא תִינוק בַּכיָן
אֲבָל כּשֶהוּא בּוכֶה
פָּנָיו הַיָפִים נִשטָפִים מִיָד דמָעות,
גַם לחָיַיִם נַטפוּ מַיִם
כְּמו שֶבֶר עָנָן
כְּמו שִיטָפון פִּתאומִי,
פִּיתְהומִי,
כּאִילו בּאִיתָמָר הַמבָכֶּה עָל הורָיו, מפַכֶּה מַעֲיָן.
הַגַנֶנֶת שֶלו אומֶרֶת לִי –
אֵין דָבָר, אֲתָה יָכול לָלֶכֶת,
לְכל יֶלֶד יֵש חֶרדַת נטִישָה,
זֶה יַעֲבור לו.
וַאֲנִי רוצֶה להַגִיד לָה
שֶזֶה אַף – פַּעַם לא עובֵר,
והַבֶּכִי הַזֶה שֶל אִיתָמָר
לְעולָם לא נִגמָר.
לְרֶגַע אֲנִי עוד נִשאַר פּונֶה כֹּה וָכֹה,
והולֵך מִשָם הָלוך וּבָכֹה
כעת אני חושבת על הילד הזה, איתמר, שלדאבון הלב קִבּלה "חרדת הנטישה" שלו (דיאגנוזה לא מוצלחת של גננת, אבל ניחא) מִשנה תוקף, מִשאֲבד לו סבו הטוב.
ואף כותרת יש לשיר שכדאי להתייחס אליה, וכמה "נגיעות" תנ"כיות. אז "לְמה עוד התכוון המשורר?" אולי כמו אותם נביאי זעם קדמונים, מבַכּה גם יוסי שריד את עַמו, כלומר אותנו?
לך תדע, כבר אין את מי לשאול…
2 Responses to שירו של יוסי / רעיה מירון
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (16)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (63)
- דבר המערכת (131)
- הנהלה (349)
- הפרטה (140)
- התנדבות (47)
- וידאו (22)
- ותיקים (176)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (7)
- חיילים (24)
- חינוך (224)
- חירום (17)
- חניה (18)
- חקלאות (52)
- חשמל (23)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (669)
- לזכרם (228)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (97)
- מזון (42)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (86)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (71)
- נדל"ן בקיבוץ (6)
- נוסטלגיה (227)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (116)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (35)
- עסקים (89)
- פוליטיקה (35)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (3)
- צעירים (87)
- קהילה (506)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (148)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (165)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (41)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
פברואר 2024 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29
תגובות אחרונות
- שמעון לוין על באתי למילואים / עמית תירוש
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / יריב אמיתי מעביר ל…
- אז מה קורה? / ליאור אסטליין
- באתי למילואים / עמית תירוש
- אל תשלח ידך / ליאור אסטליין
- מחניתה לגח"א / שלמה כהן
- לא נח לרגע / ליאור אסטליין
- מבט מהצד השני / אברהם סינדליס
- בתו של קצין SS גרמני / גידי שקדי
- סלט חצילים של אלה / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / אבי פרנקל מעביר ל…
- סיכום ופרידה משנת 2023 / ליאורה רופמן
- הגיע הגנרטוררררר / אלכס קראוס
- איך עברה עלינו השנה ? / תניה רטר
- "הביתה" / רועי אסטליין
- קו נירים – אילת / שלמה כהן
- החיים והקיבוץ מלאים הפתעות / גיל דותן
- צח"י והצלת חיים / שלמה כהן
- מרק צ'ורבה הונגרי / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / יער שרון מעבירה ל…
- 95% גן עדן (ו- 5% גהינום) / איילת כהן אסטליין
- קהילה בנתינה / מור, גילת והיידי
- האחים של כולנו / שלמה כהן
- מתרחבים / ליאור אסטליין
- שואפים אוויר באורווה / אור לברון ושלמה כהן
- יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- חמין לחורף / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות



לרעיה , הפלאת לכתוב על האדם היקר הזה שהלך.. גם אני אהבתי אותו בשל כל התכונות המופלאות שהזכרת.
השיר שכתב..עדין ורגיש . תודה שהבאת אותו !
צילה
צילה, איזו הפתעה! איפה את בכלל? (לאינטרנט זה הרי לא משנה…) תגובתך כה מרעננת אל מול השיח המתנהל פה לאחרונה, וככזאת גם מרגשת ומשמחת אותי עד מאד, תודה יקירתי, מרעיה