הצורך בצוות זה"ב עלה לפני כ-8 שנים כאשר כמות הרכבים שנוסעים בקיבוץ גדלה ולא ניתן פתרון מתאים להולכי הרגל בכלל, ולילדים בפרט.

מלכתחילה הבעיה האקוטית התמקדה בדרך לבית הספר ובאזור בתי הילדים.

הרגשנו אז שלא היה טיפול של מוסדות הקיבוץ, והחלטנו ממקום של דאגה ואכפתיות לשלום ילדנו להרים את הכפפה.

בראשית הדרך עמדנו בבקרים בצמתים והכוונו את התנועה, נערכנו בתורנויות של הורים ומתנדבים.

לאחר שנה ראינו שהנושא לא נפתר לעומק. פנינו בבקשה להציב מחסומים, וקיבלנו אישור מן המוסדות.

היום הצוות מורכב מהורים אכפתיים: גלי אבן שושן, מור נואמה, רויטל ימין, נגה יעקבי,
ארי כהן ואוריה גל.

מעלינו וסביבנו נמצא כל הזמן גלי שפע היקר שהיה ממקימי הצוות ופעיל מאוד. לאחר לכתו היה לנו מאוד קשה לחזור לפעילות, אנו מרגישים אותו בכל עשייה למען זהירות בדרכים.

כמו כן אנו פועלים בתאום וגיבוי מלא עם אייל, צוות החשמלייה ("הזרוע המבצעת"),
חזי אחיטוב ועמוס וכמן. בהזדמנות זאת אנו רוצים להודות ליורם פארן המסור שעוזר לילדים לחצות את מעבר החציה ע"י בית-ספר.

מהי לדעתכם הבעיה המרכזית?

בעבר הבעיה המרכזית שלנו כישוב הייתה שהכבישים היו גם המדרכות. היום אנו עדים לכמות רכבים שרק מתגברת ועולה. עם שיפוץ חלק מהכבישים הבעיה נפתרה בחלקה, אבל נוצר מצב בלתי נסבל שמכוניות נסעו בין הילדים בצורה לא זהירה, והדרך לאסון הייתה ברורה.

לשמחתנו בית הספר נמצא בתחום הישוב שלנו, ולילדינו אין הסעה מסודרת מהמועצה האזורית והם הולכים ברגל לבי"ס, כמו כן גם רוב ילדי הגיל הרך מגיעים לגן/פעוטון ברגל, ובכל יום יוצאים לטיול בוקר בקיבוץ. המסקנה הברורה היא שיש לאפשר להם נתיבי הליכה בטוחים.

מהו ההיגיון העומד מאחורי מיקום וזמני סגירה/פתיחת המחסומים?

המחסומים הוצבו במקומות שבהם הייתה סכנה גדולה לבטיחות הילדים שצועדים בדרך לבית ספר ויצירת מתחם סגור ובטוח באזורי בתי הילדים.

שעות פתיחה וסגירה של המחסומים מותאמות לשעות שבהן הילדים הולכים וחוזרים מבי"ס וכיום לאחר הצבת המחסומים, הגענו בסה"כ למצב לא רע מבחינת הבטיחות, ויש שיתוף פעולה של רוב הציבור.בשעות שבהן עובדים בתי הילדים.

בהמשך לשיפוץ מבני החינוך אנו מתכוונים לנעול את המחסומים (הלא חשמליים) בכביש שבין המרכזונים לגני הילדים בשעות פעילות בתי הילדים (7:00-16:30).

איזה עוד מטרות שמתם לעצמכם?

אנו בתהליכי ביצוע (קצת איטיים אבל בטוחים) ל"מסלול בטוח" לילדים הגדולים שהולכים לבדם לבית ספר משגב (לפי החוק רק ילד מעל גיל תשע יכול לחצות מעבר חצייה לבדו, ויש רבים כאלו בדרך למשגב).

הכוונה היא שהילדים יתרכזו ברחבת הכולבולית ומשם ימשיכו בקבוצה לבית ספר לפי מסלול מסומן לאורך המדרכות המובילות לבית הספר.

בהמשך נשמח להשתדרג עם ליווי של מתנדבים בוגרים ואז גם ילדים צעירים יותר יוכלו לצעוד במסלול הבטוח.

עד שהמסלול יהיה מוכן אנו פונים אליכם – למציאת שם למסלול הבטוח.

דבר נוסף שעסקנו בו הרבה ואנו ממשיכים לעסוק בו בעיקר בתחילת השנה הוא בהסברה לאוכלוסיית ההורים החדשה וגם הוותיקה בקיבוצנו ומחוצה לה, על הסדרי התנועה ונהלי הנסיעה בסביבת בתי הילדים.

אנו מודים שבכל תחילת שנה קצת יותר קשה, וצריך לרענן נהלים גם לגבי היום יום ובעיקר לגבי ההתנהלות במהלך החופשים.

בסך הכל יש שיתוף פעולה והבנה כי הצורך אמיתי.

חשוב לנו לציין שהמטרה העיקרית ששמנו לעצמנו היא ביטחונם של הילדים כהולכי רגל.

אנחנו לא רואים את עצמנו כצוות שמטפל בבעיה הכוללת של בטיחות בדרכים בקיבוץ (ויש כזאת…), הגבלנו את עצמנו לנושא הילדים. ועל כך אנו מרגישים שלציבור אמור להיות קונצנזוס בנושא.

ולסיום בקשה:

נשמח מאוד אם כולנו נשתמש בדרכים העוקפות את מתחם בתי הילדים והדרך לבית הספר וניסע רק בדרכים המיועדות לכך. כמו כן בנושא חניה, לחנות במגרשי החניה המיועדים על-יד
גן דולב, על-יד המגרש כדורסל וחניה על-יד מרכזון ה-ו (החניות על-יד הפעוטונים הישנים מיועדות רק לתושבי השכונה). אנו מודים מאוד לציבור על שיתוף הפעולה ועל ההערות הבונות.