אייל: זהו נושא חשוב שאנו נותנים עליו את הדעת. בתוך קצת יותר מחצי שנה כל ההנהלה, למעט ערד סלוצקי (מנהל העסקי), מתחלפת. שמוליק מסיים קדנציה של ארבע שנים באפריל, מספר חודשים לאחר מכן וועד הנהלה מסיים את תפקידו, ואני אסיים קדנציה של שבע שנים בינואר 2015.

הקמנו צוות מייעץ שכלל את מוטי זעירא, יפעת זילבר, צפריר בן אור, צביקה בן נוח, ואילת וולובסקי (כ"א), שהמליץ על בחירה מוקדמת של היו"ר כדי ליצור זמן חפיפה גדול יותר בין התפקידים השונים. ההנהלה קיבלה את ההמלצה. את מכתבו של שמוליק תוכלו לקרוא בהמשך. אני חשבתי שזה נכון מאוד ששמוליק יאריך בשנתיים, אבל מסיבותיו, שמוליק לא רוצה להעמיד שוב את מועמדותו. מי שמנהל את התהליך הוא צוות קלפי (פרסום, ניהול התהליך). אנחנו מנועים מלהתערב.

מה התהליך?

אייל: מפרסמים את המשרה במכרז פנימי ואנשים אמורים, תוך כשבועיים, להעמיד את מועמדותם. זה תפקיד ציבורי ואין מגבלות. מי שמקבל את מירב הקולות, נבחר. יש הגדרות תפקיד מסודרות שיפורסמו. אני ממליץ שהקיבוץ יתאחד מאחורי חבר קיבוץ שידע לשאת את הנטל. אנחנו נמצאים בתקופה סוערת, במיוחד ביחסים עם המינהל. זאת תקופה לא פשוטה והחלטות לא נבונות יקרינו על העתיד של הקיבוץ ושל הפרט. ניהול אינו עובד נכון לבד, וחשובה השותפות בהנהגה. התשובות הן מורכבות ואי אפשר רק להסתכל דרך הפילטר של השאת רווחים.

מה ההבדל בין יו"ר ומנהל קהילה? האם הם צריכים להיות חיצוניים או חברי קיבוץ?

אייל: היו"ר אחראי על מוסדות הקיבוץ, על הקשר איתם ועל תקינות תהליכי קבלת ההחלטות. הראייה שלו צריכה להיות יותר כללית-ציבורית ופחות ניהולית גרידא. זה גם מבוסס בתקנון שלנו שהתפקיד הזה צריך להיות בידי חבר קיבוץ, בעוד שמנהל קהילה ומנהל עסקי הם תפקידים מקצועיים שמצריכים החלטות מקצועיות. הייתי בקיבוצים בהם כל בעלי התפקידים היו חיצוניים אבל אלה קיבוצים שונים באופן מהותי מגבעת חיים איחוד. כאן מדובר בתפיסה יותר קהילתית. גח"א החליטה על מהלכים אמיתיים של הפרטה, שיוך, ושינויים מבניים באופן מלא ומקסימלי. הקיבוץ למעשה מיצה את התהליכים האלה, וסיים להגדיר מחדש את האופן בו מתנהל הקיבוץ המתחדש. בתמונת מצב בה מנהל הקהילה הוא חבר קיבוץ והיו"ר הוא חיצוני, המנהל יישחק הרבה יותר מהר. ליו"ר יש את היכולת לתפוס מעט מרחק ולוודא שהתהליכים מתנהלים נכון, אבל לא תמיד להיכנס לכל הסיטואציות, וזה עוזר לו להישאר יותר ניטראלי. בנוסף היו"ר גם מתעסק בנושאים מסוימים שהם בטיפולו הבלעדי.

"המנהל כזאב בודד"… איפה אתה רואה את תפקיד ההנהלה? אתה מתאר את תפקיד היו"ר כנפרד מתפקיד ההנהלה, לא כמקשה אחת.

אייל: ההנהלה עוזרת ואני לא מרגיש בודד במערכה. אחרי ששמוליק נכנס לתפקיד היה עם מי להתייעץ (למרות שאני מודה שההתחלה לא הייתה לנו פשוטה). ההנהלה נותנת את הכיוון הכללי, אבל כשנפגשים כך פעם בשבוע-שבועיים אין את הזמן לצלול למעמקים, ולבחון כל נושא באופן מקצועי. הדרג התפעולי מכין את הצעות ההחלטה, ואנו מביאים את הדברים קצת יותר מבושלים, יותר ברורים מפרידים בין עיקר לתפל. זה השלב בו נדרשים לקבל החלטות. כשעושים את הדברים נכון בשלב המקדים, מקבלים החלטות יותר נכונות, גם בהנהלה ומאוחר יותר, במועצה.

ההנהלה לא נבחרת ביחד עם היו"ר כיוון שיכול להיות שאנשים יקבעו את מידת נכונותם להיות בהנהלה לפי היו"ר שיהיה שם או ההרכב של ההנהלה. זה יותר נכון להתחיל מהיו"ר שמציג את המצע שלו וכולם מבינים את הלך הרוח, וממנו יורדים למטה.

האם אז ההנהלה היא פונקציה של היו"ר? בבואה של הדעות שלו? אם מישהו רוצה להיות בהנהלה, זה צריך להיות ללא תלות בזהות היו"ר שנבחר, לא?

אייל: יו"ר מכתיב סדר יום, לא לבד, אבל הוא בהחלט נותן את הטון. יו"ר חיצוני הוא לכאורה יותר אובייקטיבי, אבל לדעתי זה לא נכון. יושבי ראש חיצוניים לא אובייקטיבים יותר, ולא חפים מטעויות. מה שכן, הם באים עם יותר ניסיון, למרות שאני אומר שוב שגבעת חיים שונה מאוד מקיבוצים אחרים, ולכן הניסיון הקודם פחות משמעותי. ואני לא רואה קיבוצים אחרים, גדולים שעברו תהליכים דומים של הפרטה ושיוך מלאים, ושינויים מבניים משמעותיים, אבל יחד עם זה שמירה על רוח הקיבוץ כפי שהיה פעם. בכל מקרה התשובה לשאלה היא שאנשים המוכנים להיות בהנהלה בדרך כלל מסכימים לכך אם היו"ר הוא אדם מסוים ולא בכל מקרה.

יש בודאי יו"רים חיצוניים שמבטאים הפרטה קיצונית, האם יש גם מגמה הפוכה, של חזרה ליותר קהילתיות ויותר שיתופיות?

אייל: אני חושב שזאת המגמה, השאלה מה נקודת המוצא ומה השפה שאתה מדבר כשאתה עושה את זה. לכולנו, מאז ההפגנות החברתיות, ירד האסימון שיש דברים יותר חשובים מאחרים. אבל השאלה היא איך אתה עושה את זה בלי לפגוע בערכים שהיו מקודם, ז"א הערכים של ההפרטה כמו חרות הפרט והעצמאות. אנחנו לא רוצים לחזור יותר מדי אחורה, אבל בהחלט, התהליך של חזרה קצת אחורה קורה, ואני מאוד בעדו ומעודד אותו, מבלי לפגוע בעצמאות הפרט, וזאת הסיבה שבנים רוצים לחזור לכאן. פעם הייתה קבוצה קטנה של חברים שהחליטה הכול. אני חושב שהקיבוץ כיום מנוהל הרבה יותר נכון והוגן כלפי כל החברים. יש מה להשתפר, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שהיה.

מה הם אחוזי המשרה של היו"ר?

אייל: מדובר ביום בשבוע. יש תקופות שזה יום וחצי, ולפעמים אף יותר. לא עומדים עם סטופר. יו"ר זה תפקיד מכובד, התפקיד העליון של הקיבוץ. יש עליו אחריות וכשמתקבלת החלטה, הוא הראשון לעמוד מאחוריה. אני מקווה שהקיבוץ ישכיל להתאחד מאחורי מישהו שיש לו את ההבנה הכלכלית והיכולת להתמודד עם סוגיות קשות, פנימיות וחיצוניות.

יש אנשים שהביעו התעניינות?

אייל: לא שידוע לי, זה לא תפקיד פשוט.

הדברים האחרונים על אופן הניהול מעבירים אותנו לנושא הבא:

שמענו שהיו בשבועיים האחרונים שיחות במערכת החינוך הרך עם מספר הורים שהעלו טענות לגבי השירות שהם מקבלים. איך מקיימים מערכת שירות שמצד אחד צריכה לתת את השירות הכי טוב ולכאורה "חופשי", ומצד שני מדובר במערך שהוא קהילתי?

אייל: אני חושב שאנו, בהנהלה, לא מספיק ברורים. אנשים רוצים את המיטב לילדים שלהם, וזה לגיטימי. אנחנו מצד שני, מחויבים שתהיה לנו מערכת טובה, ככל הניתן, ולתת פתרונות טובים ויעילים לכולם. בגלל זה הקמנו הנהלה חינוכית, שמורכבת בחלקה מהורים ושמראה לנו מה שביל הזהב בין הצרכים של ההורים ושל המערכת. הבעיה היא אצלנו. אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו רוצים, ולהסתכל להורים בגובה העיניים. המערכת צריכה להביע את עצמה באופן הרבה יותר אסרטיבי וברור. בנושא של הגנים, התקבלה החלטה, על דעת כולם, להצטמצם לעוד שנה, כדי שנוכל לאפשר שיפוץ מלא של שני הגנים הבוגרים. ואנחנו צריכים להגיד את זה בקול נחוש, ובמקרה הצורך, אם יש כזה, לחזור להנהלת הקהילה ולקבל ממנה גיבוי.

למעשה זו סיבה לקיים גופים והנהלות של חברים, שיוכלו להציג את ההחלטות באופן יותר מוסמך, כהחלטה שמגובה בגוף של חברים?

אייל: מנהלים שואבים את הכוח מההנהלה, ומעליה המועצה, ואם צריך אז גם הקלפי. הציבור פה הוא חכם ונהנה באופן דמוקרטי מההחלטות שלו. הפורמט של חבר קיבוץ גבעת חיים הוא הטוב בכל העולמות. יש לך חירות ועצמאות לעצמך, ולמשפחתך, להחליט אם להיות פה או לא, כמה לשתף וכמה להשתתף, ואתה חבר במערכת כלכלית שהולכת ומתעצמת.

יש את תבונת הקהילה. הנהלה לא יכולה לזוז בלי שהציבור יקבע לה עקרונות כלליים. לדוגמא במרכז השירותים, בשלב מסוים, לפני כשנתיים, ממש בהצגה הראשונה במועצה, הבנו שהתוכנית ממש לא הייתה טובה אבל זרמנו עם זה לציבור, מתוך ידיעה שאנחנו לא אוהבים את התוכנית הזאת, אנחנו הבנו שזאת רק תפיסה ולא מודל מפורט. כשהגיע גל ההתנגדות מהציבור, עצרנו את זה, בעזרתו של עמוס שעזר לנו להבין שלא מדובר בתכנית כללית אלא שעל בסיס התכנית ההיא יוצאו היתרי בנייה. אני אומר מפורשות שהיינו עוצרים את זה לפני כן. הציבור נתן לנו כיוון של תכנית מתונה ומשתלבת במרחב הכפרי, ומהבדיקות שעשינו עלה שמבנה המג"ח זה המהלך הכי נכון. גם להתניע את המהלך, מבלי לשלם למנהל. וגם בפורמט יותר כפרי וצנוע. עשינו את התהליך הציבורי, ומבחינה דמוקרטית היה תהליך מדהים.

לסיכום, השנה הקרובה תהיה מעניינת בכל הקשור לבחירת ההנהגה העתידית של הקיבוץ, עליה יהיה להתמודד ולהוביל סוגיות כבדות ומכוננות לעתידכם.