מסיבת פורים – זוכרים? הייתה קצת אוירה של תרבות מועדונים תל אביבית, לפחות למי שחזה בתורים הארוכים והתחכך ב"באונסרים" המאיימים בדלת הכניסה. אני דווקא אהבתי את האקשן, היו כאלו שפחות. אוי, אוי… נשף פורים, חוט הזיכרונות הדק שעוד קצת מחזיק אותנו קשורים למה שהיינו לפני 20 שנה. המסיבה שייכת לשתי קבוצות מוגדרות – אלו ששמחים על כך שסוף סוף הם מבוגרים מספיק בכדי להיכנס. ולאלו ששמחים על כך שהם עדיין לא מבוגרים מדי בכדי לא להיכנס. אלה שבאמצע, נהנים מהריקודים, בלי משברי זהות…

טיול משפחות – 3 אוטובוסים, הרבה ילדים, מסלול אחד, אלי דניאל אחד, עלייה קשה אחת, הזדמנויות לדבר עם אנשים שבדרך כלל רק אומרים להם שלום בשבילים. ואני שואל, למה רק פעם אחת בשנה?

המטבח לאן? מכתבי התראה ומחאה ומולם תגובה קצרה ופסקנית. האם המטבח ימשיך? מה קורה שם? דווקא כשיש ארוחות ערב כל כך טעימות והמוניות? נדרש דיון מעמיק לאן פניו של המטבח וחד"א, במיוחד אחרי שמרים ארזי חזרה והזכירה נשכחות לגבי המטבח של פעם.

המועצה – ברכות לחמשת חברי המועצה החדשים. המבנה הנוכחי של הקבוץ מייחד את המועצה כמקום העיקרי בו יכול להיות דיון דמוקרטי, פתוח, מעמיק ומקיף. מועצה חזקה ומשמעותית הכרחית לקיומו התקין של הקבוץ. כשאין אסיפה וועדות נבחרות – זה המקום להשפיע, לבקר וגם לתמוך ולחזק. נקווה שחברי המועצה החדשים, יחד עם הוותיקים, יחזקו ויעצימו את המועצה, וגם שרמת ההתעניינות מצד חברי הקבוץ תעלה.

אביב בקבוץ – מה עוד אפשר להגיד שלא נאמר – יפהפה. פרגון רציני לצוות הנוי, ולכל עובדי הגינות הפרטיות שלהם. ניכרת ההשקעה בשטחים חדשים, ועדיין, יש מקום להשקעה נוספת בשטחים פחות מטופחים. אחרי הכול, גם את גן עדן צריך לתחזק.

סגירת שנת הכספים – נראה שהייתה שנה טובה, וכולם מבסוטים. עם זאת יש פער בין התוצאות הסופיות למה שהוערך בהתחלה. פער לא זניח של 800,000₪. (פרוטוקול אחרון של המועצה) נראה שיש מקום להבהרה נוספת בנושא זה.

מחנה פסח – הרשמת שיא במחנה פסח. ונראה שהתנועה בקיבוץ מתחילה להעמיק שורשים. ואני תוהה, מה הילדים של היום יזכרו מילדותם "הקיבוצית"? וכיצד החוויה הזאת תהיה שונה מהחוויות של ילדים אחרים בישראל? והאם החולצה הכחולה עדיין עולה על כל העדיים?