יותם תמיד ממהר. כג'ינג'י אמיתי עם הרבה פלפל הוא עדיין עסוק וממהר לאנשהו גם אחרי שהשתחרר מהצבא. הוא בנם הבכור של היידי ורם, אח של נדב (חייל) ורות (בכתה י"א), נכד של נירה ברנסום ולוותיקים שבינינו – גם נין של ליובה ושמעון שיפמן ז"ל. הוא גר בשכונת החיילים עם חברתו יערה וכפי שציינתי, הוא עסוק ומבסוט.

ביולי האחרון הוא השתחרר מצה"ל לאחר חמש שנות שירות, אותן התחיל ביחידת "אגוז" ומשם המשיך כמ"מ בגולני וכקצין הסוואה בביה"ס לקומנדו. בימים אלו הוא עובד כמדריך בנעורים בעין החורש ובמקביל לקח על עצמו תפקיד פרוייקטור של שכבת הצעירים בגח"א. מה זה בדיוק אומר? תיכף נבין. באפריל הוא יפרוש כנפיים לטיול הגדול לדרום אמריקה ובינתיים הוא פה במלוא המרץ.

מי הוא צעיר?

אני תוהה מה עושה פרוייקטור צעירים. "לאחרונה התקיים דיון במועצה בעקבות הצעת ההנהלה לשנות את תמחור דירות החיילים והצעירים. השתתפתי בחלק מהשיחות והבעתי את דעתי שאם מחליטים להעלות באופן משמעותי את שכר הדירה, מה שעלול לגרום לכך שלא כולם יוכלו לגור בשכונה, חייבים להציע תכנית שתאפשר השקעה של הקהילה באוכלוסיה הייחודית של החיילים והצעירים. השקעה שתאפשר מפגש חברתי מסודר וארגון פעילויות, כדי לשמור על קשר, גיבוש ומעורבות בקהילה".

הוא צורף לצוות חשיבה שביקש להפגש עם יוני וליאורה על הקמה לתחייה של ועדת צעירים. "הייתה שיחה טובה עם נכונות רבה ויוני פנה אלי שאקח על עצמי להיות פרוייקטור זמני לנושא הצעירים. המטרה שהוגדרה לי היא  בחינת הצרכים והרצונות של הצעירים, כאשר שכבה זו הוגדרה מגילאי 18 ועד 40. ברור שהצרכים של בני 18 שונים מאלו של בני 35, אבל כרגע יש נסיון לבחון את הצרכים של כל טווח הגילאים האלו".

יותם אירגן מפגש פתוח במרפסת, בו השתתפו נציגי שכבות גיל שונות בשכונה. "המשכתי עם מפגשים אישיים ושכבתיים עם נוכחות גדולה יותר ובימים אלו אני עובד על הכנת סקר צרכים שיופץ לכל הצעירים, ממנו נוכל להסיק באילו תחומים נכון להשקיע ומכך לגזור תכנית עבודה ותקציב שיובא לדיון ואישור לקראת דיוני תקציב 2023".

במקביל הוא התחיל בפעילויות נקודתיות כדי לייצר אווירת גיבוש ונוכחות של הצעירים בקיבוץ, בעיקר כדי להבין מה עובד ומה לא. “התחלנו מפתיחה של הפאב ו'המועדון הסגול'  כמקום מפגש במהלך ובסוף השבוע ותכנון אירוע שיא חודשי ועובדים על אירועים נוספים. חשוב לי להתחיל להרים מחדש את הצעירים ויוני אייל רתום מאוד לנושא ומבין את החשיבות בחיזוק הקשר בין הצעירים לקהילה ובתוך קבוצת הצעירים. אני רוצה להוסיף פה תודה לנייט (נתנאל סטיוארט) ולנטע פרנק שעוזרים גם כאחראי הפאב ומאפשרים לצעירים את הגישה לבלות שם".

על המוטיבציה

הוא מספר כי החבר'ה הצעירים בגילאי שנת שירות/צבא צמאים ומחפשים יותר אפשרויות בילוי ומסיבות ומוכנים להתגייס כדי לייצר פעילויות כאלו. לשכבת הגיל של בני 23+ כבר קצת קשה יותר להגיע והצרכים שלהם שונים ובוודאי שהצרכים של בני 30+ שונים כשמדובר כבר במשפחות צעירות, כך שצריך לייצר מענים מגוונים שיתאימו לשכבות הגיל השונות.

"ההנהלה מבינה שצריך רכז שילווה את הצעירים ברמה הפרטנית והקבוצתית, כמו שיש בתחום הפנסיונרים למשל. אנחנו רוצים להגביר את שיתוף הפעולה עם שותפים כמו מחלקת צעירים במועצה האזורית ולבחון מה הם יכולים להציע לצעירים שלא מנוצל כיום, אולי בשל חוסר הנגשה של מידע בנושאי מלגות לסטודנטים, ייעוץ לימודים וקריירה למשתחררים, קורסים מסובסדים ועוד. מפגישת היכרות עם מחלקת צעירים, התרשמנו שהם שמחים מאוד לשתף פעולה ואני מקווה שיצמחו מזה דברים טובים".

אני מתפעלת מהמוטיבציה שלו ושואלת עליה. "מאז שעברתי לשכונת החיילים הייתי מעורב בארגון מסיבות ואירועים לצעירים. הייתה פה מסורת מפוארת וגאוות יחידה של שכונת החיילים, עם רכז/ת צעירים בהיקף הגיוני ואז הפאב נסגר וראינו דעיכה ממשית בפעילות לצעירים. תרמה לכך הקורונה אבל גם ההיקף המצומצם מאוד של תפקיד ריכוז הצעירים בשנים האחרונות, שאינו מותאם למה שתפקיד זה דורש בפועל. נותרה לנו האופציה להפגש רק ב'זולות' (המרפסות בבניינים בשכונת הצעירים) או לנסוע רחוק למקומות בילוי מחוץ לקיבוץ.

עם כל הרצון שלי ושל אחרים לעשות דברים למען הצעירים, והנוסטלגיה שיש לחיי קיבוץ ואווירה של שכבת צעירים תוססת, הפעילות הזו התמסמסה בשנים האחרונות. ביאס אותי שאין חיי חברה לצעירים, שאין לנו מקום מסודר להיפגש, לשתות משהו ולהינות ביחד". כשהקורונה דעכה הוא יזם פתיחה של הפאב לצעירים. "במשך תקופה מסויימת רועי אייזנר ואני פתחנו כל ערב שישי, אבל קשה מאוד להתמיד בזה לאורך זמן אם אין מישהו שעוזר לרכז ולנהל וצריך לייצר פעילות מגוונת ואפשרות גם להזמין חברים מבחוץ".

יש עתיד?

זו הזדמנות טובה שלי לשאול אותו על הווה ועתיד הצעירים בקיבוץ. "בדור של היום הכי קל לברוח כל אחד לעולמו ולוותר על שייכות וקשר לקיבוץ, אבל בגלל שידעתי מה היה קודם בשכבת הצעירים, ידעתי גם מה יכול וצריך להיות", הוא אומר. "זה אינטרס של הקיבוץ שתהיה פה שכבת צעירים תוססת, מחוברת למקום, שמוכנה לתרום ולהיות חלק. יש כאלו שנוטים להסתכל על הצעירים ככאלו שרק יודעים לבקש אבל לא לתת ואני חושב שזו ממש טעות לחשוב ככה".

הוא אומר כי אפשר לראות לא מעט חבר'ה צעירים שעובדים בענפי הקיבוץ מתוך החלטה ערכית, למרות אופציות לא מעטות לעבודות רווחיות יותר בעסקים בקיבוץ ובסביבה. "בקורונה ראינו התגייסות מדהימה של בני נוער וצעירים למען הקהילה ולכן, לדעתי, זה אינטרס שלנו כקהילה לעזור לצעירים להתגבש מחדש ולטפח אותם כקבוצה פעילה ומשמעותית".

יותם מציין שחבל שההשקעה הרבה המופנית לחינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ מסתיימת באופן חד בגיל 18. הצורך בליווי מתעצם בתקופת הפרידה ממערכת החינוך והיציאה לשנת שירות ולצבא ומשם לשחרור לחיים האזרחיים.

"האתגרים האישיים והחברתיים בתקופה זו מצריכים ליווי ומעקב, כפי שעושים בהרבה מקומות בארץ ובעולם שבהם פועלים מרכזי צעירים. שינשינים וחיילים נמצאים בתקופה שבה מגיעים הביתה מעט ורוצים לנוח", הוא מסביר, "למרות זאת הצלחנו לאחרונה לגייס אותם להתנדב לאירועים שאירגנו בשיתוף עם התרבות, כי הם מרגישים שזה גם בשבילם, ששווה להתאמץ בשביל זה. לכן אני רואה פוטנציאל בתכניות לצעירים המשולבות עם התרבות של כלל הקהילה".

יש לו גם דוגמאות: "במסיבת ט"ו באב האחרון, היו רוב הארגון וההפקה של הצעירים שהתנדבו לעבוד גם במהלך הערב. בתחילת הערב הפאב היה פתוח לכל הקיבוץ והשולחנות בחוץ היו מלאים באנשים בגילאים שונים ובשעות הקטנות, נשארו הצעירים וזה הפך למסיבה צעירה. אנחנו מתכננים בקרוב ערב נוסף של 'בירה ונשירה' בשיתוף עם התרבות, כשהצעירים יארחו ערב כייפי בסוכות שיהיה לפי דוגמת 'אוקטוברפסט'. פה מגיעה תודה לנטע פרנק, רכזת התרבות היוצאת ולמור נואמה שנכנסה לתפקיד ומגוייסת לשיתוף הפעולה עם הצעירים".

מילות סיכום? "אני מקווה שעד שאסיים ואצא לטיול, כבר תהיה לנו תוכנית מובנית עם תקציב מאושר ורכז צעירים שיכנס במרץ לתפקיד. אני רואה את תפקיד רכז הצעירים גם בתחום החברתי וגם בתחום התרבותי, מישהו שיש לו גישה והבנה בעבודה עם צעירים, שיודע להניע ולהפעיל אותם, לתת מענה פרטני וגם קבוצתי ויסייע בתכנון ובלוגיסטיקה של הפקת תכניות וארועים. אני רוצה לפנות מפה לחבר'ה בין הגילאים 25-40 שאיתם פחות יצא לי להפגש– אשמח מאוד לפגוש אתכם ולדבר על הצרכים שלכם בקיבוץ. אז דברו איתי –  בשמחה".