זהו. נגמר. לפחות בדרום השקט כרגע נשמר והחיים לאט חוזרים למסלולם. היה מבצע/מלחמה/דשדוש – העיקר שיש הרגשה של "התחלה חדשה".

וזה גם שם הסרט המוזיקלי החמוד, שמתרחש כולו במנהטן, על כל אתריה ואפיוניה.

סיפור קטן על כותבת שירים, קירה נייטלי, שמגיעה לניו יורק עם בן זוגה הזמר, שעלה לגדולה והגדולה עלתה לו לראש. היא מוצאת עצמה עזובה, עצובה ומוכנה לשקוע בפרק סיום מדכא. אלא שאז בדיוק היא נתקלת בעוד עזוב ועצוב, מארק רופאלו, וביחד הם פוצחים ב"התחלה חדשה". הוא יפיק את שיריה, ללא מזומנים, עם קצת עזרה מחברים והרבה קריזמה של נופי מנהטן המקסימה על שלל פינותיה.

ראיתי את הסרט עם ענת בטרום בכורה לאחר הרצאה מרעננת על העיר ניו יורק, עם הרבה תמונות, מוזיקה ואהבה. אני אוהבת ערים, בעיקר בשיטוט אינסופי ברגל. בכל פינה יש הפתעה! ניו יורק היא עיר כזו. הסרט פשוט המשיך את החוויה הניו-יורקית שהמרצה השרה, המוזיקה העצימה אותה ובסה"כ, ביום אחד באמצע הטירוף המזרח תיכוני הרועם, הביל ורותח – טבלתי לכמה שעות במקום קולי בחו"ל, עם הרבה אהבת אדם ומקום, מוזיקה סוחפת, אופטימיות אין סופית ופשוט – כייף!!

מומלץ בחום, גם אם רק כמפלט לשעתיים מהחיים העכשוויים שלנו. ובלי קשר – סרט לא יומרני, חביב ואופטימי!

ואם להתקרר עוד קצת וגם לעבור לעולמות אחרים, "האישה הנעלמת" היא בדיוק הטיפוס שיעשה לכם את זה.

היא גם מורה (מתחבר לתחילת שנת הלימודים) וגם מקושרת לצ'ארלס דיקנס. בעבר ניהלה עמו רומן סוער ותובעני והזיכרונות המציפים אותה מתקופה זו מתוארים בדרמה תקופתית איטית מחד, מלאת סערת רגשות מאידך. דיקנס מתואר כמאהב תובעני וסוער, מה שמאיר את דמותו באור שונה.

אוהבי דרמות תקופתיות, רומנים סוערים ונופים אנגליים אפרוריים ייהנו מאד!