אני לא מתביישת להודות, שכותרת הראיון עשתה לי יותר מאשר פגיעה קלה בכנף. שביט לא מבהיר מהו בעיניו קפיטליסט, ואמירתו היא מעין תקיעת אצבע בעיניהם של מי שהמציאו את אורח החיים שנקרא קיבוץ. באוזני קפיטליסט עדיין מתחרז עם "נצלן" ו"רודף בצע", וממש רע לי עם זה שיורשי המייסדים רואים בה שיטה שלא רק אפשר לחיות איתה, אלא אפילו רצוי להשתלב בה, השתלבות שמגחיכה את המאמצים לשמור על המושג קיבוץ בהקשר של יישוב כמו שלנו. אבל קודם כל אולי כדאי להגדיר, מה שלא נעשה בראיון, מהו קפיטליסט ומהו קפיטליזם. בלי להיכנס להיסטוריה של כלכלה מדינית, החלופה העברית לקפיטליסט הוא "בעל הון", וקפיטליזם הוא שיטה המבוססת על עיקרון מיקסום הרווח כתכליתו של השימוש בהון. אין בעיקרון זה כשלעצמו שום התייחסות מוסרית או מצפונית או שאלה הקשורה לחלוקה צודקת של העוגה. ואכן, אפשר להבחין בין הקפיטליסטים בכאלה שכל פעילותם הכלכלית מכוונת להגדלת אוצרם הפרטי, לבין כאלה שרואים בהונם אמצעי להגדלת הרווחה של האנושות על-ידי פיתוח וקידמה.

ועוד: מאחר שהקיבןץ הוא קהילה שיש לה גם הכנסות משותפות, שחלקן בא מהמס שמשלמים החברים, הרי אופן פרנסתם משליך על כל חברי הקהילה. לדוגמה, אם יש חבר שמתפרנס מהביביתון ישראל-היום, או מחברת כוח-אדם הרי בדיעבד הוא גורם לכלל החברים ליהנות מאותו כסף, אם נרצה ואם לא..ואם שביט הטא קםיטליסט, הרי של לרצוני הוא עושה גם אותי לקפיטליסטית. ואפשר לפתח את הנושא עוד ועוד. נראה לי שבזאת אני מספקץ חומר ל"תהליך ההסכמות". והעיקר שתהיו בריאים.

שביט,

מסכים עם כל מילה. אני מקווה שדברים באמת יתחילו לזוז ולהשתנות לטובה, לצערי הרב, אני לא מאוד אופטימי, יש לנו עוד דרך ארוכה.

חלק גדול מהציבור עדיין נטוע בחינוך שקיבלנו "בקיבוץ השיתופי". תפיסת עולם בה חברי הקיבוץ הם ווסלים, ההנהלה מורמת מעם, אין תחום בחיי החבר שהוא "מחוץ לתחום" וכל החלטה שעוברת בהצבעת אספה כשרה וסופית. עיקר האתגר היום הוא ניפוץ תודעה זאת שאין לה יותר אחיזה במציאות והיא מביאה עלינו רק ריב ומדון.

עלינו להפנים את רוח הזמן ולשרטט מחדש את גבולות המחנה, איפה מתחילה ואיפה נגמרת סמכותו של הקיבוץ בהתערבות באורחות חייו של החבר והתושב. גבולות אלו אינם תוצר של החלטה, תהליך הבנות או הצבעת אספה אלא הגבולות המעשיים של מגבלת הכוח לכפות על חבר החלטות המשפיעות באופן מהותי על אורחות חייו בניגוד לרצונו. מהות זו נגזרת מההחלטה לסיים את פרק הקיבוץ השיתופי בגבעת חיים, החלטה שהתקבלה לפני שנים ועיקרה העברת האחריות של החבר/ה לכלכלה עצמית. מהות זו התחזקה והשתרשה ביתר שאת בקליטת משפחות רבות (אנו ביניהן) שבאו לגור כאן בשביל איכות חיים, לא מתוך אידאולוגיה ולא כדי לקחת חלק בקומונה/קהילה סוציאליסטית.

על כך נכתב בתלמוד הירושלמי (מסכת ברכות): "יום תעזבני יומיים אעזבך" או בעיבוד קצת יותר עכשווי של מאיר אריאל: "תעזבהו יום יעזבךּ יומיים. העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום, חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור"… אומר, העניין עובדה מוגמרת, צריך להסתכל קדימה איך עושים הלאה יותר טוב ולא מה היה, מי קיבל, מי הבטיח ומי אמר למי מה. על ההיסטוריה לא ניתן להשפיע, רק על ההווה והעתיד.

מקומה של גבעת חיים כקיבוץ מתחדש הוא לתת שירותים לתושבי המקום ולנהל את הנכסים המשותפים, זהו, כאן עובר הקו! הימים בהם הקיבוץ ניהול את חיינו עברו (לטוב ולרע). ההבנה שביום שהקיבוץ הופרט חשבון הבנק שלנו, הילדים והבית הם מחוץ לתחום טרם חלחלה והוטמעה אצל רבים והיא בעוכרינו, לא שום דבר אחר. עד שהבנה זאת לא תוטמע נשאר תקועים. החלטות הפולשות לקניינו של החבר שלא ייעצרו כבר באספה ייעצרו בבתי המשפט או בחוסר נכונותם של חברים לשתף פעולה, "לקחת חלק במשחק" ולקיים החלטות. זאת אינה נבואת זעם אלא תיאור המציאות והשתלשלותה כפי שראינו בשנים האחרונות. אם נדע להפנים זאת, נדע גם לפתור את יתר הבעיות לרבות קליטה, בנייה ופיתוח כלכלי. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה, הכול בראש.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

לראובן מגיע פרדס שלם.
הרצון שלו לעזור, לאמר מילה טובה, לזכור יום הולדת , בקיצור איש יקר לי…
רק בריאות ….

בדיוק בשביל זה באתי לכאן, לכתבה, עוד פעם.
לתשומת לב – אורי מירון, דוד שרון וחברים אחרים.
זה לא שניתן לבטל את הנחת הצינור. אבל כל המידע לגביו ודווקא בגלל שזה צינור גז ולא מים, אז כל המידע לגביו צריך להיות מפורסם וידוע לחברים.
המידע והנתונים שאת השאלות לגביהם העליתי כאן בתגובה הקודמת.
הפרטים שהביאה ההנהלה בבותככנו לגבי הצינור הם מנהליים גרידא. למעשה מסך-עשן.
אני מקווה שמישהו יפתח את הנושא בדף הפייס של המשק.
ושוב – אין הכוונה לבטל כי זה כבר אבוד מראש.
במאבק כנגד הקמת *אסדת-ליוויתן* בלב עמק-חפר כבר אמר רה"מ-המואשם שמתווה הגז הוא *קרב-חייו*.
אגב – השדה המערבי שבשבילי הוא רכיבת-סוסים, תלתן, אספסת, פרחים, פטריות ותנים ואהבתי אותו מאוד, אז השדה הזה נפיץ מאוד.
די נזק יש בשלושת קווי המתח-גבוה שעוברים בו ואחד מהם מתח-עליון. (עוצמה חשמלית אדירה) עד שבלילות לחים שומעים את הניצוצות מהלחות הפוגעת בחוטים.
וכאן לסיום דבר קשה מאוד – עוד כשהייתי במשק סברתי שכתוצאה מריכוז קווי המתח האלה – כמות מקרי הסרטן בקרב הדיירים בשכונה המערבית גדולה מאשר בכל אזור אחר במשק. אגב – גם לי היו שתי תופעות סרטן שהתגברתי עליהן. גרתי במערב.
אין לי הוכחה. לזה צריך מחקר ואף אחד לא יעשה אותו. אבל זו תחושה חזקה מאוד אצלי.

אני עוקב יחסית באדיקות אחר הפרוטוקולים של גופי הקיבוץ השונים ולא זכור לי אזכור כלשהוא לפרוייקט הנחת צינור גז מסביב לקיבוץ.
במידה ואני טועה אז אבקש מערד סלוצקי להעיר את עיני הקיבוץ ולהסביר באיזה פורום התנהל דיון בנושא ולהראות לנו את הפרוטוקול מאותו הדיון. תודה.

אם הסיפור של גידי נכון, נראה לי חמור ביותר ומתבקשת תגובת ההנהלה באופן דחוף.

לייק לאיכפתיות תשומת הלב והדיווח.
נקודות חשובות באשר לצנרת-גז (בכללי, לא דווקא מופנה אליך,גידי).
האם זורם בצינור גז במצב נוזלי או גזי?
קוטר?
לחץ?
עומק הטמנה?
היכן מגופים?
היכן ממוקם מנשב (צינור שחרור לחץ-גז למקרה חרום או טיפול)?
היכן 'תחנת-חזירים'? התקן-גלילי שעובר בצינור לניקוי והוצאת משקעים?
כן – זכות החברים לדעת.

שביט, אתה די צודק. באשר לשאלה האחרונה שלך, מה עושים עם זה? מנסים לשמר את הייחודיות וממשיכים לקלוט בנים ולטפח מסורות מקומיות.

גיא יקר,
ממש ברגע הנכון שלחת לנו שיר אהבה. לפעמים, בעקר בעת מצוקה קולקטיבית, בזמן של הלקאה עצמית, זה הדבר הנחוץ, שמישהו יגיד לנו שאנחנו "שווים", שמישהו יביע אהבתו. צר לי על עזיבתכם, שתהיה הדרך צליחה

גאה בך אחותי ומצטרף לאיחולים
מי ייתן ורק בריאות אושר ואהבה יהיו סביבך
דודי

תודה על הפרגון ,שכנה יקרה!

יישר כח ליאורה , יש המון אבל המון עבודה לעשות.
בהצלחה לכולנו

איריס יקרה,

כל כך עוצמתי, מהלב,
הקשר בינכם, האובדן הגדול, ואין נחמה….

כתבת כל כך יפה , התרגשתי …..

תודה מתן על שיתוף ברגעי הקסם . הלגמרי לא מובנים מאליהם . כיף למי שהיה שם וכיף לדעת שגם זה קיים .
למרות ועל אף כל השאר .

כמה נכון, מדוייק, רגיש ועם תובנות מאירות עיניים ומרחיבות את הדעת.

איריס יקרה,

כתבת נפלא! עם הרבה מאוד אהבה ובאופן שאיפשר לי לחוש את התכונות הטובות של אחיך ז"ל, שכיוונת אליהן.

התרגשתי מאוד

רקפת

היי אסתר
יפה כתבת אנו בהחלט בסיטואציה שזר לא יבין.
כמו שאמרתי והתחייבתי צריך לעשות הכל על מנת לבחור יור מבין חברי הקיבוץ.
מחזק את דבריך ומבקש מכלל החברים להצביע ולהשמיע את כולכם.

חברים מאד יקרים
יד על הלב.
אתם מעולן לא הפרתם יושרה, אמון או חברות בחייכם הקבוציים??

רקורד מרשים, דני. אבל אני הייתי רוצה לשמוע גם משהו על תפיסותיך החברתיות והקיבוציות. לדעתי, ואני יודעת שיש רבים שלא מסכימים איתי, זה הרבה יותר חשוב מאשר יכולת ניהולית

גידי, לשאלתך- מיענתי לכל המעוניין לקרוא את דעתי. אני דווקא מאד אוהבת את הצעירים ומקווה שמבין הזיתים, התאנים והגפנים תבוא ה"מלוכה" הבאה. אליהם כיוונתי.
ובניגוד אליך, ואתה עקבי שנים בדעותיך, איני חושבת שחברי ההנהלה שנבחרו באופן דמוקרטי, משולים ל"עובדי אלילים הסוגדים לבעלי השררה". הם גם אינם לוקים ב"החרבת המוסר והערכים". יש פה ממש טעות ערכית/מוסרית שלא רק אתה לוקה בה.
לא מעט שנים אתה מתבטא כאופוזיציונר לכל הנהלה נבחרת.
אנחנו לא זקוקים ל"גאוות יחידה", הבנתי מהסקר שמזה לא חסר. אנחנו זקוקים לאווירה שמאפשרת עבודה, שמייצרת אמון, שמותר בה לטעות ולתקן מבלי להישפט בלשון בוטה ונחרצת שהמקלדת מאפשרת בקלות רבה מידיי ובשם "חופש הביטוי".