יום שישי בצהרים, בדשא של הצעירים, משחק כדורעף,

איזה כיף,
כרמל משחקת יחפה על הדשא, ופתאום עקיצה מדבורה בכף הרגל,
כואב קצת, לא כיף,
היא ממשיכה לשחק, ואחרי כמה שעות הרגל מתנפחת, אדומה,
כבר אי-אפשר לדרוך על הרגל, היא מתחילה לקפץ על הרגל השנייה,
כשהרגל גם היא מתחילה לכאוב ולהתעייף,
כואב הרבה, ממש ממש לא כיף,
שבת לפני הצהרים, עד שנוכל ללכת לביקור רופא בערב צריך קביים,
בוצי מציעה לשאול את יונה בנווה נועם, יונה מפנה אותנו
לטובה מייקלס,

כשטובה מבלי להסס לרגע, עם בית מלא באורחים,
קופצת למחסן ומביאה זוג קביים עד הבית,
עם חיוך רחב ועיניים מחייכות והמון אמפטיה,
כרמל עם הקביים, בערב בביקור רופא, מקבלת ארבעה גימלים,
טוב במצב הזה, גם זה כיף…
תודה ענקית טובה,
לחיות במקום כזה, עם אנשים כאלה,
זה ממש-ממש כיף.
וזה שכרמל עם הקביים הפכה לבדיחת השכונה
זה כבר לסיפור אחר…
חיבוק