ש. למה רצית דווקא לעסוק במשתלה ולא בתחום אחר?

ת. עולם הצמחייה והטבע, תמיד משך אותי. אני חושבת שגם יש לי חוש טבעי לנושא. התחלתי כתחביב וזה הפך לפרנסה.

 ש. מתי התחלת לעבוד במשתלה?

ת. התחלתי לעבוד במשתלה בערך לפני 13 שנה.

ש. איך הקמת את המשתלה, מישהו עזר לך?

ת. אורי לין הקים את המשתלה יחד עם אלכס קראוס והם התרכזו בצמחייה בתוך חממות. אחר כך אביגיל עבדה שם וכשהתחילו שינויים בקיבוץ, היא עזבה לתחום אחר ואני קיבלתי את המקום. בהתחלה אביגיל עזרה לי ובהמשך פיתחתי את המשתלה באופן עצמאי.

 ש. איזה צמחים את אוהבת במיוחד?

ת. זו שאלה מאד קשה. זה דומה לשאלה ששואלים אמא, את מי מהילדים שלה היא אוהבת יותר?. אני אוהבת במיוחד צמחים רב- שנתיים שפורחים כל השנה ונותנים הרבה צבע.

ש. יש לך גם תחומים אחרים שאת מתעניינת בהם?

ת. יש לי הרבה תחומים. אני יוצרת עבודות יד, מנגנת על פסנתר, יש לי בבית פסנתר, אוהבת ללמוד דברים חדשים ונהנית מהחוגים ב"חברותא". נרשמתי לחמישה חוגים. כמובן אני אוהבת את הגינה שלי ומאד, מאד, את הנכדים.

ש. למה את סוגרת את המשתלה, ואיך את מרגישה עם זה?

ת. זו שאלה מאד רגישה. אני לא סוגרת ברצון. השקעתי במשתלה המון, המון, שעות וכוח ואת כל הלב. אני 13 שנים במקום, הרבה פעמים על חשבון המשפחה בשבתות ובחגים. המקום מאד יקר, אני צריכה לשלם עבורו וגם לשלם מים. השתדלתי להיות חסכונית וקניתי צמחים שלא דורשים הרבה מים, עשיתי בעצמי ייחורים כדי לקנות פחות שתילים ובכל זאת לא הצלחתי להרוויח וזה לא משתלם לי. גם התנאים נעשו לי קשים, בקיץ חם מאד במשתלה וזו גם עבודה פיסית קשה.

ש. איך הקונים ירגישו?

ת. מהשיחות שלי עם הקונים, אני מבינה שכמוני, גם הם מצטערים.

קיוויתי שמישהו ייקח את המקום וימשיך לפתח אותו אבל כנראה שזה לא יקרה.

 לסיום, אני מאחל לך שתרגישי תמיד חופשייה בדרך החדשה.

חביבה: אני רוצה להגיד לבן, שהרעיון ממש מקסים. ילד כל כך צעיר שבא לראיין אדם מבוגר ומחבר בעצמו את כל השאלות ומצרף תמונות שצילם בעצמו, זה אף פעם לא היה וכל הכבוד לך בן, אתה באמת מיוחד וריגשת אותי מאד.

ואם מדובר בילדים, אני רוצה לציין שבכל השנים עבדו אתי חניכים מ"שפרירים", אחד מהם עבד אתי חמש שנים ונקשרתי אליו מאד והקשר נמשך גם אחרי שעזב. הנער הזה מאד עזר לי בתקופה שהייתי לאחר ניתוחים ועם גבס.