120 שנים חלפו מאז הגה הנרי פורד את חזון "מכונית לכל פועל" ואם לשפוט לפי המתרחש בגח"א, הפועלים לא נחים: לכל משפחה (כמעט) בקיבוץ יש לפחות שתי מכוניות וכעת מתפשטת ברחבי הקיבוץ השאגה האחרונה בתחום המגיעה בעיקר מהערבות הגדולות של סין – קבלו את המכונית החשמלית.

אבל כמו רוב הדברים שמגיעים מסין, גם בעניין זה באים בצמוד אתגרים שונים, למשל, צריך לטעון אותן. כן, גם בקיבוץ.

"מדובר בתחום חדש יחסית, במסגרתו עלינו לייצר דלק אלקטרוני למכוניות החשמליות של החברים", מסביר יעקב סיזל, המנהל העסקי של הקיבוץ. "מדובר בעול לא קטן על הקיבוץ, כלכלית ותפעולית ומעבר לכך יש כאן גם ניגוד אינטרסים מובנה בין הקיבוץ לחברים: הם רוצים לקנות חשמל בזול והקיבוץ צריך לכסות את עלות התפעול וההתקנה".

אני מהרהר בכך שככל שעולה פה כמות האנשים, עולה פה בצורה אקספוננציאלית כמות הבעיות אותן לא דמיינו, אבל סיזל כבר ממשיך.

"התחלנו עם 3-4 עמדות טעינה זוגיות וכעת הוספנו עוד 2-3. אנחנו לא מפזרים אותן סתם ברחבי הקיבוץ והמיקומים נקבעים בידי ועדת תכנון המנתחת את הצרכים ולאור פניות חברים המצביעים על אזורים במחסור. לפחות כעת, אנו מזהים כי חסרות עוד כשלוש עמדות".

מה שלוש? אני תוהה. מה נראה לך שאתה בינואר 1953 כשקנו טנדר קטן ומשומש מאוד למפעל "גת" וכולם פה היו מאושרים? לפי הזעקות העולות מן השטח, עושה רושם כי רבים כאן רוצים עמדת טעינה שיוצאת מהכרית בחדר השינה ומתחברת לרכב החשמלי שחונה על דלת הבית.

סיזל מחייך מתחת לשפם. "מכיוון שעמדת טעינה צריכה להיות מחוברת לתשתית חשמל, נוצר פה מצב שאנשים בונים לעצמם עמדות טעינה פרטיות שבאות על חשבון חנייה של רכבי בנזין", הוא מסביר. "נכון, אנחנו מקבלים לא מעט תלונות שחלקן מוצדקות וחלקן לא כל כך: יש תקלות במטענים שאנו מתקינים, לא תמיד השירות טוב ולא פעם יש תקלות הקשורות לכך שהרכב לא מצליח 'לדבר' עם המטען, אבל גם בעמדות טעינה בתחנות דלק יש תקלות וכפי שאמרתי כבר קודם – אנחנו בתהליך למידה בתחום החדש הזה אבל העניין, לא פעם, הוא שהחבר רואה רק את הבעיה שלו". הוא מספר כי נשקלת האפשרות גם להתקין עמדת טעינה מהירה. "זה יקר מאוד ולא בטוח שנוכל להחזיר את ההשקעה העומדת על סביבות 60,000 ₪".  

סיזל מספר על הפקת לקחים שבאה לידי ביטוי בתחום החיוב. "בהתחלה חייבנו במחירים גבוהים, אך לאחר תלונות על תשלומים יקרים, התחלנו מאז ינואר 2025, לגבות מחירי תעו"ז (תעריף עומס וזמן). העברנו את האחריות לחברים וכל אחד יכול להחליט מתי לטעון את הרכב, כאשר שעות השפל הן בלילה אבל אז נדרש החבר לעזוב את נטפליקס ואת הספה ולצאת בנעלי בית כדי לחבר את הרכב לעמדת הטעינה. צריך לזכור שעבור הקיבוץ זו לא שאלה של רווח, את 2024 סיימנו בצורה מאוזנת".

אז תגיד, אני שואל אותו, למה בעצם לא מאפשרים לחברים להתקין לעצמם עמדות טעינה ביתיות?

"הבעיה העיקרית, היא תשתית פרטית הגולשת לתשתית הציבורית", הוא מדגיש. "לפי החוק בישראל, אסור לאדם פרטי להוציא תשתית למרחב הציבורי. בקיבוץ יש משפחות שעשו דין לעצמן והוציאו תשתית כזו למרחב הציבורי".

בדיוק ברגע הזה, כמו לפי הזמנה, נפתחת דלת חדרו של סיזל ובפתח מתייצב יוני ארי, מנהל הקהילה.

"אם חס וחלילה יקרה פה משהו כתוצאה מהוצאת תשתית פרטית לשטח ציבורי, כולנו כהנהלה נהיה אחראים. לכן, בשלב ראשון אנחנו בהידברות עם אותן משפחות ואם זה לא יעזור, יתכן ונסתייע בפיקוח של המועצה משום שאין אפשרות שהמצב הזה יימשך", הוא אומר וסיזל מדגיש כי אם הרכב חונה בתוך שטח הבית, מותר לשים בשטח זה עמדת טעינה פרטית.

סיזל מספר על רעיונות שונים ומשונים באמצעותם מנסים חברים להוציא חשמל מביתם אל השטח הציבורי ואומר שגם זה לא אפשרי. "כעת, בשכונה ג', אנחנו גם נדרשים לסוגייה ולמרות שנמקם שם עמדות, ברור לי שתהיה גם שם בעיה. את העמדות אנחנו ממקמים לפי בקשות והפניות של אותם אלו שרכשו רכב חשמלי וזה המקום לקרוא לכל מי שמתכנן לרכוש רכב כזה – דברו איתנו. אנו מתקינים עמדות לפי ביקוש ובמרחקים שווים, כך שמי שרוצה – שיבוא לדבר ולהתעדכן, כי המענה שאנו נותנים הוא הוא לפי דרישה".