מערכות סולאריות לייצור חשמל הן תחום הולך ומתפתח של אנרגיה נקייה לסביבה ולתושביה. ערד סלוצקי, המנהל העסקי, כותב על הקמת פרוייקט שכזה בקבוץ, ומספר כי בקרוב תיבחן האפשרות לסייע לחברים הרוצים בכך להתקין מערכת שכזו על גג ביתם

פאנלים סולאריים על גג חדר האוכל. צילום: אלדד ורדי

יתכן וראיתם סביבכם את העבודה המתרחשת על גגות חדר האוכל ובמרכז שירותים, וזו הזדמנות לרענן את הזיכרון לגבי תהליך הקמת מערכות חשמל סולארי בקיבוץ, ומה צופן לנו העתיד בנושא.

נושא הפקת "חשמל ירוק" ממערכות סולאריות שאינן מזהמות את הסביבה, אינו חדש בישראל ובמגזר הקיבוצי בפרט. במשך השנים התפתח התחום והפך נפוץ במגזר הציבורי והפרטי, תוך שהוא מובל ומנוהל בידי רשות החשמל המשמשת כרגולטור לעניין מתן האישורים ליזמים המקימים את המערכות. רשות החשמל מפרסמת מעת לעת "הסדרות" שונות, שהן למעשה מכסות שונות לסוגי פרויקטים, הקובעות את כמות הייצור המותרת, ואופן קבלת התמורה בגין הפקת החשמל והעברתו מהמערכת לרשת החשמל.

חשוב לציין שהחשמל המתקבל במערכת הוא חשמל העובר לרשת חשמל ואינו עובר ישירות לצרכנים (בין אם ציבוריים או פרטיים). בנוסף לעדכון תנאי ההסדרות המפורסמות מעת לעת בידי רשות החשמל, מתקדמת ומתייעלת ללא הפסקה גם הטכנולוגיה בעולם בתחום זה, עובדה המביאה לשינוי מתמיד במודלים העסקיים של הקמת המערכות.

בשל הסכסוך העסקי של גח"א מול חברת "דוראל" בעניין חוזה להקמת מערכות סולאריות והליך הבוררות הממושך שליווה את סיומו, נמנע הקיבוץ מקידום פרויקטים בתחום זה עד עתה.

לאחר שהסתיים ההליך המשפטי, ביצע הקיבוץ, בליווי הוועדה הכלכלית, בחינה מקצועית וכלכלית לגבי האופציות הנוכחיות בשוק, בסופה אושרה לפני מספר חודשים בידי ההנהלה והמועצה – תכנית השקעה בפרויקט הקמת שבע מערכות תעריפיות של ייצור סולארי בשבעה מבנים שונים בקיבוץ.

שלב ראשון בגח"א

להלן סקירה קצרה לגבי קידום הפרויקט אותו אישר הקיבוץ לביצוע במסגרת תקציב 2019 ואפרט גם על אפשרויות נוספות בתחום יצור חשמל סולארי הנמצאות בבחינה.

במסגרת תכנית 2019 אישרו ההנהלה והמועצה בגח"א פרויקט הפקת חשמל סולארי בעלות של כ- 3.2 מיליון ₪, הכולל הקמת שבע מערכות בחמישה מתחמי לולים בשטחים החקלאיים של הקיבוץ, ועל שני מבנים בשטח הקיבוץ (מרכז השרותים וחד"א). מסלול ההסדרה שנבחר הוא תעריפי כלומר, סכום קבוע לכל יחידת חשמל המופקת למערכת. ההסדרה אליה נכנס הקיבוץ היא לפי 0.45 ₪ לקוט"ש (קילוואט לשעה) ועד 125 קוט"ש למערכת אחת, המוגדרת כמקסימלית לחיבור צרכן בודד. המגבלה לכמות המערכות שהוחלטה לביצוע בשלב ראשון, נובעת מכך שמעל ייצור כולל בהיקף מסוים, מחייבת רשות החשמל ביצוע סקר הבודק את הרשת הכללית בקיבוץ, העלול לחייב את הקיבוץ בהשקעות נוספות בהיקף כספי משמעותי. מאחר והקיבוץ מבצע השקעה ראשונה בתחום זה, הוחלט להתקדם בשלב ראשון באופן מבוקר, ובהמשך לבחון הרחבה למערכות נוספות וכניסה לסקר, בהתאם לבחינת ביצועי המערכת והתוצאות הכלכלית בפועל.

הפרויקט בקיבוץ מבוצע על ידי חברת "ענבר" שנבחרה לאחר השוואת הצעות מקבלנים בתחום ובליווי מקצועי של חברת מעגן פרויקטים (ממעגן מיכאל) המשמשת כמנהל הפרויקט מטעם הקיבוץ. נציגי הקיבוץ הם אלכס קראוס (חשמל גח"א) וערד סלוצקי (מנהל עסקי). העבודות החלו לפני כחודשיים וצפויות להסתיים בתוך מספר שבועות. חלק מהעבודות כרוכות בהפרעה זמנית לסביבת המבנה ומשתמשיו, ואנו עושים כל מאמץ להימנע מכך. החוזה עם הקבלן המבצע כולל אחריות לביצועי המערכת ותחזוקתה, והתמורה עבור יצור החשמל תתקבל מדי חודש בהתאם לתפוקה בפועל שתספק המערכת לרשת החשמל. לאחר השלמת הפרויקט, נערוך סיכום לגביו ונדווח על כך למוסדות הקיבוץ ולחבריו.

ומה הלאה?

מערכות תעריפיות על גגות בתי החברים – מדובר במסלול דומה למערכות תעריפיות שאנו מקימים כעת בקיבוץ, אך מוגבל עד 15 קוט"ש. במסלול זה  משולם לבעל הבית עבור יצור חשמל לרשת (ללא קשר לצריכה הפרטית) ומזכה אותו במחיר קבוע מראש לכל קוט"ש. ההסדרות הנוכחיות למערכות ביתיות הן במחיר של 0.48 ₪ לקוט"ש מיוצר לרשת. את התמורה משלמת רשות החשמל לחברת החלוקה (במקרה של גח"א –  חברה בבעלות הקיבוץ) המזכה את בעל המערכת הסולארית בחשבון החשמל בסכום זהה. תנאי להקמת מערכת ביתית היא אישור מחברת החלוקה ועמידה בכללי (אמות מידה) רשות החשמל לעניין זה, כשכל צרכן יכול ליזום הקמת מערכת ללא תלות בשאר הצרכנים. הקיבוץ בוחן אופציה לסייע בארגון הצעה לשיקול ובחירה של החברים המעוניינים להשקיע במערכת כזו בביתם. מבחינת הקיבוץ יכלול השלב הבא בחינה של הרחבת המערכות תעריפיות על גבי מבנים חקלאיים וציבוריים, בהתאם לבחינת כלכלית. בנוסף נסייע תהליכית לחברים שיבחרו באופציה של הקמת מערכות תעריפיות פרטיות בבתיהם. לסיכום, גבעת חיים הצטרפה לתהליך שהוא במהותו כלכלה ברת קיימא – התורמת לשמירת הסביבה. השימוש באנרגיית השמש שהיא משאב בלתי מתכלה ומאד זמין באזורנו עם כמובן פוטנציאל כלכלי להמשך הדרך. ישראל נחשבת פורצת דרך בתחום ואין סיבה שגם אנחנו לא נהיה חלק מכך.