האם ידעתם כי יש בקיבוץ קרן לסיוע כלכלי לחברי הקיבוץ, כמעט לכל מטרה שהיא? לכל מי שלא ידע, מספרת ממי לב-רון, יו"ר הקרן, על המטרות, ההתנהלות והאמצעים שמעמידה הקרן לרשות חברי הקיבוץ

צילום: אלדד ורדי

ממי, ספרי קצת עלייך –  לחדשים שלא מכירים

הגעתי לגבעת חיים איחוד בשנת 1985, שנה לפני שהתחתנתי עם יפתח לב-רון. ב-1987 נולד ירדן וב-1993 נולדה כרמל. יש לי תואר ראשון בחינוך  – אני מורה לחינוך גופני ותנועה עם דגש על תנועה בגיל הרך. בהמשך יצאתי ללימודים בתחומים שונים ברפואה משלימה, הנחיית קבוצות ואימון לחיים (קואצ'ינג) וכיום אני גם מטפלת הוליסטית בשילוב גוף לנפש. מילאתי כמה תפקידים בקיבוץ, הייתי רכזת חינוך וחברה בהנהלת קהילה, כבר שבע שנים שאני חלק מצוות הקרן לעזרה הדדית כשבשלוש השנים האחרונות אני יושבת ראש הקרן.

מה מהותה של הקרן לעזרה הדדית?

כדאי לציין שיש שתי קרנות שעוזרות לחברים מבחינה כספית. יש את קרן המילואים שהוגדרה כקרן לצרכים חברתיים לקבוצת ה-400 (הדרים) שמטרתה סיוע לחברים במצב סיעודי והלוואות לחברים לצרכים שונים ויש את הקרן לעזרה הדדית, שאמורה לתת מענה לכל חברי גבעת חיים איחוד.  מקורות הקרן הם התשלומים הקבועים שמעביר כל חבר בכל חודש. עד לפני כמה חודשים עמד התשלום על 60 ₪ ועתה משלם כל חבר 80 ₪. הסיבה היא התייקרות הפוליסה של  ביטוח הקטסטרופות המהווה חלק גדול מהתשלום החודשי של הקרן. המטרה היא שיהיה סכום חסכון בקרן באמצעותו ניתן יהיה לעזור לחברים הפונים.

מי הם חברי הקרן?

שלושה חברים נבחרו בקלפי וממלאים תפקידם בהתנדבות: גילת שניר, אלדד ורדי (בין השאר מתפקד כגזבר ועובר על הדוחות הכספיים בקיבוץ ובבנק) ואני, כשאלדד ואני בקדנציה שנייה בקרן. בכל ישיבות הקרן יושב גם יועץ חיצוני, כיום זו דנה גורן מעין החורש. דנה היא עובדת סוציאלית שעבדה בעבר במחלקת פרט בתנועה הקיבוצית והיא בעלת ידע נרחב מאוד בכל הקשור לזכויות אותן ניתן לקבל בתנועה הקיבוצית או ממוסדות שונים במדינה.

כחלק מהבדיקות המתבצעות כאשר חבר פונה לעזרת הקרן מבקשים, בין השאר, לדעת האם אותו חבר או חברה נעזרו במוסדות המדינה כאשר לעיתים אותו חבר כלל אינו מודע לזכויותיו ומה הוא יכול לקבל, כך שאנחנו מפנים אותו ומעדכנים אותו לגבי מוסדות שונים של הקיבוץ.

הבקשה נבדקת לעומק רק לאחר שהחבר בחן את כל האפשרויות העומדות לרשותו וניצל אותן במידת האפשר. בנוסף לחברי הקרן נמצאת גם יועצת משפטית, המקבלת את כל המסמכים כולל פרוטוקול הישיבה על-מנת לאשר את ההליך (לא את ההחלטה) ולאשר כי התנהל בהתאם לתקנון הקרן.

איך עובדת הקרן?

חשוב להדגיש שמדובר בקרן דיסקרטית, המנותקת מהעשייה השוטפת בקיבוץ. חברי הקרן חתומים על הסכם דיסקרטיות וכך גם כמובן בהנהלת חשבונות. מאחר ומדובר בכספי ציבור, אנו דנים ושוקלים בכובד ראש לפני שאנחנו נותנים עזרה ומי שפונה לקרן, צריך להגיש טפסים, דוחות והצהרות בנקאיות, כמה כסף עומד לרשותו וכו'.

הקרן יכולה להיענות בחיוב גם אם החבר אינו במינוס גדול וגם אם לרשותו עומד סכום חסכון (מובן שבן אדם רוצה לשמור לעצמו כספים לשעת צרה או לגיל פרישה). לאחר שכל הנתונים בידינו, אנו בוחנים את הנושא מנקודות מבט שונות ולגופו של ענין בכל פנייה.

חשוב להדגיש שלא קל לחברים לפנות לקרן. בדרך כלל זו חשיפה של קושי פיזי ונפשי כמו גם חשיפה של מצבו הכלכלי של החבר. אנחנו משתדלים לתת את ההרגשה שזו זכות ולא חסד.

באיזה סכומים מדובר?

עד לאחרונה לא הייתה מגבלה לגבי הסכום אותו ניתן לאשר לחבר, כמובן בהתאם לגובה הסכום הנמצא בחשבון הקרן. בעקבות חשיבה מחודשת בתקופת אייל ניסן ולאחר המלצות המבקרת, מגבשים בימים אלה שרון מנהלת הקהילה ועו"ד אייל רגב, המלצה שתגיע לאישור המועצה לגבי סכום מקסימלי לעזרה לחבר וכן סכום יעד לחסכון בחשבון הקרן. אם תהיה פנייה ונראה שאנחנו מתחת לסכום המינימום שיקבע, לא נוכל לאשר את הפנייה או לפחות לא במלואה. לגבי סכום המקסימום, במידה ויהיה כזה בחשבון הבנק של הקרן, אזי תבחן האפשרות להוריד את הסכום החודשי לתשלום החבר. כרגע אנחנו לא שם.

התשלום לחברים כוללים גם את ילדי המשפחה? 

נכון. יתרה מכך – כבר אישרנו פנייה של הורים, חברי קיבוץ, המבקשים עזרה בגין מצבים  מסובכים של ילדיהם הבוגרים שאינם חברי קיבוץ.

ילדים על הדשא צופים בעבודת הנוי. צילום: אופירה הישראלי 2019

באיזה נושאים ניתן לפנות, מתי ואיך?

חברים יכולים לפנות בכל נושא. יש לנו מנעד רחב של נושאים, בין אם זה עזרה רפואית נפשית או פיזית, עזרה במימון אירועים ועוד. ניתן לפנות מתי שרוצים. בדרך כלל פונים לאחד מחברי הקרן ואנחנו מפנים לאתר בו מצויינים כל המסמכים הנדרשים. אין צורך/חובה להופיע פיזית בפנינו וניתן להגיש את כל המסמכים במייל או בתא הדואר. יש הפונים לקרן באמצעות נציג מטעמם (כל עוד מוגשים כל המסמכים הרלוונטים).

הצוות נפגש כאשר יש פניות או עדכונים בנושאים שונים הקשורים לקרן. השנה הגשנו דו"ח (אחרי שנים רבות שלא הוגש באופן מסודר) וחלק מריענון התהליכים מתרחש, בין היתר, בעקבות הגשת הדו"ח. קיבלנו גם משוב כיצד להגיש את הדו"ח, מתי ואיך. המטרה היא לעשות את הדברים באופן מסודר, שניתן יהיה לשלוף את הנתונים ביעילות.

במידה ונתקדם בנושא השיוך, האם ניתן יהיה להשתמש בכספי הקרן? 

בעקרון לא. כפי שהבנתי, תוקם קרן אחרת לעזרה במימון השיוך.

איך אנשים מגיבים אם קיבלו סירוב?

לפי תקנון הקרן אין אפשרות לערער, אבל אם השתנו הנסיבות, ניתן להגיש את הבקשה שוב לאחר שנה. מן הסתם, תשובה שלילית היא לא נעימה, אבל אלו הם חוקי הקרן. הרוב הגדול של הבקשות מתקבל, למרות שלא תמיד על כל הסכום המלא המבוקש.

מעל דפי הפייסבוק נאמר על ידי אחד הבנים: "כשבאנו לקיבוץ אמרו לנו מייד שמהסרט שבו אנו חיים, לגבי הערבות ההדדית השוררת בקיבוץ, כדאי שנמהר להתפכח…". דעתך?

בקיבוץ הישן הייתה ועדת חברים, שעזרה בפתרון בעיות, בין היתר בקשיים כספיים. כיום, הערבות ההדדית באה לידי ביטוי גם בפעילות של הקרן לעזרה הדדית. חברי הקרן יודעים כי חברי הקיבוץ  סומכים על שיקול דעתם בשימוש הוגן של כספי הקרן. יש לי הערכה גדולה לעבודה המשותפת של כל חברי הקרן – גילת, אלדד ודנה וחשוב לציין שכל החלטה התקבלה בהסכמה מלאה. עבורי, כל השנים, גבעת חיים היא בית שנסך בי בטחון והערבות ההדדית הייתה אחד העוגנים להרגשה הזו לאורך השנים. זו גם הייתה הסיבה שבקשתי להיות חלק מהצוות מתוך ראיית חשיבות הנושא.

הערבות ההדדית תישאר מקום מחזק לקהילה שלנו, למרות כל המשברים שאנו עוברים בתקופה זו. הידיעה שבשעת צרה יש לאן לפנות, מאפשרת סוג של בטחון ושקט ושוב, חשוב להדגיש כי ניתן לפנות לקרן בשעת מצוקה. זו אינה נדבה, זה הכסף שלנו והזכות של כל אחת ואחד מאיתנו.