אנסה להסביר את זה אחרת, הפעם בלי מספרים.

העניין הוא שגבעת חיים כמו שאר הקיבוצים במרכז לא מסוגלת לממש שיוך, זה פשוט יקר מדי. נכון, החלטות בנושא אפשר לקבל ולהעביר בקלפי עד אין סוף, לממש זה כבר סיפור אחר. זה בערך כמו שאני מקבל החלטה אחת לשבועיים שאני חוזר לרוץ בבוקר, שנתיים אחרי, אני עדיין ממשיך לקבל החלטות בנושא.

גבעת חיים כמו שאר הקיבוצים במרכז לא מסוגלת לממש שיוך, זה פשוט יקר מדי. נכון, זה מסריח, ומרגיז ולא הוגן אבל זו המציאות וצריך להתמודד איתה כפי שהיא. להגיד שיהיה בסדר, לברוח לעולם דמיוני בו המספרים כן מסתדרים וכולם כאיש אחד למען אותה מטרה צועדים קדימה, זה נעים ומנחם אבל חלש כשיטה מעשית.

גבעת חיים כמו שאר הקיבוצים במרכז לא מסוגלת לממש שיוך, זה פשוט יקר מדי. ההתעקשות שהדברים לא כך וההתעסקות האין סופית בקומבינות היא הסיבה שכבר שש שנים הכול תקוע וכפי שהדברים מובאים במועצה, נראה שאנו ממשיכים באותה הדרך.

הסבירות שהסדר הביניים יתפוצץ לנו בפנים ושכל מי שיבנה על בסיסו בשכונה ג' יידרש לשלם עוד כ-1.2 מליון ₪ תחת התראת פינוי של 90 יום מעבר לכ-1.6 מליון ₪ עלות בנייה ופיתוח, היא כמעט ודאית. כל זה, מסיבה פשוטה מאוד והיא שגבעת חיים כמו שאר הקיבוצים במרכז לא מסוגלת לממש שיוך, זה פשוט יקר מדי.

אם ניתן לבנות בחלקת המגורים או מחוצה לה ללא שיוך וקומבינות, צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. כן, זה בעלות קרקע של 91% וכן, כנראה שיהיו הרבה משפחות שימצאו שזה יקר להן ולא יבנו.

אם ניתן לתכנן בנייה רוויה ב-ג' שפותרת את בעיית עלות הקרקע צריך לעשות את זה. כן, זה פחות טוב מהבתים שלנו ב-א' ו-ב' אבל זה יותר טוב מלגור בשכונת החיילים עם שלושה ילדים וגם בבנייה רוויה אפשר לבנות אחלה בית.

אם ניתן לארגן מחדש את נכסי ההשכרה בתוך הקיבוץ ולבנות על בסיסם בתים לחברים חדשים זה מה שצריך לעשות. כן, זה לא יהיה 160 מטר על מגרש של 350, אבל זה בית ואם עוד עשר שנים תהיה אלטרנטיבה, אפשר למכור ולעבור לצמוד קרקע בשכונה ד'.

אם יש משפחות שרוצות לבנות קומה שנייה לילדים שלהם, כפי שעושה משפחת פרי, צריך לעזור להן, לתמוך בהן מבחינה תכנונית ומשפטית ולעזור להן גם במימון. כן, צריך גם לקלוט את המשפחות הללו כחברי קיבוץ מן המניין.

גבעת חיים כמו שאר הקיבוצים במרכז לא מסוגלת לממש שיוך, זה פשוט יקר מדי והפיל הזה לא הולך לשום מקום.