ראשית, אבקש לציין שהטקסט נכתב על דעתי בלבד. לא התייעצתי ולא נתתי לאיש לקרוא לפני פרסום הדברים.

אנחנו, גבעת חיים איחוד, נמצאים בקפאון כבר 10-15-20 שנים. למעט המרכז המסחרי והשכרות לא פיתחנו דבר ולהיפך – מכרנו נכסים כלכליים ובמקום לפתח מקורות הכנסה חדשים, נעלמה התמורה כלא הייתה. נכון, הכסף הושקע בקהילה, אבל מה עם מקור הכנסה חדש? ההכנסות מהשכרות עומדות להיעלם בגלל הדרישות הקשוחות של רמ"י וכך יעלם עוד מקור הכנסה חשוב נוסף.

בעולם הדינמי של היום, משול קפאון לריצה (לא הליכה, ריצה!) לאחור. לואיס קרול כבר כתב לפני כ-150 שנים וזה נכון כמה עשרות מונים לימינו:

אליס רואה עץ אלון במרחק ולמרות ריצתה המהירה עם המלכה האדומה, הן לא מתקרבות לעץ. "את מבינה? צריך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, רק כדי להישאר במקום. כדי להגיע לאנשהו, את חייבת לרוץ לפחות במהירות כפולה מכך". (מתוך אליס בארץ הפלאות).

"בעולם הישן" הצילה השמרנות כאן את הקיבוץ מנפילה וקריסה כלכלית, אבל היום היא תוביל אותנו אל פי הפחת. המנהל העסקי הקודם אהב את השמרנות הזו, הוא לא נאלץ ליזום ולרוץ קדימה וזה היה נוח לגישה השמרנית.

כאן מתחילה הבעיה. כל יוזמה נתקלת בסבך של בירוקרטיה, ישיבות על גבי ישיבות המובילות להקמת ועדות המחזירות את הנושא לוועדה כזו או אחרת או להנהלה כזו או אחרת וכך עלול אדם שהיזמות היא באופיו, להרים ידיים. אינני טוען שלא צריכה להיות בקרה, אבל אנחנו חייבים לפתוח את הראש, לקחת סיכונים מחושבים ולתת ליזמים לנוע קדימה.

חלק מהדיונים היו בצורה מתלהמת ודוחה וחלקם התנהלו בצורה עניינית אבל שמרנית להחריד. קשה להתווכח עם מי שמדבר בצורה שקולה ומוכיח במספרים, באותות ובמופתים שיש סיכון, אבל כאן אנחנו צריכים להביא את הגישה היזמית לחזית ולקחת סיכונים.

לדוגמה: סיכון מחושב הוא להזמין עגלה לפיזור פרש עוד לפני שההזמנה עברה את כל הפרוצדורות הבירוקרטיות, על-מנת לקדם את הפרוייקט. שאגות המחאה היו ממש מיותרות וכאמור, אם לא רצים קדימה אז נסוגים.

אמרתי כבר בעבר כי רוב הכלכלה העולמית מבוססת על עסקים קטנים. חברות הענק כמו גוגל, מיקרוסופט, IBM וכדומה מעסיקות עשרות מיליונים אבל כיום יש בעולם 9 מיליארד איש ואישה שרובם עובדים בעסקים קטנים-בינוניים כשהגדרת גודל העסק היא תלויית מדינה,

בארה"ב, לפי מיטב ידיעתי, עסק קטן יכול להיות של כמה אלפי עובדים ובישראל, עסק זעיר מוגדר כעסק בו יש עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון ₪. עסק קטן הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון ₪ ועסק בינוני מ-11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון ₪ (ויקיפדיה).

אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד בעסקים זעירים וקטנים. תראו את "המחלבה הקטנה", העסק שהקימו דנה ותמיר פרץ בעזרת הקיבוץ. היוזמה שלהם, המון המון המון עבודה קשה של בני הזוג בייצור ובשווק ולמולנו מתרומם עסק נהדר (שלא לדבר על הגבינות המופלאות שהם מייצרים). הייתי שמח מאוד לראות עוד בנים ובנות שלנו לוקחים יוזמה ומרימים עסקים כאלה בעזרת הקהילה שלנו.

אינני רואה את עצמנו משקיעים עשרות/מאות מיליונים בהקמת מרכז מסחרי ענק.

אני כן מתפלל ליזמים שבעזרת כמה עשרות/מאות אלפי שקלים ירימו כאן עסקים. לא, לא לרוץ כולם בבת אחת, מספיק אחד בשנה, אבל אם נמשיך בגישה השמרנית, הבירוקרטית, הארוכה והמתישה – כולם יברחו. מעטים הם המוכנים, כמו תמיר, לשבור עם הראש את הקיר ולנצח את המערכת.

אינני יזם באופיי אבל אני אוהב יזמים מסביבי. אני מעדיף סוסים שרצים קדימה ולשלוט בהם עם המושכות מאשר להחזיק שוט ביד ולהציף בהם שיזיזו את העגלה. זו, לדעתי, הגישה הנכונה שתקדם את העסקים בגבעת חיים איחוד.