אתחיל את הכתיבה בגילוי נאות: בגבעת חיים אני רק "נקלטת" טרייה, מלפני 32 שנה.
אולי לכן, "אורח לרגע רואה כל פגע", עדיין מתעצבנת מהתכנון המחודש של הקיבוץ ובעיקר מהרעיון הנלוז שנקרא בשפה המקצועית "השדרה המרכזית"…
ולהלן הפירוט של כל מה שלטעמי הוא מוטעה בתוכנית הזאת: יש די הרבה אז תהיו סבלניים:
לאחרונה התחילו להגיע תלונת של דירי שכונת הבנים על רעש נוראי מכיוון ה"פאב" החדש שאמור היה לשרת את חברי הקיבוץ בלבד תוך התחשבות בקרבה הרבה לתחומי המגורים בסביבה. ממש לא משמח אותי לדעת שכל "נבואות הזעם " שלי, מלפני שנתיים התממשו אחת לאחת. הפאב הזה אכן נמצא בלתי מתאים בעליל להקרנת סרטים – בגלל העמודים הרבים, להרצאות – מאותה הסיבה, להופעות רועשות בגלל המיקום. ממעט הביקורים שלי במקום לא ראיתי נהירה המונית של חברי קיבוץ או שימוש שיצר חיבור ומפגש חברתי מסוג חדש. יחד עם העובדה שבמרחק של פחות מ 50 מטר משם עומד שריר וקיים המועדון לחבר שמתאים לכל הפונקציות הר"מ ועומד בשיממונו מרבית ימות השנה (למעט הפעילות של המועצה שממלאות יפה את האולם בשעות הבוקר – חברותא- יוזמת זית וכד' – זה מה שקרוי "שימוש נכון). בנוסף לכך אני עדיין מצפה לדיווח במועצה על ההיתכנות הכלכלית של הפאב הזה. דיווח שהובטח לפני שנתיים! ממתינה. אני אופטימית…
שאלה: אז מי צריך את זה?
גן השעשועים שנחנך השבוע: מבנה מפלסטיק בחזות עירונית, רחוק מלהיות יפה. את מי בדיוק משרת המתחם הזה? הילדים של הגנים? ילדים של שכונת הבנים? מתי הם מגיעים לשם? היות שאני גרה ממש על הכביש העוקף יכולה להעיד על תנועת כלי הרכב המאסיבית, של הורים משכונת הבנים שמסיעים את ילדיהם ברכב עד לפתח הגן בבוקר, וגם אוספים אותם באותה הדרך אחה"צ. הולכים ברגל? הצחקתם אותי! וגם אם יגיעו לשם מידי פעם כמה ילדים, עדיף היה להרחיב ולשפץ את גן השעשועים הקיים המוצל, במרכז בתי הילדים, או להוסיף מתקנים בגן הפעילות לזכר גלי שהוקם מאחורי בתי הילדים. יש שם כל מה שצריך, עם עוד השקעה קטנה בתאורה, ומים וספסל לסבים עייפים, הכל היה מצוין. למה להשקיע כסף רב כל כך רק בגלל הקונספציה המוטעית לטעמי. אגב את הכסף הזה היה עדיף לנצל כדי לקדם את חלופת האגודה ולשלם למנהל.
אז מי צריך את זה?
ואחרון אחרון – מבנה המכבסה שייהפך למרכז של…. של מה בדיוק? של מי? מי המשתמשים הפוטנציאלים? למה לא התייעצו עם הוועדה שעוסקת בשעות הפנאי של הוותיקים? מי קבע שהדור הקרוי "הגיל השלישי" מחפש עיסוקים ומקום מפגש? האם מישהו עצר כדי לשאול אותנו מה חסר לנו אם בכלל (כן, כן אני כבר בגיל הרלוונטי). אם כבר מתכננים מקום כזה, למה כל כך רחוק ממגורי אותם החברים? ואני מזכירה לכם שכל דרכי הגישה חסומות לרכב בשל אותה תוכנית הקרויה "השדרה המרכזית".
אז מי צריך את זה?
לסיום רק הבהרה/בקשה למתכננים ואולי גם לצעירים משכונת הבנים שאולי קוראים את העלון, ובוודאי לא מכירים או לא מבינים את הצרכים האמתיים:
את חברי הקיבוץ או השכנים מקיבוצים שונים ששייכים לקבוצת הגיל שלי אני פוגשת בלימודים בחברותא, בחדר הכושר, בבריכה, בקניות במרכולית, בטיולים וכד'.
אני לא צריכה אתכם שתתכננו לי את שעות הפנאי, ובוודאי שלא מעוניינת לשלם על מבנים מיותרים שאף אחד לא צריך. יחד עם זאת אשמח מאוד אם תיסעו יותר לאט בכביש שליד הבית שלי, כדי שאוכל לצאת מהבית מבלי להידרס,
ולמען השם, תפתחו כבר את המחסום המיותר בכביש המקשר בין המרכולית לחניית חדר האוכל, זה יחסוך לי המון ליטרים של דלק. מבטיחה לא לדרוס אף ילד, בשעות שאני נוסעת שם אף אחד לא קם, או לא שם.
תודות, ל.א.ה
(כמעט קשישה, עדיין אכפתית, וגם נרגנת, עדיין עסוקה, עדיין ללא קלנוע – זן נכחד)
תגובתו של אייל ניסן:
בניגוד למשתמע מטענותיה של לאה הרץ, נעשית בגח"א הרבה מאוד חשיבה ותכנון מוקדם לכל פרויקט עם אנשי מקצוע, הנהלות, ועדות, נציגי ציבור וכו'. במהלך מלאכת התכנון, ובהתאם לאופי הפרויקט, אנו מחליטים על רמת השיתוף ומבצעים תהליך של שיתוף ציבור, תהליך ציבורי נורמטיבי המאפשר לכל חבר להביע את עמדתו ודעתו לפני קבלת ההחלטות. בסופו של דבר מקבלים מוסדות הקיבוץ הנבחרים החלטות, שמטבע הדברים בחברה דמוקרטית, נוחות ומתאימות לכל הציבור במרבית המקרים, ולעיתים רק לחלקו.
אנסה להתייחס לפי הסדר:
פאב החברים, שהוקם לפני כשנתיים, תרם לשיקום התשתיות והעזובה במבנה חדר אוכל (למי שזוכר…) והוגדרו לו עקרונות הפעלה ויעדים, בין היתר שהפעילות חברתית ואיננה למטרות רווח, כלומר ענף קהילתי ולא עסקי. מטרת הפעילות היתה ועודנה הרחבת "סל השרותים" לכלל תושבי הקיבוץ ותשתית קבועה לפעילויות התרבות השונות. כמו לאה גם אנחנו בהנהלה שואלים את עצמנו מעת לעת אם פעילות הפאב מממשת את יעודה, בהתאם להגדרות ולמטרות שקבעה ההנהלה לפני הקמתו.
בימים אלו אנו מבצעים בדיקה נוספת, בין היתר תוך הגשת דו"ח מפורט להנהלה ולמועצה, ובהתאם לתוצאותיה נחליט אם לחשב מסלול מחדש.
גן השעשועים החדש תוכנן בגרסתו הראשונה לפני כחמש שנים וכתוצאה מבעיות תקציב נדחה משנה לשנה. מימון הגן, כ-150 אלף₪, נעשה מכספי המועצה האזורית, כספים יעודיים למטרות אלו. בזמנו, ולאורך הזמן שחלף, נבחנו עוד מספר חלופות למיקומו, על ידי צוות התכנון ואחרים, ובסופו של דבר הוחלט על הנוכחי. מוקדם עדיין להעריך מה היה יותר נכון לעשות עם הכסף אבל סוף מעשה במחשבה תחילה והיתה פה הרבה מחשבה.
2008 – לילך יגודה
מתחם המכבסה תוכנן לאחר הגדרת השדרה המרכזית ופריסת השימושים בקיבוץ, תהליך תכנוני ארוך שהסתיים בשיתוף ציבור והכרעה בקלפי. מבנה המכבסה יוסב בשיפוץ לדואר, חדרי חוגים ובתי מלאכה עם מקום למכבסה קטנה המתאימה לרוח התקופה. בנוסף לאלו יפנה השיפוץ חלל חדש לסביום ובכך תתאפשר הכנת דירת מגורים משפחתית נוספת (או שתיים) למשפחות בני הקיבוץ במתחם הרווחה.
הטיפול בכביש 8 ("המחסום המיותר") הוחזר לצוות תכנון לשם בדיקה חוזרת של העבודות הנדרשות. בסיום עבודת הצוות ובהתאם להמלצותיו יוחלט על הצעדים להמשך.
בברכה, אייל ניסן
Share this post
שלום,
תגובתו של אייל נכונה, עניינית וכנה.
אני מציע לכל חבר לפני פרסום לדבר עם הממונה על התחום המבוקר.
אני אישית מקבל ביתר נכונות ביקורת המלווה גם בציון דברים שנעשו נכון לטובת הקהילה ויש רבים כאלו…
חבר המבקר ומתבל ביקורתו גם בדברים חיוביים מצליח יותר.
בברכה, ברוך
אני רוצה להסביר מה זאת "השדרה המרכזית" וכמה המושג הזה נכון ומהווה קן מנחה וחשוב לועדת תיכנון. לפני כן גם לי יש גילוי נאות: כמי שנמצאת מספר שנים בועדת תכנון, אני נפגשת מקרוב בעבודתו של עמוס האדריכל ואני מאד אוהבת ומעריכה את הגישה התכנונית שלו ובעיקר את הכבוד והיחס שיש לו לתכנון העבר של הקיבוץ – גם למתאר הכללי וגם למבנים המשופצים שנשמרים בסגנון "האלכסי" שלהם/שלנו.
בתכנון המתאר הכללי המאד מסודר של הקיבוץ, שכונות המגורים נבנו במעגל חיצוני ובמרכז – מצפון לדרום וממערב למרכז מוקמו מבני שירות, תרבות וחברה, שעמוס קורא להם "השדרה המרכזית" וחשוב מאד לשמור עליה בעיקר כעת שחלק מהמבנים עוברים הסבה.
אביא שתי דוגמאות: כשועדת תכנון התבקשה להציע שימושים למרפאה, או למכבסה למשל, היה ברור שבמרפאה לא יוקם מתחם משרדים, או כל שימוש אחר שידרוש כניסת רכבים מאסיבית לכביש פנימי העובר בין מגורים ומבני שירות, אלא שזה יהיה לשימוש תרבותי חברתי כלשהו. לגבי המכבסה – למרות שזה מבנה שיכול להתאים למפעל תעשייתי קטן, או משהו דומה, היה ברור שאפילו אם זה יכול להניב הכנסה, הוא לא ישמש מטרה כזו בגלל סמיכותו לשכונת המגורים וכדי לא לפגוע בתכנון הנכון כל כך של שדרה מרכזית והחלופה שמוצעת מתאימה הן לאופי המקום והן לצרכי אוכלוסית הקיבוץ.
גם בתכנון של מיקום שכונות מגורים חדשות לוקחים בחשבון את הנגישות והמרחק מהשדרה הזו.
לסיכום לעניות דעתי בגבעת חיים יש הלימה יפה בין התכנון לבין החיים.
לאה את כל כך צודקת.
יש עוד נושאים רבים במצעד האיוולת שלא העילית.
השקעות מיותרות וביזבוז כספי הקהילה על פרויקטים נלוזים.
כמו הפרגולה שבונים בצמוד לחד האוכל ומגרש החניה המיותר שניבה מעל למיבנה לב הפרדס או מה שניקרא בזמנו מבנה המג"ח.
כל זה מחויר לעומת מצעד האיוולת בדחיפה לקניית מגרשי בתי החברים לצורך קבלת 150 התרי בניה בטרם הגעה למספרים מדויקים מול רמ"י, (נכון להיום מגרש 350 ממ"ר בחיבת ציון עולה מעל מיליון ש"ח).
לאה שלום,
מזמינה אותך לבוא מידי יום בשעות אחר הצהריים/ערב ולראות הורים וילדים רבים נהנים ממתקני הגן..
האם זו השקעה מיותרת? אינני יודעת, עניין של סדרי עדיפויות.
האם הוא פעיל? בהחלט כן!
לאה, את מוזמנת להגיע לאזורים שעליהם כתבת בצורה כל כך נחרצת – גן השעשועים והשביל המוביל מהשכונה למתחם החינוך, ולראות תנועה שוקקת ופעילות רבה של ילדים והורים בשעות הבוקר, אחה"צ והערב.
ולעניין פתיחת "המחסום המיותר" בכביש המוביל ממגרש החניה לכולבולית – זהו כביש פנימי המקשר בין השכונות החדשות לשאר חלקי הקיבוץ ומאפשר מעבר בטוח לעשרות ילדים שרוצים להגיע לביתם בבטחה. קצת תמוה שאת מתלוננת על המהירות בה נוסעים בכביש העוקף שליד ביתך ובאותו משפט מבקשת לפתוח כביש אחר… אולי אנחנו "צעירים משכונת הבנים" אבל אנחנו מכירים ומבינים טוב מאוד את הצרכים שכנראה קצת שונים מהצרכים שלך.
יותר סובלנות וסבלנות כלפי הצרכים המגוונים של החברים בקהילה ופירגון לאנשים שעושים (ואולי לפעמים גם טועים) יאפשרו לנו להיות במקום שיותר נעים לחיות בו.