הדיון במועצה על הגדלת חלקת המגורים הציף בערבוביה חמישה נושאים: הגדלת חלקת המגורים, השיוך הקנייני, הסדר הביניים, צמיחה דמוגרפית, יחסי האמון בין ההנהלה לציבור.

בכתבה זאת אני מבקש להתייחס להסדר הביניים. (על פי ההגדרה בהחלטות רמ"י: בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים – הסדר ביניים).

בסבבים הקודמים של הדיונים על חלופת השיוך, הוגדר והוסכם כי המסלול הנכון הוא קודם כל החלטה על השיוך (חלופת האגודה) ורק אח"כ נפעיל את הסדר הביניים, על מנת שלא לעכב את הבנייה עד שכל תהליך השיוך יסתיים. הדגשתי את רק אח"כ משום שהוסבר והובהר בצדק, שזה הסדר הנכון ובו הסדר הביניים מקדם את הבנייה בידיעה בטוחה שאכן גבעת חיים איחוד משייכת קניינית את בתי החברים ופועלת מול רמ"י לביצוע השיוך. במילים אחרות: מקטינים מאוד את הסיכון של החברים הבונים במסגרת הסדר הביניים, לדרישת תשלום בגובה 91%. בפעמיים שהצבענו על חלופת האגודה לא היה הרוב הדרוש (להבנתי, לא בגלל חוסר אמון אלא בעיקר בגלל אי יכולת של מספר גדול של חברים לעמוד בתשלום הנדרש). זאת לאור גובה השומה של ערכי המגרשים אצלנו.

בהמשך הוחלט (אין לי מושג ע"י מי) שבמצב שנוצר משנים את המסלול: קודם כל מפעילים את הסדר הביניים ובהמשך ממשיכים לדון בציבור על השיוך הקנייני ומביאים שוב את הנושא להכרעה בקלפי. עם התובנה הזאת קידמו את הבניה בשכונה ג' כולל הקמת מינהלת, התחלה של גביית כספים מהבונים וכדו'.

חזרתי ועיינתי בהגדרות של "הסדר הביניים". שתי חלופות קיימות להפעלת הסדר הביניים. החלופה הראשונה, שלא אכנס לפרטיה, בהחלט מתאימה למצב שמפעילים את הסדר הביניים לאחר החלטה תקנונית אצלנו על השיוך הקנייני של המגורים (בחירה בחלופה שתחליף את השיוך על פי 751 שהחלטנו עליה). כלומר לאחר אישור חלופת השיוך.

במצב שלנו, נכון להפעיל את הסדר הביניים (אם בכלל), רק בחלופה השנייה שלו ולהלן הנוסח:

חלופה שנייה – 8.4.11.

(א) האגודה תפנה לרשות חברים חדשים בצירוף החלטה של האסיפה הכללית של האגודה המאשרת לפעול בהתאם לחלופה זו.

(ב) תנאי לחתימת הרשות על הבקשה להיתר בנייה הוא הפקדת ערבות בנקאית, על ידי החבר החדש, בגובה 91% מערך המגרש.

(ג) במקרה שהקיבוץ לא יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע, הרשות תחלט את הערבות הבנקאית ותקצה את המגרש לחבר החדש. השטח שיוקצה לחבר החדש ייגרע משטח המשבצת של הקיבוץ וייחתם לגביו הסכם חכירה פרטני; אם הקיבוץ יחליט בעתיד להצטרף לאחד ממסלולי השיוך, החבר החדש ו/או הקיבוץ לא יהיו זכאים להתחשבנות כלשהי.

(ד) במקרה שהקיבוץ יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע והקיבוץ וחברי הקיבוץ החדשים ישלמו את התשלומים הדרושים לצורך הצטרפות למסלול שנבחר בתוך 90 ימים ממועד אישור העסקה, יושבו הערבויות לחברים החדשים

.8.4.17 – קיבוץ שהצטרף להסדר רשאי להפנות משפחת חברים חדשה לשיוך מגרש גם בשטח שהוא מחוץ לחלקת המגורים, תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% וזאת במגבלות תמ"א 35.

(ההדגשות של סעיפים הם שלי).

קיימת סבירות לא מבוטלת שאכן כל בנייה נוספת מעבר לקיים היום תהיה מותנית בתשלום 91% לרמ"י ואסור בשום פנים ואופן להשלות את כל מי שמתכוון לבנות שזה לא המצב. אני מבין שזה לא "נחמד" להגיד או לכתוב את זה. כל התנהלות אחרת שלנו. אינה אחראית לא רק ע"י הבנים שיבנו אלא גם ע"י כולנו. וכדי להדגיש את הדברים מצורף החשבון:

91% משמאות רמ"י (1.8 מיליון ₪ X 0.91) = 1.6 מיליון ₪. בניה ופיתוח 1 – 1.2 מיליון ₪.

צריך כמובן לצרף את המספרים, וגם "שלוחצים" את הסיכום כלפי מטה, אז לא פחות מ-2.5 מיליון ₪.

הבחירה בחלופה השנייה של הסדר הביניים שכוללת ערבות של 91% של כל מי שבונה אינה מתנה בנייה בחלקת המגורים אלא רק במגבלות תכנוניות (תמ"א 35) ומכאן שהיא מייתרת בעת הזאת את הדיון על הגדלת חלקת המגורים.

 

3 Responses to הסדר הביניים / שמאי מדיני

  1. מיכל בן נח הגיב:

    שמאי שלום,
    ראשית, מאוד משמח לראות דיון מגובה בעובדות והפניות. אשתדל לעשות אותו הדבר.
    שתי הערות לי:
    1. אני מפנה אותך לסעיף 8.4.12, שמופיע מייד אחרי סעיף 8.4.11 שהבאת: "8.4.12 כל המגרשים שבעדם מבוקשת חתימת הרשות על בקשה להיתר בנייה ייכללו בשטח חלקת המגורים."
    סעיף 8.4.17 שהזכרת הוא כבר חלק מתקנה אחרת (בטקסט זה נקרא "סימן" אחר – סימן ג' הוא הסדר הביניים, 8.4.17 זה מסימן ד'). אם נרצה לבנות עוד 60 מגרשים במסגרת הסדר הביניים, אין ברירה אלא להגדיל את חלקת המגורים. הדיון הכרחי וחשוב.

    2. החלופה הראשונה (זו שלא דובר בה כאן) היא דווקא היותר רלבנטית, מכיוון שהיא לא דורשת הסכמה לשיוך כפי שנכתב כאן אלא רק "8.4.10 התחייבות הקיבוץ להגיש בקשה מלאה, על כלל הנספחים הנדרשים, להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע או הגשת בקשה מלאה לאחד ממסלולי הבנייה".
    המועד הקובע = 31.12.2020
    כלומר, החלופה הראשונה היא לקיבוצים שמתחייבים לקבל החלטה לגבי שיוך עד 31.12.2021 ולא רק לכאלה שקיבלו כבר החלטה לפני הכניסה להסדר. בחלופה זו לא ניתן לבנות מחוץ לחלקת המגורים ויש לה עוד מספר השלכות.

    אני ממליצה כל מי שמעוניין לקרוא את החלטות רמ"י בנושא (החל מעמוד 252).
    https://land.gov.il/land_policy/landcouncil/documents/council_decisions.pdf

  2. מיכל בן נח הגיב:

    תיקון טעות הקלדה חשובה:
    המועד הקובע = 31.12.2021

  3. ציון הגיב:

    שמאי שלום,
    בשתי החלופות בהסדר הביניים ( שתי אפשרויות לקבלת היתרי בניה ) ההתניה של חלקת המגורים קיימת. מפנה אותך לסעיף 3.1 להסדר הביניים החל על שתי האפשרויות ולדברי הפתיחה בהסדר ("כל המגרשים בגינם מבוקשת חתימת הרשות על בקשה להיתר בניה יכללו בשטח חלקת המגורים"). לכן מה שאתה כותב בסוף הכתבה אינו נכון.

    האמירה שלנו ברורה וחד משמעית – במסגרת הסדר הביניים, לא ניתן לקבל היתרי בנייה ולבנות את כל שכונה ג' ( 60 מגרשים) ללא הגדלת חלקת המגורים.

    ציון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896