הדיון במועצה על הגדלת חלקת המגורים הציף בערבוביה חמישה נושאים: הגדלת חלקת המגורים, השיוך הקנייני, הסדר הביניים, צמיחה דמוגרפית, יחסי האמון בין ההנהלה לציבור.

בכתבה זאת אני מבקש להתייחס להסדר הביניים. (על פי ההגדרה בהחלטות רמ"י: בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים – הסדר ביניים).

בסבבים הקודמים של הדיונים על חלופת השיוך, הוגדר והוסכם כי המסלול הנכון הוא קודם כל החלטה על השיוך (חלופת האגודה) ורק אח"כ נפעיל את הסדר הביניים, על מנת שלא לעכב את הבנייה עד שכל תהליך השיוך יסתיים. הדגשתי את רק אח"כ משום שהוסבר והובהר בצדק, שזה הסדר הנכון ובו הסדר הביניים מקדם את הבנייה בידיעה בטוחה שאכן גבעת חיים איחוד משייכת קניינית את בתי החברים ופועלת מול רמ"י לביצוע השיוך. במילים אחרות: מקטינים מאוד את הסיכון של החברים הבונים במסגרת הסדר הביניים, לדרישת תשלום בגובה 91%. בפעמיים שהצבענו על חלופת האגודה לא היה הרוב הדרוש (להבנתי, לא בגלל חוסר אמון אלא בעיקר בגלל אי יכולת של מספר גדול של חברים לעמוד בתשלום הנדרש). זאת לאור גובה השומה של ערכי המגרשים אצלנו.

בהמשך הוחלט (אין לי מושג ע"י מי) שבמצב שנוצר משנים את המסלול: קודם כל מפעילים את הסדר הביניים ובהמשך ממשיכים לדון בציבור על השיוך הקנייני ומביאים שוב את הנושא להכרעה בקלפי. עם התובנה הזאת קידמו את הבניה בשכונה ג' כולל הקמת מינהלת, התחלה של גביית כספים מהבונים וכדו'.

חזרתי ועיינתי בהגדרות של "הסדר הביניים". שתי חלופות קיימות להפעלת הסדר הביניים. החלופה הראשונה, שלא אכנס לפרטיה, בהחלט מתאימה למצב שמפעילים את הסדר הביניים לאחר החלטה תקנונית אצלנו על השיוך הקנייני של המגורים (בחירה בחלופה שתחליף את השיוך על פי 751 שהחלטנו עליה). כלומר לאחר אישור חלופת השיוך.

במצב שלנו, נכון להפעיל את הסדר הביניים (אם בכלל), רק בחלופה השנייה שלו ולהלן הנוסח:

חלופה שנייה – 8.4.11.

(א) האגודה תפנה לרשות חברים חדשים בצירוף החלטה של האסיפה הכללית של האגודה המאשרת לפעול בהתאם לחלופה זו.

(ב) תנאי לחתימת הרשות על הבקשה להיתר בנייה הוא הפקדת ערבות בנקאית, על ידי החבר החדש, בגובה 91% מערך המגרש.

(ג) במקרה שהקיבוץ לא יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע, הרשות תחלט את הערבות הבנקאית ותקצה את המגרש לחבר החדש. השטח שיוקצה לחבר החדש ייגרע משטח המשבצת של הקיבוץ וייחתם לגביו הסכם חכירה פרטני; אם הקיבוץ יחליט בעתיד להצטרף לאחד ממסלולי השיוך, החבר החדש ו/או הקיבוץ לא יהיו זכאים להתחשבנות כלשהי.

(ד) במקרה שהקיבוץ יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע והקיבוץ וחברי הקיבוץ החדשים ישלמו את התשלומים הדרושים לצורך הצטרפות למסלול שנבחר בתוך 90 ימים ממועד אישור העסקה, יושבו הערבויות לחברים החדשים

.8.4.17 – קיבוץ שהצטרף להסדר רשאי להפנות משפחת חברים חדשה לשיוך מגרש גם בשטח שהוא מחוץ לחלקת המגורים, תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% וזאת במגבלות תמ"א 35.

(ההדגשות של סעיפים הם שלי).

קיימת סבירות לא מבוטלת שאכן כל בנייה נוספת מעבר לקיים היום תהיה מותנית בתשלום 91% לרמ"י ואסור בשום פנים ואופן להשלות את כל מי שמתכוון לבנות שזה לא המצב. אני מבין שזה לא "נחמד" להגיד או לכתוב את זה. כל התנהלות אחרת שלנו. אינה אחראית לא רק ע"י הבנים שיבנו אלא גם ע"י כולנו. וכדי להדגיש את הדברים מצורף החשבון:

91% משמאות רמ"י (1.8 מיליון ₪ X 0.91) = 1.6 מיליון ₪. בניה ופיתוח 1 – 1.2 מיליון ₪.

צריך כמובן לצרף את המספרים, וגם "שלוחצים" את הסיכום כלפי מטה, אז לא פחות מ-2.5 מיליון ₪.

הבחירה בחלופה השנייה של הסדר הביניים שכוללת ערבות של 91% של כל מי שבונה אינה מתנה בנייה בחלקת המגורים אלא רק במגבלות תכנוניות (תמ"א 35) ומכאן שהיא מייתרת בעת הזאת את הדיון על הגדלת חלקת המגורים.