אז מה נאחל לגבעה שלנו, שיש לה כמעט את הכל?

נאחל לנו:

שנדע לומר תודה. תודה על כל מה שיש לנו.

שנדע להעריך את כל השפע והטוב.

שנזכור עד כמה אנחנו ברי מזל על שגבעת חיים איחוד היא ביתנו.

שנוקיר ונזכור את כל האנשים שעבדו כל חייהם בשביל לייסד את הקיבוץ ואת כל אלה שעבדו ועובדים בכדי לשמור עליו עבורנו.

שנדע להסתכל פנימה – ללמוד הן מההצלחות שלנו והן מהטעויות שלנו.

שנזכור שלא כל החוכמה נמצאת אצלנו ושנהיה ענווים וצנועים מספיק בכדי להסתכל גם החוצה וללמוד מאחרים.

שנדע מחד להתחדש, להתפתח, לצמוח ומאידך נדע גם לשמור ולשמר את הקיים.

לשמר את ערכי הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית, השוויון, החברות, העזרה לזולת והסיוע לחלש.

ערכים אלה, אשר חקוקים על צו ליבנו, הם שהופכים את הקיבוץ והקהילה שלנו לכל כך מיוחדים ונדירים.

שנדע לקבל את השונה. את מי שנראה שונה, מדבר בשפה שונה או חושב אחרת מאיתנו.

שערך קבלת השונה לא יישאר כרעיון אידיאולוגי חשוב שכולנו מאמינים בו, אלא שנצליח ליישמו בחיי היומיום שלנו – בשבילים, במבטים, במפגשים וגם בפורומים הרשמיים של הקיבוץ.

שנשמש בכך דוגמא חיה עבור ילדינו.

שנאפשר באמת ובתמים, וללא פחד, מגוון של דעות ורעיונות.

שנדע לתת לכל אחת ואחד בקהילה שלנו את התחושה שהם חשובים. שיש להם קול. שלא יהיו בינינו אנשים אשר חשים שהם שקופים בביתם.

שנעז לחלום. נעז לנסות. נעז לטעות. שנעז לבקש עבור עצמנו את הטוב ביותר. שנעז לשנות הרגלים, דפוסי חשיבה ותפיסות עולם שאינם מתאימים לנו עוד.

שנעז להוביל ולהנהיג.

לסיום, נאחל לגבעה שלנו שתהיה מקום צומח ומצמיח.

מקום מצמיח עבור כל שכבות הגיל ובמיוחד במיוחד עבור הילדים והנוער.

מקום שיאפשר להם להגשים את מלוא הפוטנציאל אשר גלום בהם.

חג שמח לכולנו.