כן זה הזמן המופלא הזה, שנמשך כאן בכנען רק כמה שבועות, בו אפשר להריח את הפריחה המופלאה שנופלת עליך פתאום בערב כמו גלימה עוטפת כשאתה משוטט בשבילי הקיבוץ. כן זה הזמן הנהדר הזה, בו אפשר לשבת על הדשא ולשתות בירה קפואה או אספרסו קצר, בלי שכל חרק ברדיוס של 10 ק"מ יעוט עליך ובלי ש-240 […]

תודה נדב על התפוז ותודה גדולה יותר על עדי אשתך הראויה לתשבחות גדולות אף יותר. אני בוחרת להעביר את התפוז לנורית כרמי אווסקר, שכנתי האהובה. למרות שאנו חולקות שם משפחה מלפני הנישואין, אין בינינו קשר משפחתי, אך קשרי השכנות הפכו לקשרי משפחה. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, ברוחב הלב, אכפתיות, עזרה כשצריך, שיח פתוח […]

מבחוץ זה עוד אחד מהבניינים הישנים הללו, מהשאריות שנותרו מהקיבוץ שעמד פה פעם. עשבים שוטים מקיפים אותו ואפילו מציצים פרא מערוגת מרזב פרוביזורית על גג האסבסט הרעיל שלו, הסורגים הישנים ההם עדיין על החלונות וכל כולו אומר הזדקנות חסרת חן. אבל – בפנים יש לו עבר מיתולוגי ולמרבה הפתעה, גם ההווה שלו נראה מבטיח ביותר. […]

אין הרבה נושאים רגישים וחשובים לאנשים כמו תחום השכר. יש כאלה המעריכים אחרים ואת עצמם לפי גובה השכר וכאלה שאינם עושים זאת למרות שאינם מזלזלים במרכזיות הנושא. לשכר יש השלכות רבות על חיי האדם ולכן הנושא מחייב זהירות, דיוק, תזמון ללא דופי ורגישות עצומה. מזה כ-20 שנים הייתה זהבה צ'רבנקה חשבת השכר של החברים והשכירים […]

ביום שלישי, 24 בדצמבר, 2024 כ"ג חשון תשפ"ה, הוסמכתי כרב. כן, גם לי המשפט הזה עדיין נשמע מוזר. אבל עד כאן דיסוננס קוגניטיבי, זה השלב בו כדאי לשכוח את מה שהתרגלנו לחשוב על המושג "רב", כדי שנצליח לדמיין אותו מחדש כי לא, לא הוסמכתי על-ידי הרבנות הראשית, לא הוסמכתי כרב אורתודוקס. כן, אפשר למחוק מהראש […]

גליון העלון אותו אתם מחזיקים, רואה אור ביום הזכרון. כמעט 43 שנים אחרי שנהרג בלב ביירות, אנחנו חוזרים אל יוסף בן אור. יום הזכרון תשפ"ה השעה 17:00, יום שישי, לקראת סוף הסבנטיז, יש משבר: מסתבר שהטרנזיסטור האדום לא עובד. כנראה נסתדר למחרת בשבת בלי "הגשש החיוור" והבי-ג'יז, אבל מה נעשה בשעה 14:00 כאשר תתחיל "שירים […]

בית-הספר הבינלאומי בגבעת-חביבה ייחודי בנוף ההשכלה הקדם-אקדמית בישראל ובעולם. יש בו תלמידים יהודים וערבים מישראל ותלמידים מ-25 מדינות אחרות. נפגשתי לשיחה עם הדס שוורץ (שוחט) העובדת שם כמנהלנית ובגיוס תלמידים ושאלתי אותה על נסיבות הקמתו. "ביה"ס הוקם בשנת 2018 במטרה לקדם חברה משותפת בישראל, בדגש על יחסים בין תלמידים מהחברות היהודית והערבית. הלימודים וההתנהלות נעשים […]

במסגרת המדור, נציג בכל פעם מישהי / מישהו מגבעת חיים איחוד. המשותף לכולם היא העובדה שלא נולדו כאן (למרות שעל חלקן/ם לא הייתם מאמינים) והפעם: מירהל'ה זיו היא הגיעה אלינו מקיבוץ משמרות, הצעירים מגדירים אותה כבעלת "דם כחול" אבל היא מגדירה את עצמה כפורצת (למקררים, סיגריות או צלחות). היא הקימה שני פרויקטים ייחודיים בקיבוץ ובמועצה. […]

המכינה הקדם-צבאית "זריחה" בקיבוץ טללים, ליד משאבי-שדה, יועדה לחבר'ה מישובים מפונים בעוטף ובצפון, אך נפתחה גם לאחרים וכך הגיע לשם יובל פולק (בן 19, 1.93  מ') בנם הצעיר של סוזנה ורוני, אחיה של ליאן החיה בקיבוץ ושל שני בניהם של רוני וסוזנה השוהים כעת בגרמניה לאחר שסיימו שירות בצה"ל: יונתן (25) הלומד לימודי תכנות וחשמל […]

אני כותב על ספרים וסופרים שמן הסתם אהובים עלי, אך הפעם על סופר אהוב במיוחד, עד כדי כך שבעצם, אני חושב, מה אני מבלבל לכם את המוח? שמו דוד שחר, ספריו (שתיכף אפרטם) מצויים בספרייה – רוצו וקראו להנאתכם. אבל אני יודע שזה לא עובד כך. אז: דוד שחר (1926-1979) דור חמישי בארץ למשפחה ירושלמית […]

נזכרתי בדימיטרוף וולף עימו היו קשרים במשך תקופה. הקשר היה על רקע התעניינותי באלקטרוניקה ובמערכות הגברה. כנראה שבאחד האירועים בחברת-הילדים עזרתי לו להתקין את מערכת ההגברה ומאז המשכתי לעזור לו תקופה ארוכה. אצלו הכרתי את הטייפרקורדר המיושן שהקליט על חוט נחושת ואחר-כך מכשיר "מודרני" שהקליט על פס הקלטה פלסטי רחב תוך שימוש בגלילים רחבים. ההגברה […]

אנו חיים בתקופה מאתגרת באופן שלא זכור מזה שנים רבות. בין המלחמה המתמשכת  כבר כשנה וחצי בעוצמות משתנות ובכמה חזיתות עם הרוגים רבים, מצב בו חטופים רבים, חיים ומתים, נמצאים בידי שובים אכזריים ואין בידי או ברצון הממשלה להושיעם, פינוי ישובים בעוטף ובצפון וכל זה על רקע הפיכה או רפורמה משפטית ההופכת את מדינתנו למערכת […]

תודה רבה לעדי פלדי ריגשת אותי עד דמעות. רק דבר אחד קטן; אמרתי לך שהעמדה בבית שלך מתאימה למא"ג ולא למק"כ, בגלל טווחי הירי כמובן.  ועכשיו להעברת תפוז הזהב. חברת אמת, תמיד עם עצה טובה, בשקט וברוגע שלעיתים גם מעצבן.  עטר ורדי. היא גם אשת מילואימניק (ארבל) המחזיקה בית וילדים, בזמן שבעלה בחזית. בחרתי להעביר את […]

גבעת חיים איחוד עומדת בפתח שנה חדשה עם מגוון שינויים והזדמנויות. כאן אצלנו, בריאה הירוקה שלנו, אנחנו שותפים למסע של התחדשות ופיתוח – משכונה חדשה שתאוכלס בקרוב, ענף תיירות חדש, אורווה המועתקת למיקום חדש ועד לתהליכי שיוך דירות ותקציב מורכב שאושר לאחרונה ועוד. כולנו עסוקים ברמות שונות בעיבוד והתמודדות עם מה שקרה ועדיין קורה במדינה […]

ב-25 בפברואר, 2025 התכנסה המועצה הנוכחית בפעם האחרונה. הדיון עסק באחד התפקידים המרכזיים אליו מחויבת המועצה – דיון התקציב. כרגיל, היה דיון נוקב, רווי יצרים, שאלות מהותיות, עיסוק בתוכן (ולפעמים גם לא) ולבסוף העבירה המועצה הנוכחית בפעם האחרונה את תקציב הקיבוץ. בעוד כמה שבועות כבר תיבחר מועצה חדשה וגם היא תשב על המדוכה ותתחיל בעבודה […]

בעלון האחרון הופיע מאמר דעה מעורר מחשבה הבוחן, או שמא מבכה, את אובדן הזהות הקהילתית. בעוד שאני מעריכה את הכותב עד מאוד, אני חייבת לחלוק על דעתו, גם ברמה הבסיסית ביותר של העובדות ומה הן מראות וגם ברמה מופשטת יותר של שאלות כמו "מה הופך קהילה לכזו?". אשתדל לחפור בקצרה. לפני הכל, אני חייבת להודות […]

רות עפרון, בתם של היידי ורם ואחותם הצעירה של יותם ונדב, היא גם נכדתה של בת המשק נירה ברנסום ודור רביעי לליובה ושמעון שיפמן ז"ל, ממייסדי גבעת-חיים. ההסללה לשנת שירות במשפחה, בקיבוץ ובאזור, לא פסחה עליה אך המוטיבציה שלה הייתה גם אישית, כשראתה כיצד שנת השירות של שני אחיה ביגרה והשפיעה עליהם לטובה. מכיוון שקיימת […]

לפני כשש שנים הציע בן דודי מצד אבי להניח "אבני נגף" בפתח הבית בו גרה משפחת ישראל בברלין. משם החל המסע שלנו להתגלגל עד לביקור המשפחה בברלין. ההגדרה המילונית בעברית של "אבן נגף" –  "אבן העומדת למכשול בדרך". לא ידוע לי איך התגלגל הכינוי "אבן נגף" להנצחה של האבנים המוזהבות בברלין אבל הוא בהחלט מעניין […]

במסגרת המדור, נציג בכל פעם מישהי / מישהו מגבעת חיים איחוד. המשותף לכולם היא העובדה שלא נולדו כאן (למרות שעל חלקן/ם לא הייתם מאמינים) והפעם: עטר ורדי היא גרה בקיבוצנו כבר 12 שנים, במקור היא "שמוצניקית" מקיבוץ גבעת-עוז והיא אשת חינוך מושבעת. תכירו – עטר ורדי. היא נשואה לארבל ורדי, אחד מארבעת ילדיהם של אלדד […]

כולנו עדיין המומים מה-7 באוקטובר ומהזוועות העוברות על החטופים ועל קיבוצים ומושבים בדרום ובצפון ועל אלה העקורים מביתם. כל כך הרבה אנשים מרגישים שהקשר הפנימי שלהם לארץ ישראל ממש נשבר. רצה גורלי ולאחרונה נפל לידי (בעקבות עבודתי עם הארכיון) חיבור של נערה צעירה בת 16 משנות הארבעים, שיכול לדבר ישר לאנשים שמשהו נשבר בהם ביחס […]

מסתבר שלא כל מסיימי י"ב פונים לשנת שירות או לצבא ויש אלטרנטיבות גם אם פחות מוכרות: אליה, בתם של תמר ישראל וירדן כהן, בחרה במכינה ע"ש רבין בחיפה. היא בת 18 משכבת "קקטוס", אחות של אופיר וכרמל (וטרקטור וברנדה שכבר מזמן חלק מהמשפחה) ונכדתם של נעמי וביל כהן, חברי גח"א לשעבר ושל אשר ובתיה ישראל הגרים […]

על הקדיש, מנוחה נכונה וסוף הדרך זנחתי הפעם את הספרים על-מנת לעסוק במשהו משלי ואקווה שיסולח לי. לפעמים משהו קטן ולא כל כך חשוב כשלעצמו, טורד את מנוחתך ולאט לאט משתלט על מחשבותיך. ככה קרה לי עם נושא "הקדיש" שצץ לו בקיבוצנו והביא אותי להרהורים אולי מרחיקי לכת על מסורת – יהודית וקיבוצית, על דת […]

אי שם, בשום מקום, לפני מאה שנה, הוקם ישוב. גבריאל גרסיה מרקס כתב את אחד הסיפורים הכי טובים שקראתי בצעירותי: "מאה שנים של בדידות" הוא ספר שקשה בתחילה אך אי אפשר לעוזבו עד סופו. סיפורי רכילות, סקס, חושניות והמון אידאולוגיות ואמונות תפלות. סיפור הקיבוצים שהוקמו בשנות המאה ה-20 לפי מאה שנים, בפלסטינה/ ארץ ישראל הוא […]

הלכנו עם הילדים לנטוע צמח ועץ בטקס ט"ו בשבט ליד האורווה החדשה. היה ממש נחמד, מאורגן ונעים. נכחו כ- 70 ילדים ומבוגרים (מתוך 1,200). לפני כשבועיים התקיימה שיחה פתוחה במועדון של אדית, אודות נושא שלכאורה עורר אמוציות רבות – האם לומר "קדיש" בטקס יום הזכרון בקיבוץ. נכחו כ-30 אישה ואיש (מתוך 1,200) רובם המכריע בגילאי […]