חברים ותושבים יקרים, עוד מעט ומסתיימת לה שנה שהתאפיינה, כמעט כולה, בהתמודדות עם מגיפה עולמית, בתנאי אי-וודאות ובקושי להשלים עם מגבלות הריחוק הפיזי והחברתי הנכפה עלינו, ריחוק המשפיע עמוקות על אורחות חיינו בכל המישורים. מבקשת לשתף ולסכם מן העשייה בקהילה במספר תחומים מרכזיים – אז איך בכל זאת מנהלים "שגרה" מיוחדת ומורכבת שכזו? העקרון המנחה […]

"אני מאמין שמבחן חשוב לתיאוריה של צדק הוא עד כמה יש בכוחה לצקת סדר ושיטתיות בתהליך גיבוש עמדתנו המושכלת במגוון רחב של סוגיות" (ג'ון רולס, תיאוריה של צדק) הנושא שעל סדר היום הוא הסדר הביניים. כמה מילות הסבר: בבסיס רעיון הסדר הביניים עומד הרצון לאפשר את המשך הבנייה בקיבוץ כאשר תוך כדי תקופת ההסדר, הקיבוץ […]

"מה הם עושים שם בכל הישיבות הסודיות שלהם?" "מתי הם מתכוננים כבר לשתף את הציבור?" "מי אתם? בסך הכל עוד זרוע של הממסד" אלה הקולות שנשמעו מפה ומשם בשבועות האחרונים ואנחנו מצדנו – שידרנו שקט מתמשך. ובכן, לא עוד. אנחנו מבקשים לשתף אתכם במה שנעשה עד כה. ראשית, נאמר בכנות כי בשלוש ישיבות ראשונות (מתוך […]

במשך שנים רבות הוביל צפריר בן אור תהליכים מרכזיים בקיבוץ, בעיקר בתחומי השינויים המבניים והפיכתו למה שמכונה היום "הקיבוץ המתחדש". כיום, לאחר כשני עשורים מאז תחילת אותו מהלך, רצינו לשמוע כיצד הוא רואה את הקיבוץ בפרספקטיבה אחורה וקדימה   כבר מתחיל להחשיך כשאנחנו מתיישבים במשרד של צפריר בן אור, בהנהלת החשבונות הישנה, ומיד אנחנו נוטלים […]

התיישבתי מול אבא שלי, יו"ר הקהילה לשעבר, לשיחה על מה שקרה ומה שלא קרה כשכיהן בתפקידו. אנחנו יושבים רחוק לאו דווקא בלל הקורונה אלא בשל מצבו הבריאותי הרגיש והראיון מלחיץ אותי מכמה סיבות כולל העובדה שהוא מרצה לשיטות מחקר וכישורי בניית הראיון שלי, איך נאמר, ירוויחו מעוד קצת שיטתיות   אני מזכירה לו כי חלק […]

בסגר הראשון והשני צמחו כאן בגבעה כמה יוזמות מקסימות, רובן בתחום הגסטרונומיה, אך לא רק. אספנו כמה מהן בסיפור ובתמונות, כדי שכולנו נוכל ליהנות הבייגל של סהר (אשל) "אני סהר, בנם של אפרת ומאיר אשל, לומד בכתה י'. הכל התחיל בסגר הראשון כשפתאום היה לי זמן פנוי בבית בין אימוני אתלטיקה לעבודה והתנדבות בקיבוץ ואז התחלתי […]

"צוות ההיגוי לתהליך ההסכמות". לאחר התהליך הסוער שליווה את לידתו של הילד המוזר הזה, היה לי ברור שאלווה אותו מקרוב בצעדיו הראשונים. קבלו זרם תודעה היישר מהמפגש הראשון   במהותי אני אופטימי ועדין, אז אומר זאת באופטימיות ובעדינות: המצב כזה, תתמודדו. אני לא כל כך יודע מאיפה להתחיל, אז אולי אחזור להתחלה. מי זוכר שההתחלה […]

לא – שביט לין אינו עובד של "המוסד לביון ותפקידים מיוחדים". "אני יודע שהייתה שמועה כזו במשך תקופה, אחרי שחזרנו לקיבוץ", הוא מחייך. "יש לי חברה שעוסקת ברכיבים אלקטרוניים ועבדתי גם כמה שנים בחברת 'גילת' לציוד לווייני, מה שהצריך אותי להסתובב בעולם. כנראה שמכאן מקור השמועות, אבל אני לא מוסדניק". טוב, את הפינה הזו סגרנו, […]

דחינו את הוצאת הגליון בשבוע, על-מנת לקיים ראיון ראשון עם ליאורה רופמן, יו"ר הקהילה הנבחרת. עכשיו, כשהיא לומדת את התפקיד החדש, היא מתחילה לגבש תובנות וגם לסמן מטרות למרות הקורונה, הלחות, העייפות והעובדה שמדובר בערב של אמצע שבוע, הרי שקשה עד בלתי אפשרי למצוא בשעה 21:00 מקום פנוי בבירצה, למרות זאת, הצלחנו להשתחל ולהתארגן על […]

 את ערד סלוצקי פגשתי כבר לפני כמה עשורים. באמצע האייטיז הוא היה קשר אנרגטי ועיקש במרכז השדה של קבוצת הילדים שלנו בהפועל גבעת חיים בכדורגל ועוד לפני כן, הוא אפילו הספיק להתאמן ולשחק בקבוצת הכדורמים המקומית, שם גדל בצילן של מפלצות תהילה כגון נמרוד דרייפוס, בני לנג וזוהר רהב. "כבר כנער הכרתי טוב את גח"א […]

בשנים האחרונות מנותקים רוב החברים מהבריכה וחלק גדול מהציבור גם לא מתעניין במה שקורה שם. כעת עולה שוב נושא הבריכה על הפרק, כשברקע הסדרת הנכסים הלא מוסדרים של הקיבוץ מול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) וזו הזדמנות לדבר עם יורם פרידמן ואמנון הורוביץ על העבר והעתיד   "ראשית, קצת היסטוריה", אומר יורם. "הבריכה הוקמה בשנת 1954 […]

בימים טרופים אלה, בהם כולנו נישאים על גלי אבק נקיון הבית וראורגניזציה בבית ובגן, מצאתי בעליית הגג  (בוידם) שלוש הזמנות לחתונה בתוך ארגז לציוד צבאי. שמתי לב לעובדה מעניינת לגבי הגורם המזמין לחתונה. בראשונה, משנת  1963, כתוב: המשקים שדות ים וגבעת חיים  (ובקטן וההורים) מתכבדים להזמינכם לטכס כלולות בנינו ברכה עב"ל שמעון. בשנייה, משנת 1993, […]

במלאת שנה לשבתה על כסא מנהלת הקהילה בגבעת חיים איחוד, פגשנו את שרון אולמן לשיחה על ההיבטים השונים של תפקידה, על התחושות ועל הזווית שלה בסוגיות הבוערות שעל הפרק כשאנחנו נכנסים למשרדה של שרון בעידן הפוסט-קורונה או שמא עידן טרום הגל השני, אנו מביאים איתנו את המסיכות, אבל הן בכיס או ביד. גם המסיכה של […]

שלום לכלל החברים. בחודשיים האחרונים גיבשתי עם עצמי ועם הסובבים אותי את ההחלטה להעמיד את עצמי לבחירה לתפקיד היו"ר. ההחלטה לא באה בקלות וקיימים תמיד חששות והתלבטויות המלוות את ההחלטה, כי ברור לי שאני מכניס עצמי למקום שיתכן ואצא ממנו עם "צלקות" חברתיות. מה שגרם לי לקבל את ההחלטה הסופית היא העובדה שההתלבטות לא נתנה […]

      ראיתי מאמר ב"כלכליסט" על מכירת חלק מאחזקות קיבוץ דליה בחברת "ארד" בהובלת שמוליק לשם. נזכרתי שגם כאן הוא היה מעורב בתהליך מכירת חלקנו ב"גת" ואז הסתבר שהוא היה מעורב גם בהשלמת מכירת "גמל שריד" ו"גלעם" של מענית    שמוליק עובד בתחום הניהול הקיבוצי כבר יותר מעשור: תשע שנים במענית כמנהל עסקי, במקביל כיו"ר אצלנו […]

כדי למצוא את הדלת של הבית של עמליה, עליך לרדת מהשביל הראשי. לרדת גם במובן הפיזי, כי הדלת נסתרת מעין החולף בדרך וצריך לגלוש עם האופניים בירידה בין השיחים ולרדת גם במובן המנטלי, כי כאן אפשר לרדת קצת מרצף התנועה ופשוט לנוח. כשנכנסים, המושג הראשון שקופץ לראש הוא "שאנטי", אבל עמליה מחדדת: "אני לא שאנטי […]

במועצה האחרונה התחיל דיון מעניין וחשוב (רק למה בצעקות?) ואני רוצה להמשיך אותו כאן ולומר מה, לדעתי, הן השאלות שעומדות על הפרק ואשר לגביהן נצטרך להחליט. להבנתי, יש הסכמה רחבה על שני דברים: האחד הוא שבהתאם לתקנון הקיבוץ, כל חבר/ה (ללא עבר פלילי) יכול להציג את מועמדותו ולהיבחר. השני הוא שמדובר בתפקיד חשוב ומשמעותי לקיבוץ […]

אפתח בזה : ד.ש = דֶני שרון לחלוטין בחוסר ידיעה וללא כוונת זדון פרסמתי אתמול פוסט מבלי לחתום את שמי מטה , אין לי כוונה להתחבא מאחורי המקלדת או פחד להגיד את מה שיש לי להגיד. ביליתי את ה-10 שנים האחרונות בפחד על מה יגידו עליי ומה יחשבו עליי. אתמול לאחר כ-10 שנים שהדרתי רגליי […]

מתנצל מראש כי אני לא מרבה לפרסם את מחשבותיי ודעותיי. עכשיו שלאט לאט חוזרים לשגרה, מתחילים ארגונים להבין שלצד הצדדים השליליים (בעיקר כלכליים) של הקורונה ניתן לקחת דברים טובים מהקורונה. שההתנדבות והעזרה ההדדית הם חלק נכבד כמובן, אבל יש דברים נוספים כמו יתרונות לעבודה מהבית וביצוע ישיבות ב-ZOOM והבנה שישנם עובדים שאינם הכרחיים לארגון. בגח"א […]

ירח מלא וגדול מעל, השעה 03:00 לפנות בוקר וכבר אין ברירה, צריך ללכת לישון ואני נוטש את המרפסת של עדי המכונה פלדי. הוא בעד ישיבה במרפסות ובכלל בעד קיבוץ עם ניחוחות של פעם. מסביבנו, על המרפסת, כל מיני כלי עבודה שהיו אז בשימוש, תלויה שם התמונה הזו של אישה מצווארה ומעלה של מודליאני, שהייתה תלויה […]

  ציון נואמה סיים לאחרונה שני תפקידים, כראש צח"י וכמוביל תהליך השיוך. בשיחה איתו הוא מספר על האתגרים בשני התפקידים, על העשייה ועל התקווה לראות בנים רבים בונים כאן את ביתם   שעת ערב חורפית וצדו הצפוני של חדר האוכל חשוך. רק דלת פתוחה אחת, זורקת ריבוע של אור. אני מתקרב ורואה את ציון קוטף […]

עם יציאתה לפנסיה לפני כמה חודשים, סיימה אתי זיו תקופה ממושכת של ניהול ותפעול הגחלבה. בשנים אלו נהנו חברים ותושבים רבים משירותיה ומהגבינות הטעימות והבריאות שייצרה. אתי הפכה את המקום לענף שעזר בתעסוקת חברים ובנים, כשהיא מקבלת את עובדיה ומדריכה אותם בחום, בסבלנות ובתשומת לב שמעטים ניחנים בהם. היא דאגה להספקת גבינות איכותית ואסתטית לאירועים […]

גילוי נאות: לכותב אין עודף כסף ולמרות זאת מתוך ספר הטאו של לאו צה : בית כדאי שיהיה קרוב לאדמה. לב חשוב לשמור פתוח. מגע בין אנשים חייב עדינות וחסד. שותפות היא קודם כל נאמנות. כשיש סדר לא צריך חוקים. כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה. כל תנועה דורשת את זמנה הנכון. כשלא מתלוננים מתגלה […]

גילוי נאות: לכותבת אין צאצאים בשכונה א'-ב'-ג', אין ניגוד עניינים אין בית של 160 מ"ר, ולמרות זאת – מתוך ספר הטאו של לאו צה: בית כדאי שיהיה קרוב לאדמה. לב חשוב לשמור פתוח. מגע בין אנשים חייב עדינות וחסד. שותפות היא קודם כל נאמנות. כשיש סדר לא צריך חוקים. כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה. […]

"אָז תִּשְׁאַל הַקְּהִילָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וְקֶסֶם, וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְכֻלָּם, צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים, יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו נִתְּנָה הַגְדָּלַת חֶלְקַת הַמְּגוּרִים" החורף מגיע. ב-20 בדצמבר 2019, בתום קרב ארוך ועיקש במסגרת מלחמת אזרחים שסופה עדיין לא נראה באופק, נולד קיבוץ חדש שרבים מתושביו גילו לתדהמתם שצריך לשלם המון כסף כדי לחיות בו. שמו בישראל: […]

לפני ואחרי הצבעות חשובות ובפתח השנה החדשה, ישבנו עם שרון, מנהלת הקהילה, כדי לשמוע ממנה על התוכניות, האפשרויות והמחשבות לעתיד הקרוב וגם הרחוק   לאחר ההצבעות בשנתיים האחרונות בקיבוץ, שהעלו אל ועל פני השטח קווי שבר ושרטטו גבולות של קבוצות בתוך הקהילה – כיצד את רואה את המשך בניית הצד החברתי/קהילתי בקיבוץ? כיצד ניתן לגשר […]