עמותת ער"ן מעניקה שירות הומניטרי, המציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט, תוך הקפדה גמורה על סודיות ועל אנונימיות.
19 סניפים בארץ, 365 ימים בשנה. הצרכים הולכים וגדלים, יש שחיקה ופרישה מההתנדבות בגין גיל. זו בעיקר תחלופה המחייבת "רענון השורות" באמצעות הכשרות במסגרת שני קורסים בשנה.
יש מתנדבים רבים מכל ישובי הסביבה, אך משום מה, מגבעת חיים איחוד רק אורי לין מתנדב במסגרת זו. אולי משום שאנשים לא מודעים, ולא שמעו על ההתנדבות הזו.
פנינו לאורי שיספר על הפעילות במסגרת ער"ן, איך מגיעים להיות מתנדב? ובמה זה כרוך בשלבים השונים?
איך הגעתי לער"ן? בזמן שהתעמלתי בבריכה, שמעתי שתי נשים משוחחות על עבודתן בער"ן. מאחר והדבר עניין אותי התחלתי לשאול, נתתי את הנתונים שלי וזומנתי לראיון.
ההכשרה מאד רצינית. יש מבחני קבלה, הבודקים אם אתה מתאים לעשות את העבודה. רוב הפונים הם "מפה לאוזן". הקורס עולה 500 ש"ח למשתתף. מעין "דמי רצינות". הקורס נמשך שמונה חודשים על בסיס של יום בשבוע, ארבע שעות כל פעם. הקורס מחייב 40 שעות סטאז'.
ההתנדבות נעשית באחד מסניפי הארגון. הפונה לא יודע את שמך ואתה בדרך כלל לא יודע את שמו. זה הוא אחד המרכיבים ההופכים את השירות לזמין ונוח.
יש מחשב מרכזי המפנה את הפונים ללא קשר למיקום הגיאוגרפי. השיחה מגיעה לסניף בו יש מתנדב פנוי.
במשך שנתיים אתה שייך לאותה קבוצה שאיתה עברת את הקורס. בכל חודש נפגשים עם מנחי הקורס לעבד את המידע המובא ע"י משתתפי הקורס. ההתנדבות היא לפחות פעמיים בחודש ארבע שעות, ובנוסף, צריך לקחת חלק בקבוצת תמיכה למשך כשעה וחצי. זאת אומרת, שלוש פעמים בחודש אתה תורם מזמנך לער"ן.
מי הם האנשים הפונים? ובכן, הפונים הם מכל שדרות החברה הישראלית. משכילים וחסרי השכלה, אמידים וחסרי אמצעים, אינטיליגנטים ואחרים, חיילים ואזרחים, יהודים, ערבים, חרדים וחילונים. בקיצור כל הציבור בארץ. הסיסמא שלנו היא ש"לכל אדם חזק יש רגעים קשים",
אנשים מתקשרים מסיבות שונות ומשונות; תפקידנו הוא להאזין ולשקף לפונה את הנושא מבלי לתת עצה. הכוונה היא שהפונה יקבל זוויות ואפשרויות שונות להתמודד עם מה שמציק לו.
אנו נתקלים בהרבה מצבים הקשורים להתמודדות עם הבדידות. אנשים חיים בדלת אמותיהם מבלי לצאת מדירתם, ומשתוקקים לדבר עם מישהו. רבים מנותקים ממשפחתם או שבני משפחתם עסוקים בדברים אחרים ולא מתפנים להאזין.
חלק מהפונים חשים שאין להם עבור מה לקום בבוקר. הם רגילים כבר שנים להתחיל את הבוקר בשיחה עם מתנדב ער"ן. יש המתקשרים בלילה, לא יכולים להירדם או מתעוררים באמצע הלילה, ורוצים לדבר עם מישהו. נושא נוסף קשור למצב הביטחוני. אנשים רבים מפחדים וחרדים ותפקודם היום יומי נפגע. פונים אלינו לשתף ולהתמודד עם אותה חרדה. עולים נושאים כמו כיצד להתנהג עם ילדים שחוו פיגועים ואירועים קשים. גברים ונשים באזורי העימות מחכים לאזעקת "צבע אדום" ובאותה עת פונים לער"ן.
בנושא אובדנות, יש מעט שיחות. מי שבאמת רוצה להתאבד לא פונה לער"ן. כשהפונה מדבר על התאבדות, מקשיבים ומציעים דרכי התמודדות אלטרנטיביות. כאשר החשש רציני, יש מנגנון המפעיל את המשטרה ומגן דוד אדום. לפי אתר ער"ן, נמנעות התאבדויות רבות כתוצאה מפניות לער"ן.
היתרונות של ער"ן בקבלת שיחות, בהאזנה ובאמפתיה, הם בזמינות, באנונימיות של הפונה והמאזין ובדינמיקה של המקרה. אין לדעת מה זמינות העובד הסוציאלי או הפסיכולוג לכל פונה פוטנציאלי; ולעומת זאת כאן יש זמינות 24/7 ואנונימיות החשובה לפונים רבים מאד.
מתנדבי ערן מקבלים כ-800,000 שיחות בשנה. השירות הוא 24/7 שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה. לא לכל השיחות אפשר לענות. לאחרונה מנסים לשתף מתנדבים ישראלים בארצות הברית, שיעזרו בשעות הקשות של הלילה.
ההתנדבות בער"ן היא אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאני עושה מאז היציאה לפנסיה. זה מחבר אותי לחברה הישראלית. במקרים רבים למקומות הכואבים, לאוכלוסייה שהכי צריכה עזרה, ונאנקת תחת עול של בירוקרטיה. איננו פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. למדנו להקשיב ובכך להעניק אמפתיה. אנו לא מייעצים, לא מציעים הצעות.
אני משוכנע שבעקבות הלמידה וההתנדבות נעשיתי אדם קשוב יותר בכל מסגרת בה אני נמצא, מבין ומכיל יותר משהייתי בעבר.
אני מאמין שיש בקיבוץ אנשים רבים המתאימים לתפקיד החשוב והמשמעותי כמתנדבים בער"ן. ההתנדבות כרוכה בקבלת מחויבות ומתוגמלת מאד נפשית ורוחנית.
מה צריך לעשות? מי שרוצה להתנדב, מוזמן להתקשר לאורי בטלפון: 050-5933762 או במייל – urilin9@gmail.com והוא יפנה אותם לגורמים המתאימים בער"ן.
או לער"ן 076-8844402 או בכתב למירי עברי בער"ן בכתובת vol@eran.org.il
ולמי שמעוניין להתקשר ולשוחח עם נציג ער"ן – ניתן לפנות בטלפון 1201 או
ב-SMS ל-076-8844400.
אפשר וכדאי ללמוד עוד על ער"ן באתר הארגון www.eran.org.il
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (16)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (63)
- דבר המערכת (131)
- הנהלה (349)
- הפרטה (140)
- התנדבות (47)
- וידאו (22)
- ותיקים (176)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (7)
- חיילים (24)
- חינוך (224)
- חירום (17)
- חניה (18)
- חקלאות (52)
- חשמל (23)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (669)
- לזכרם (228)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (97)
- מזון (42)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (86)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (71)
- נדל"ן בקיבוץ (6)
- נוסטלגיה (227)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (116)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (35)
- עסקים (89)
- פוליטיקה (35)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (3)
- צעירים (87)
- קהילה (506)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (148)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (165)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (41)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
פברואר 2024 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29
תגובות אחרונות
- שמעון לוין על באתי למילואים / עמית תירוש
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / יריב אמיתי מעביר ל…
- אז מה קורה? / ליאור אסטליין
- באתי למילואים / עמית תירוש
- אל תשלח ידך / ליאור אסטליין
- מחניתה לגח"א / שלמה כהן
- לא נח לרגע / ליאור אסטליין
- מבט מהצד השני / אברהם סינדליס
- בתו של קצין SS גרמני / גידי שקדי
- סלט חצילים של אלה / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / אבי פרנקל מעביר ל…
- סיכום ופרידה משנת 2023 / ליאורה רופמן
- הגיע הגנרטוררררר / אלכס קראוס
- איך עברה עלינו השנה ? / תניה רטר
- "הביתה" / רועי אסטליין
- קו נירים – אילת / שלמה כהן
- החיים והקיבוץ מלאים הפתעות / גיל דותן
- צח"י והצלת חיים / שלמה כהן
- מרק צ'ורבה הונגרי / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / יער שרון מעבירה ל…
- 95% גן עדן (ו- 5% גהינום) / איילת כהן אסטליין
- קהילה בנתינה / מור, גילת והיידי
- האחים של כולנו / שלמה כהן
- מתרחבים / ליאור אסטליין
- שואפים אוויר באורווה / אור לברון ושלמה כהן
- יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- חמין לחורף / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

