*פורסם לאחר הדפסת העלון

המועצה האחרונה נדרשה לדון בתוצאות ההצבעה לחלופת האגודה ושינוי תקנון האגודה השיתופית.
ההצבעה נכשלה מכיוון שלא עברה את הרוב המיוחס הנדרש, והמועצה נדרשה לאשר הצבעה חוזרת.

הדמוקרטיה עדיין קיימת כל זמן שיש דיאלוג. אבל יש ניסיון נואל להשתיק בעלי דעות אחרות, ולהוקיע אותם כעוכרי סדר ציבורי – כאלה שאינם מבינים את מהות הדמוקרטיה, ופוגעים בהחלטות ובמרקם החברתי של הרוב. אנשים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסה הם שומרי הדמוקרטיה הנאמנים ביותר.

הקיבוץ הזה הוא הבית של כל אלה שבחרו לגור בו, וגם שלי. כל מי שפוסל את האחר – במומו פוסל.

כתוב במקורות: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא!". הורי בנו יחד עם ותיקים רבים אחרים בעשר אצבעות, בדם, יזע ודמעות את ביתם בקיבוץ, וכיוונו למשהו אחר לחלוטין. הם ברובם מתו בעוגמת נפש, מפני שחלומם נטחן לעפר והפך לאבק ברוח.

דור הנכדים נקי מאידאולוגיות העבר, מונע ראשית כל מאינטרסים אישיים, כך גם רוב חברי הקיבוץ המתחדש ואני בתוכם. זו מציאות חדשה שאין להתעלם ממנה. כל אחד ישיג לעצמו ולמשפחתו את המירב והמיטב כדי לקדם את ענייניו.

אין ערבות הדדית, בעיקר בכל מה שקשור לתשלומי איזונים, ובקניית מגרש הבית לצורך בניה בשכונה ג' ושלא לבני המשפחה.

מאז שההפרטה עברה, והחתימה על החלטה 751, הפך הקיבוץ מסוציאל-דמוקרטי בולשביקי, לליברל קפיטליסטי, ואיני מצר על כך. נותרנו ללא ערכים כלכליים וללא ערכים חברתיים, ומי שמחפש אותם מוצא נחשים מתחת לקש.

• מדוע ועדה כלכלית אינה בודקת את ההיבטים הכלכליים שנובעים מעצם קניית המגרשים ותשלום על שימושים חורגים כדרישת רמ"י?
• מדוע לא הוקמה וועדה, כפי שהוחלט בוועדה לקיצור קדנציות, חוץ מועדת אתיקה, שנכפתה ע"י רשם האגודות – והוועדה אינה מתפקדת ומשרכת רגליה?

סיפור השילומים סופר במועצה האחרונה כסיפור של הצלחה… גבעת חיים איחוד היה קיבוץ טוב בגלל מפעל השילומים, כהגדרת המזכיר המיתולוגי יענקלה הורוויץ ז"ל.

שילומים שנלקחו מידי מקבליהם, ברובם נלקחו באיומים ובהטלת סנקציות וגם בהוצאה מהקיבוץ. חברים שסירבו להעביר את כספי השילומים, סגרו את תקציבם. משתם עידן השילומים מגרמניה, נכרת ענף ההכנסה הגדול של גבעת חיים.

היום, מנסים להוציא מחברי קבוצת הדרים כספים, שהתקבלו ממכירת פריגת ומהדיווידנדים שחולקו.

לצורך קניית מגרשים שבעתיד לא יהיה מהם דבר לבני הקיבוץ השניים, חוזרים לשיטה של פעם.

אישורי הבניה שיינתנו, מיועדים לבני ראשונים ושאינם בהכרח בני הקיבוץ. שישים הדירות ייתפסו על ידי יורשים ראשונים, בעיקר על ידי נכדים של עוזבי קיבוץ שהפרוטה מצויה בכיסם.

המלצתי, המוצעת עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי:

1. כיוון שרשימת הזכאים לא פורסמה, אני ממליץ לכל מי שעבר את מבחני הקבלה לבדוק היטב מה סיכוייו לרכוש אחת משישים הדירות המוצעות בשכונה ג'.

2. המלצתי לנו, חברי הקיבוץ, לזנוח את חלופת האגודה; להחליף אותה בחלופת המגורים כדי לא לשקוע בחובות לדורי דורות ולשנות את מתווה שכונה ג' למתווה לבניה רוויה בקומות.
שכונות ד' ו-ה' הן חזון רחוק שאינו עומד על הפרק.

3. חלופת המגורים אינה עומדת על סדר היום, ולכן ראשית, צריך להפיל את חלופת האגודה, ולאחר מכן לקיים הצבעה חוזרת לבחינת חלופה מועדפת – חלופת האגודה או חלופת המגורים (המצב של 87% השתנה לחלוטין, לאחר ההצבעה האחרונה).

4. חלופת המגורים היא האפשרות היחידה בת קיימא. היא בלבד יכולה לאחד את מרבית האינטרסים, ולאפשר בניית דירות לכל האוכלוסייה הבוגרת, שחיה היום בקיבוץ ובשכירות שנים רבות. דירות שייבנו בבניה רוויה יהיו זולות בהרבה משישים הדירות שייבנו במתווה הנוכחי. המגרשים ייקנו על ידי 120 משפחות מה שיגדיל את הסיכוי לבנים שניים. בנייה רוויה חייבת להתממש כבר בשכונה ג', שאם לא כן – לא יהיה כלום.

5. כדי לקבל הלוואה מהבנק, יש צורך בערבים – מה שאומר שאני ערב לבניי והם ערבים לי. סיטואציה זו תכניס את רוב תושבי המקום ללופ של ערבות הדדית אחד לשני, ללא יכולת החזר, למי שאין הכנסה ובעיקר לפנסיונרים. ברגע שיהפכו חברי הקיבוץ לחדלי פירעון – יוכרזו כפושטי רגל, וכך ביתם ייהפך לרכוש הבנק.

לסיכום, אבקש שנבחרי ציבור יפסיקו לספר בדיות וחצאי אמיתות, ואולי יתחילו להבין שהאינטרס האישי חזק מהכול.

התרבות השילטונית חייבת להשתנות.

בבחירת היו"ר החדש עלינו לוודא שיהיה חזק, אמין ופיקח. עליו לקבל החלטות, גם כשאינן פופוליסטיות, עם שקיפות ורצון למקסם איחוד אינטרסים (ולא בהטלת סנקציות). היו"ר החדש צריך להיות איתן, לעמוד על שלו, ולדאוג לאינטרסים של הקהילה אל מול מנהל הקהילה.

הדי.אנ.איי. האנושי מוביל אותנו להיות עדר כבשים, שרץ אחרי הכבשה המובילה. הרועים הולכים מאחור, מחללים ומנעימים מזמורים, שהכול טוב והכל יהיה בסדר, כדי להשליט את משנתם.

איש אחד מבוגר אמר שצריך 170 מיליון שקל לקניית מגרשי הבתים הפרטיים שלנו, ועוד 20 מיליון שקל לקניית מגרשי הדירות המושכרות = ביחד 190 מיליון שקל בעת הזו.

ומה מחיר השימושים הלא מוסדרים?

אז מה, אמר מבוגר אחר, ניקח הלוואה מהבנק (הלוואה מהבנק נושאת ריבית של 5% ומצריכה ערבים).

בסופו של יום העדר ייפול לתהום, והרועים יישארו מאחור עם הדור הצעיר שנישאר בדיר. הדור הצעיר הזה יישא במלוא נטל ההלוואות שחלופת האגודה תשית עליו. אחרי קניית המגרשים שיישארו ברשות הקיבוץ, הבתים והמגרשים לא יירשמו בטאבו וימושכנו מהקיבוץ ולבנקים.