איל ניסן

בשבועות האחרונים אנו עדים לתופעה חדשנית, של התעוררות חברתית החודרת לנימי נפשו של כל אחד ואחת מאיתנו.

התופעה מציפה סוגיות יסודיות ומעוררת מחשבות עמוקות לגבי אופן התנהלותנו כפרטים עצמאים בקהילה משותפת ומהכיוון השני, לגבי אופן ניהול קהילה משותפת של פרטים עצמאים במסגרת הקיבוץ המתחדש.

שאלות יסוד אלו ואחרות נדונות שנים, מאז החל הקיבוץ לשנות את תפיסת עולמו ואת אופן התנהלותו בכדי לשרוד ולהתפתח,  אך עדין לא הבשילו ומוצו אצלנו כפרטים וכחברה.

ההתעוררות המשותפת לקהילה טובה יותר, כזאת המעניקה חינוך, בריאות, רווחה ובטחון כשירותים בסיסים לכל חבר ותושב (אזרח), המאפשרת מגורים ברמה סבירה ורואה את כבודו העצמי של הפרט ואת כבודה של החברה כולה כערך עליון, מדברת ונוגעת בכולנו.

בשנים האחרונות נוכחנו שלתפיסה הקפיטליסטית המודרנית מגבלות רבות, בעיקר במצבי משבר. "כוחות השוק" צריכים ויכולים לעשות את העבודה עד רמה מסוימת… נוכחנו לא פעם, שעל  ממסד אחראי לוודא כי האינטרסים של האזרח, החבר והתושב לא נפגעים ונרמסים, בתום לב או  מתוך ניצול שררה, כפי שלמדנו מ "הדוד סם" ושאר כלכלות המערב. התפכחות והתערבות מאוחרים מלווים במשברים עמוקים, כואבים ויקרים לאין שיעור…

מידי שנה, במסגרת הדיונים על תוכנית המשק והקהילה, עולות אצלנו מחשבות ושאלות יסודיות בנוגע לעומק ההפרטה ומידת ההתערבות של הממסד והשפעתו על חיי הפרט, בידיעה שלכל מחשבה ותפיסת עולם השלכות תקציביות ואחרות משלה.

אחד הנושאים השכיחים בדיוני התקציב, בהנהלה ובמועצה, הינו שאלת  גובה המיסים הפנימיים המוטלים על החברים והתושבים, למול התמורה לעלות השירותים הבסיסיים (שירותי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון).

שאלת המיסים לבדה מעבר לרמת המיסוי על ההכנסה, גובה התשלום לבית אב וההנחות השונות, מציפה דילמות לגבי מושג "ההכנסה החייבת". האם מוסרי וצודק להטיל מס  רק על הכנסה מעבודה או גם על הכנסות פאסיביות מהון ו/או מנכסים אחרים?  בנוסף, שאלה מתחום רמת השירותים וההנחות השונות: האם ראוי לספק שרותי חינוך, בריאות ורווחה שווים לכל נפש או לבדל לפי רמת ההכנסה החייבת, שלגביה כאמור עדין נדרש לקבל החלטה?

שאלות אלו ואחרות, נוגעות בסופו של יום לכיסו של האזרח והחבר, זוכות להתייחסות אחרת בהתאם    ל "רוח המקום". קיימת שונות גדולה בין קיבוצים כמו גם בין מדינות.

יתכן ש "צדק חברתי" הוא מושג קבוצתי המגדיר "סל שירותים בסיסיים" המסופקים לחבר (אזרח) ללא קשר לנכסיו והכנסותיו – סל שירותים המרחיב ומבסס את המכנה המשותף של אותה קבוצה למען גיבושה וחוסנה החברתי.

תהליך ההתעוררות החברתית, שמטלטל את המזרח התיכון ובהדרגה גם את ארצנו הקטנטונת, לצד הצונאמי הכלכלי השוטף את העולם, מעוררים ומאיצים חשיבה מעמיקה ודיון ציבורי. זו הזדמנות פז לבדוק מחדש ולרענן עם עצמנו את הערכים עליהם מושתתת הקהילה המתחדשת בקיבוץ, לבחון את הערכים שיכובדו בתרבותנו ואילו דפוסי ניהול והתנהלות, ברמת הפרט והקהילה, ראויים בקהילה חדשנית וטובה יותר.

הערת המערכת: מאמר זה התקבל לאחר סגירת הגליון וכתיבת "דבר המערכת".