רוב הרשימות בנושא שיוך הדירות בחלופת האגודה, היו נגד ההצעה, ובעלי התפקידים ענו למתנגדים, לכן חשוב לי "כחברה מהשורה" לכתוב רשימה בעד השיוך, (אפילו שיש כאלה שעדיין משייכים אותי לממסד, למרות שסיימתי תפקידים ניהוליים בקיבוץ כבר לפני כ – 15 שנה).

החלטתי לכתוב כדי לחזק את אלה שבעד, כדי לנסות להשפיע על המתלבטים וכדי לעורר חשיבה אצל המתנגדים, מקווה שאצליח במשימה.
חשוב לי לציין שלי אין עניין אישי שלוחץ עלי לקבל החלטה שתאפשר המשך בנייה לבנים, ולכן אני "נקייה" בנושא ודווקא בגלל זה אני כותבת את הרשימה הזאת.

סיבה ראשונה היא מוסרית ומצפונית – אני מרגישה שאין לי זכות מוסרית למנוע מימוש זכות בנייה לבנים אחרי שאני זכיתי לממש זכות זו ואני חושבת שזה לא מוסרי מצד אף אחד בקיבוץ, גם הורים וגם בנים/ות שמימשו את הזכות הזאת לא לאפשר מימושה לחברים שרוצים זאת (בקטגוריה זו אני כוללת כמובן גם הורים לבנים/ות שזכו לכך שהקיבוץ בנה להם את ביתם). אני אישית לא יודעת איך אני אסתכל בעיניים של חברים, הורים ובניהם אם בגללי הם לא יוכלו לבנות פה את ביתם. במצבים כאלה אני שמה את עצמי במקום ההורים שרוצים שאחד מילדיהם ייבנו פה ומה הייתי מרגישה אם זה לא היה מתאפשר בגלל חברים אחרים בקהילה (לפעמים אפילו שכן). לחברים הצעירים אני מציעה לחשוב איך הם היו מרגישים אם בגלל התנגדות של בן מחזור שלהם, או כל צעיר אחר הם היו מנועים מלבנות פה את ביתם.
אם כולם ירגישו ככה, ההצבעה בקלפי תוכל לעבור בגדול.

סיבה שניה היא חברתית מוראלית, סיבה שהתייחסו אליה בתשובות שניתנו למתנגדים, אני רוצה לחזק אותה ולהוסיף עוד פן – אין עוררין על כך שקליטת הבנים נתנה תנופה אדירה לגבעת חיים בכל התחומים ונראה לי שאין צורך לפרט בעניין זה, הפן הנוסף שאני רוצה להדגיש הוא המרקם החברתי הבריא, הסולידריות החזקה שיש בקיבוץ שלנו, היחסים היפים והבריאים שיש בתוך שכבות הגיל ובין שכבות הגיל, בין החברים הוותיקים לבין החברים החדשים שבזכותם יש אווירה מאד חיובית בקיבוץ, וזה לא מובן מאליו, בהרבה קיבוצים אין את זה. כדי שהדברים האלה ימשיכו להתקיים, אנחנו חייבים גם להזרים דם חדש לקהילה, ובעיקר לא לגרום לתסכול להרבה חברים ותיקים וצעירים שנמנע מהם להצטרף כחברים לקיבוץ.

חשוב שכל מי שרוצה לממש את זכות הבניה, יוכל לעשות זאת, גם בשביל לחזק את חברתנו וגם כי אני חוששת שקבוצה גדולה של מתוסכלים תחליש את הסולידריות החברתית, דבר שיפגום באווירה החיובית וייפגע בכולנו.

נושא שלישי הוא הפן הכספי – נושא מורכב כי הוא מאד אישי, לכן אתייחס אליו בזהירות – לפי מה שאני יודעת, הבעיה היא בעיקר עם הבנים הצעירים שצריכים לשלם סכום נכבד בנוסף להלוואות שלקחו לבנייה, הבנתי מצוות השיוך שהקיבוץ נערך לתת עזרה משמעותית (בהלוואות כמובן) ואני מאד מעריכה את ההתגייסות הזאת של הקהילה, גם זה לא מובן מאליו. אני חושבת שאסור בנושא הכספי להסתכל לטווח קצר, אם זה מתאים לי כרגע, או לא, אלא להסתכל לטווח ארוך (זה נכון גם לוותיקים) משתי סיבות – האחת שלא בטוח שהקיבוץ יוכל להציע את העזרה שהוא מציע כעת בעוד כמה שנים והסיבה השנייה (שכבר התייחסו אליה אחרים) היא העלייה במחירי הקרקעות. כמו חברים רבים, גם יורם ואני לא מרופדים בכסף, ודווקא בגלל זה תהיה לנו הקלה מאד גדולה לדעת שבעקבות הסכום שנשלם כעת נוכל להוריש נכס בעל ערך רב, ולשחרר את יורשינו מתשלום הרבה יותר גבוה בעתיד אם וכאשר הם יצטרכו לשלם לרמ"י, סכום שאולי אפילו לא יוכלו לשלם, זאת גם הסיבה שאני תומכת בחלופת האגודה.

ונימוק אחרון ייראה לכם בטח הזוי, אבל אני טיפוס שרואה למרחוק ולעיתים בצבעים שחורים – לפי מה שקורה היום במדינה, אני חוששת שלא ירחק היום שבו כל מגרש שלא שילמו עבורו לרמ"י, יהיה טרף לכרישי נדל"ן, היורשים יידרשו לפנות את בתי הוריהם (אחרי שילכו לעולמם), יציעו להם סכום פיצוי (צנוע) והכרישים יעשו בשטח כטוב בעיניהם, כמובן שזה לא רק סופה של הירושה, זה סופה של הקהילה היפה שלנו.
אבל גם בלי נימוק אחרית הימים הזה, אני מקווה שהסיבות האחרות מספיק חזקות כדי להצביע בעד השיוך.

אסיים במה שצוות השיוך חוזר ואומר – במידה ורמ"י יערימו קשיים שלא יאפשרו ליישם את השיוך, לפחות ההצבעה בעדו תאפשר לבנות את שכונה ג' בתקווה שבעתיד גם ייווצרו התנאים להשלים המהלך, והעיקר –
שנראה את שכונה ג' הבנויה במהרה בימינו.