ראשית אני רוצה להודות מקרב לב ליואלה על המילים החמות והתפוזים הרבים – אני בת של פרדסן… התרגשתי מאד.

את תפוזי הזהב שלי אני רוצה להעניק ליוסי כפרי.
יוסי בעיני הוא סמל הטוב, הבריאות, היופי והנתינה.
איש משפחה מסור, אבא וסבא נפלא, אומן ויוצר בנשמה.
איש עבודה, איש של תרבות ומסורת, מוסיקאי וחבר למופת.
יוסי בצניעות גדולה נותן הרבה כבוד לאדם באשר הוא אדם,

יוסי מנגן עם דוד קראוס

שנים רבות מנגן ושר בקבלות שבת, בחגי הקיבוץ, בטקסים ובערבים שונים.
בשנים האחרונות גילה את מאיר אריאל ושר ומופיע עם שיריו.
לצד האמנות שהתברך בה, יוסי במסירות וחריצות מנקה ומסדר סביב פחי האשפה בקיבוץ, ותמיד עם חיוך ומצב רוח טוב.
יוסי מברך כל אחד שפוגש במשפט המפתח שלו – הרבה בריאות. כמה שזה חשוב.
דבר נוסף שזכור לי בהערכה עצומה הוא היחס החם והאוהב לדור המייסדים.
איך עבד ועזר להם להחזיק את הגינות שלהם, איך הסיע אותם לבקר קרובי משפחה, ולקח אותם לאירועים שונים.
קשר מיוחד היה לו עם אבי אורי. יוסי ביקר אותו בביתנו והם שוחחו על המון נושאים. הוא גם ראיין את אורי בראיון מוקלט בוידאו על קורות חייו, ולמשפחה נשארה מזכרת לדורות רבים.

תודה לך יוסי על הנתינה והתרומה האין סופית.

אני מאחלת לך מכל הלב הרבה בריאות, ושתזכה גם לנינים והכל יחד עם אשתך היקרה מירהלה, שגם אותה אני אוהבת מאד.