באחד הפרוטוקולים האחרונים הוזכר נושא הדמוגרפיה בקיבוץ. בקשנו מברוך גשן שירחיב מעט על הנושא. בכל זאת דמוגרפיה זה נושא החשוב לנו ולעתיד ילדנו.

רבים הפתגמים הלועגים לאלה המתיימרים לנבא את הצפוי לקרות, אך יש נושאים שחשוב לנסות ולהבין מה השפעתם על עתידנו ונושא כזה הוא "חקר האוכלוסייה" ("דמוגרפיה" בלעז).
המטרה לראות קדימה ולנסות לחזות את חתך האוכלוסייה בעתיד לפי התפלגות לשכבות לפי כמות וגיל. אלה יעזרו לתכנון המשאבים של הקיבוץ. לא פחות חשוב לנתח להבין את מה שנקרא ה"הון האנושי" בקיבוץ.
זהו לא נושא החדש להתנהלות הקיבוצית בגבעת חיים איחוד. במשך השנים זהו נושא שהיה חשוב להנהלות השונות ללמוד אותו לעומק ובכך לנסות להתכונן לעתיד.
את הדיון בנושא יש לחלק בין מה שקורה בבית (באחריותנו ובשליטתנו), לבין ההשפעה שיש לעולם סביבנו: מי בשלטון, דרישות הרשויות, מצב כלכלי ולא פחות חשוב המצב המדיני.

רועי מרציאנו (של ים סיטון…) צילום בעזרת רחפן

נתחיל מהתמונה אצלנו:
1. הביקוש של בני משק לחזור ולבנות את ביתם בקיבוץ גדול מהיצע המגרשים שמתירה לנו תמ"א 35 המתוקנת (550 מגרשים).

2. גח"א הוא קיבוץ "מתחדש" שהתחייב למתווה ר.מ.י 751 ומכאן שכל תוספת בנייה דורשת התחייבות הקיבוץ למתווה ר.מ.י 751 הקיים או חלופות אחרות: "חלופת המגורים" או "חלופת האגודה".

3. הארכת "תוחלת החיים" תגרום לכך שמספר הדירות שיעמדו לרכישה והורשה ילך ויקטן, (דירות גיל "זהב כפתרון חלקי).

4. עמק חפר הופך יותר ויותר מבוקש, לכן ערך הקרקע באזור עולה הרבה מעבר למדד והתוצאה היא כמובן התייקרות של הבנייה החדשה. ברקע קיימת סכנה שנאלץ לבנות בחלקות התוספת תחת האיום של פתיחת השכונה הנוספת (150) לבנייה בחובת מכרז.

5. איכות החיים הגבוהה בקיבוץ, החינוך פורמלי ולא פורמלי וחיי התרבות עשירים, גורמים לקיבוץ שלנו להיות אטרקטיבי ולכן רבים רוצים לשכור אצלנו דירות.

6. הוספת יחידות להשכרה בבתים קיימים. הוספת יחידות להשכרה בצורה שאינה מתואמת עם מערכות הניהול של הקיבוץ, גורמת למצב של "התרחבות פראית" של הישוב.

7. המשפחות הצעירות בקיבוץ מורכבות מחברים בעלי השכלה ויכולת גבוהה בהרבה מהממוצע בערים שסביבנו, לכן אנו מורווחים ב"הון אנושי" עשיר שאותו חשוב להבין ולנצל לתועלת הקיבוץ.

8. ממוצע הילודה בקיבוץ גבוה מזה הקיים בישראל (לא כולל חרדים) – 2.7 לעומת 2.2.

השפעת המערכות החיצוניות:

1. מצוקת דיור של זוגות צעירים.

2. התחייבות הממשלה להוסיף דירות, בתקוות שווא שכוחות השוק יגרמו להוזלת הדירות. (במאמר מוסגר לדעתי אין לאף אחד כוונת אמת להוזיל, מאחר והמדינה היא המרוויחה הגדולה מהמחיר הגבוה ולבעלי הדירות אין רצון שערך הדירות שלהם ירד).
3. הסיכון הקיים ב"חובת מכרז" בבנייה עתידית. מה שיכול לסכן את קיום הקהילה כפי שאנו מכירים אותה ורוצים לחיות בה.

4. קבוצות לחץ כגון "הקשת המזרחית" ועוד, גורמים בפעילותם הרעשנית לקושי בהוספת דירות הקיבוצים.

5. פינוי של ישובים מעבר לקו הירוק יתכן ויגרום לישוב של מתפנים בקיבוצים. כאלו שלא מלאו את יכולת תמ"א 35 שלהם (יד-חנה כמשל). הלחץ לפינוי שטחים בהתנחלויות עשוי לגרום להפקעת שטחים מאושרים לבנייה בקיבוץ והקמת קהילה "הטרוגנית" במקום קהילה "הומוגנית" שאנו כיום.

6. חינוך: הגדלת בתי ספר לממדים לא רצויים.

7. כשל של המדינה בהנגשה של מערכות שרות לציבור כגון: תמיכה בחינוך, ביוב, הספקת מים שפירים, שירותיי בריאות ותחבורה, גורמים לביקוש רב למגורים בקיבוץ.

8. משבר כלכלי בארץ ובחו"ל יתכן ויגרום לבנים החיים בחוץ, לחזור ולגור במבנה שההורים יוסיפו לדירה שלהם.

ברצוני להתמקד במה שאני מזהה כבר עתה כבעיות הדורשות טיפול בטווח הקרוב.

1. "התרחבות פראית" של הישוב
חשוב מאד שהקיבוץ יקבע כללים לתוספת יחידות להשכרה בבתיי החברים, כך שהגידול במספר התושבים בקיבוץ יהיה מתוכנן.
התב"ע מאפשר לנו להגדיל את הבתים לגודל 210 מ"ר, מתוכם תכסית מקסימלית של 160 מ"ר. כלומר משפחה שמקבלת היתרי בניה, יכולה תאורטית להוסיף יחידת דיור להשכרה. היה וכמה עשרות חברים יוסיפו, הישוב יגדל בכמה עשרות דיירים הזכאים למקומות לימוד לילדיהם, למקומות בבתי הילדים, לחניית מכוניות, למים זורמים, לחשמל ומערכת ביוב. כל זאת ללא תכנון מוקדם.
על כל אלו קיימת שאלת "זהות וועדים" (כמו אצלנו) החוק קובע ש"זהות וועדים" תלויה באחוז התושבים שאינם חברי אגודה. הכוונה בשני וועדים: "ועד האגודה" (של החברים בעלי "הנכס") וכן ועד מקומי של כל הגרים בקיבוץ. מניסיונם של ישובים בהם יש שני וועדים אנו יודעים שפורמט זה הוא "מתכון" לבעיות רבות.

2. הזדקנות הישוב.
חייבים לבנות תוספת לשכונות בנים.
גבעת חיים איחוד היא מקום שכייף לחיות בו, מקום טוב לגדל ילדים ולהזדקן.
אין זה סוד שהקמת שכונות הבנים הזרימה דם חדש ועוררה את הקיבוץ לפריחה.
עצירת הבנייה פירושה קליטה אפסית של משפחות צעירות.
בטווח של 10 עד 15 שנה אנו עלולים למצוא עצמנו בישוב "מזדקן".
מספר המשפחות שיזכו בדירות יורשים לא יענה על צורך בסיסי של "התרחבות דמוגרפית".
יתר על כן, למשפחות רבות לא יהיה "בן ממשיך" מה שיגרום למורת רוח ותחושות קיפוח.

3. "הרחבה כפויה".
המדינה מחפשת מקומות להוספת יחידות דיור. עמק חפר עובר הרחבה כפויה של הישובים עירוניים כגון: בת חפר וצוקי ים. אין לי ספק שישוב שהתמ"א המאושרת שלו גדולה בהרבה ממספר הדירות הקיימות, צפוי ל"עלות על שולחן השרטוט" של הגופים המחפשים מקום להוספת דירות. לכן קיימת סכנה שיאלצו אותנו לבנות ואולי עם חובת מכרז.

לסיכום, עבודה רבה נכונה לנו בבדיקת הנושא והתמודדות עם השאלות והבעיות הנובעות ממנו.
אני סמוך ובטוח שכפי שידענו לרוב ללמוד את הבעיות לעומק ולהתמודד איתן, נדע לעשות זאת גם כעת.