הי, אני ליאם רוזנברג וביקשו מימני לכתוב המלצה על הסרט "אח שלי גיבור" מכיוון שכבר ראיתי אותו וממש התלהבתי והתרגשתי ממנו.
הסרט יוקרן ביום רביעי ה 22.2.17 בשעה 20:00 במועדון, ובנוסף תהיה שיחה עם במאי הסרט יונתן ניר (25 ש"ח).

תקציר הסרט
"אח שלי גיבור" הוא סרט תיעודי (דוקו) המלווה צעירים ישראלים בעלי תסמונת דאון, שיוצאים עם אחיהם לטיול תרמילאים בצפון הודו על רקע נופי ההימלאיה. המסע המאתגר חושף את מערכות היחסים המורכבות בין האחים, את הקשיים ואת רגעי הקסם שמביא עמו ילד עם צרכים מיוחדים לתא המשפחתי. בסרט הזה מצולמים ילדים עם תסמונת דאון.

הסכמתי לכתוב את ההמלצה לסרט הזה מסיבה אחת פשוטה – הסרט הזה פשוט השפיע עלי ועל החיים שלי בגלל שיש לי מקום מיוחד בלב לאנשים עם צרכים מיוחדים. במהלך החיים הקצרים שלי (אני בת 17) יצא לי לא מעט להתעסק עם אנשים עם צרכים מיוחדים בעיקר עם ילדים אבל גם עם בוגרים יותר ואני ממשיכה להתעסק איתם.

את הסרט יצא לי לראות לפני חצי שנה בערך בטלוויזיה. ישבנו כל המשפחה בסלון – אני, אמא שלי ואחיי התאומים, ראינו אותו ואני זוכרת שלא הצלחתי להסיר את המבט מהטלוויזיה – הייתי מרותקת לסרט. אני גם זוכרת שבכיתי כל הסרט בערך מרוב התרגשות, רחמים, עצב – כל הרגשות התערבבו לי כאילו התנתקתי לשעה מהעולם ונכנסתי לתוך עולם משל עצמי.
קטע אחד, שממש תפס לי את העין והלב, זה הרגע שבו בת אחת עם תסמונת דאון ואחותה מתווכחות ואחר כך משלימות. האחות ה"רגילה" מסבירה לאחותה המיוחדת שכול מה שהיא עושה זה רק לטובתה ובשביל שהיא תוכל לעבור את המסע הזה בצורה הכי טובה.
זה הרגע שאולי בכיתי בו הכי הרבה. היו עוד המון רגעים כאלה בסרט. כל רגע כל דקה ודקה בסרט הם מרגשים ברמות מטורפות ומעבירים בך צמרמורת ורגשות מעורבים והתרגשות בלתי מוסברת.
יש עוד רגע אחד שאני רוצה לספר עליו – זה הרגע הזה בין גולן שהוא אח עם תסמונת דאון לבין אחיו הראל. באמצע טיפוס על הר, גולן נשבר ומתחיל לבכות ואחיו פשוט מחבק אותו ומרעיף עליו אהבה ותומך בו ופשוט מראה כמה הוא אוהב ודואג לאחיו הגדול. הרגע הזה פשוט הרס אותי הייתי בסוג של "התמוטטות" רגשות כזאתי.

חשוב בעיני שיראו את הסרט הזה, כי הוא פשוט משנה לך את תפיסת המציאות. הוא מכניס אותך לעולם אחר שכנראה לא הכרת באופן נורא מפורט לפני זה. הוא מכניס אותך למשפחות שחיות עם ילדים מיוחדים ומגדלות אותם.
לפי דעתי אלו משפחות של גיבורים וגיבורות. פשוט ככה.
שמחתי כל כך לראות את הסרט הזה. הוא עשה לי רק טוב. הוא בעיקר גרם לי לראות את העולם שלי באופן יותר אופטימי, ובעיקר גרם לי לחשוב שאין דבר שאני לא יכולה לעשות.
גם בן אדם עם כל המגבלות בעולם יכול לעשות הכל!
אנשים עם תסמונת דאון הם אנשים מיוחדים ומתוקים שכיף להיות איתם ולצחוק איתם. ובכללי אנשים מיוחדים הם האנשים שאני אוהבת להיות בקרבתם, כי איתם אף פעם לא משעמם וכל חוויה היא אתגר כיפי ומיוחד שאין כמותו.

שמחתי לרשום לכם את ההמלצה הזאת. מקווה ששכנעתי אתכם ללכת להקרנה.
מה שבטוח שאם תחליטו ללכת זה יהיה שווה כל צעד וצעד – בהבטחה!