שיחה עם שקד מוסקוביץ' מורה לאזרחות והיסטוריה בחטיבה העליונה בבית הספר האזורי 'מעין שחר', על מה שהתרחש בעקבות הזמנת נציגי ארגון 'שוברים שתיקה' להרצות לפני תלמידי י'ב במעין.
הפייסבוק שלי התמלא בפידים של תמיכה במנהל בית הספר 'מעין שחר', מנשה לוי, תמיכה וזעזוע מה'עליהום' שנעשה על המנהל שרצה להזמין את ארגון "שוברים שתיקה" להרצות לפני תלמידי י'ב. ידוע שקיר הפייסבוק שלנו הוא לרוב הבועה שלנו, ואם אנחנו חושבים שכולם חושבים כמונו על סמך מה שכתוב לנו על הקיר, זה סימן שאנחנו טומנים עמוק את הראש בחול.
רציתי להוציא קצת את הראש מהחול… וראיינתי את שקד בנושא. שקד הוא מורה לאזרחות והיסטוריה בחטיבה העליונה בבית הספר האזורי 'מעין שחר'. לאורך כל השיחה אני חייבת לציין ששקד לא הביע את דעתו האישית הפוליטית אלא התמקד בעובדות. אם יש כאן פרשנות היא שלי בלבד.

שקד סיפר לי שגם לפני שנה, הוזמנו לבית הספר נציגים המייצגים עמדות ודעות שונות בחברה הישראלית בהקשר של להיות חייל במדינת ישראל כשהמטרה היא לעלות שאלות, לעורר סקרנות וחשיבה עצמאית ולא לקבל את המציאות כמובנת מעליה. בקיצור, לחנך את הנערים והנערות להיות אנשים בעלי חשיבה עצמאית, ספקניים, שואפים להגיע לאמת ולבחור את הבחירה הנכונה.
לפני שנה הוזמנו נציגים מ'פורום משפחות שכולות' ארגון של אנשים ישראלים ופלסטינאים ששכלו את יקיריהם במלחמה בין שני העמים,. הארגון יוצא מנקודת הנחה שנוכחות ישראלים בשטחים היא כיבוש ויוצא כנגדה. לצידם הגיעו גם נציגים של ארגון 'אם תרצו' ארגון המייצג את הימין, נציגיו דיברו על הזכות שיש למדינת ישראל על השטחים. בנוסף, באותו יום, הגיע חייל צה"ל לשעבר, ערבי ישראלי שהחליט להתגייס לצבא, הוא דיבר על מה שהביא אותו להתגייס, על הקשיים שהיו לו בתור לוחם מג"ב ערבי, ועל כך שבדיעבד, הוא לא בטוח שהיה בוחר להתגייס. שקד סיפר שהתלמידים היו מאוד ביקורתיים כלפי הנציגים של הארגונים משמאל ומימין ולעומת זאת הייתה בהם הרבה אמפטיה לחייל לשעבר, ככל הנראה בגלל הקסם האישי שלו ובגלל שהוא שיתף בסיפור חיים אמתי.
השנה, במסגרת יום החשיפה לעמדות השונות, מנשה לוי, מנהל בית הספר החליט להביא את נציגי ארגון 'שוברים שתיקה' להרצות לפני תלמידי י'ב.

ואז הכול התחיל – אבא של אחד התלמידים, יצא בפייסבוק כנגד ההזמנה של אירגון "שוברים שתיקה". הוא לא כתב דברים פליליים ומסיתים, אבל על מה שהוא כתב כתבו עוד ועוד: מעט הורים, בוגרים של בית הספר ובעיקר הרבה אנשים מבחוץ, שאיש לא מכיר אותם באופן אישי, שניצלו את הבמה להתלהמות ודברי שנאה ונאצה. השיא היה שמישהו מפתח תקווה איים לרצוח את המנהל.
חשוב להדגיש שמנגד היו בוגרים, מורים, הורים ונציגים מהמועצה שמעל דפי הפייסבוק הדגישו את החשיבות של החשיפה לדעות שונות וגינו את המתקפה.
במהלך חופשת חנוכה, מנהל בית הספר נפגש עם אותו אבא שפרסם ראשון את התנגדותו להרצאה של שוברים שתיקה ועם עוד כמה נציגי הורים, והם הגיעו להבנה שהנושא יצא מפרופורציה.
ביום הראשון לאחר החופשה, נציגי ועד המורים השביתו את הלימודים לשעתיים. דיברו עם התלמידים והסבירו להם על מה השביתה ולאחר מכן התכנסו בחדר המורים ודנו במה שקרה.
שאלתי את שקד על תגובות התלמידים. הוא סיפר שבדיון פתוח שערך בשיעור, הילדים היו נסערים מהנושא, העמדות היו לכאן ולכאן, והיו הרבה מאוד דעות, כמובן שדיברו גם על גבולות השיח ברשתות החברתיות ועל ההשלכות של שיח אלים שכזה.
עם זאת, הנערים, מהר מאוד הפסיקו להתעסק בזה כי היה צריך להתכונן למבחן הבא, ולחזור לשגרה…

באופן אישי בעיני מדובר באירוע מזעזע. העובדה שלא ניתן ליצור שיח תרבותי ואינטלקטואלי בין אנשים שחושבים אחרת ושהדיון מהר מאוד גולש לאלימות. היום אנו יודעים את כוחה הגדול מאוד של האלימות המילולית הנכתבת ברשתות החברתיות. צר לי על המנהל שחווה התקפה ברוטלית, ועל כך, שבסופו של דבר האלימות השיגה את שלה.
ובנתיים… עברה הצעת חוק בכנסת ש'שוברים שתיקה' לא יכולים להיכנס לבתי הספר!
נקודות האור בסיפור הן המורים שעמדו לצד המנהל, שיצאו בצעד שיש בו אמירה ושדאגו לעורר שיח פתוח עם התלמידים. וכמובן ההורים, הבוגרים ונציגי המועצה שיצאו כנגד השיח האלים.
כאמא שבנותיה יגיעו עוד מעט לתיכון, מחמם את הלב לשוחח עם מורה כמו שקד, שמביט על הדברים הקשים שקורים בצורה רציונלית, לא שם את הדעה האישית שלו במרכז ושואף לחינוך בני הנוער לחשיבה עצמאית, סקרנות והתבוננות והכול מתוך סבלנות וסובלנות.

לט"ו בשבט – שקד מוסקוביץ, שקד לוי ושקד הגלילי