"הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה…" זו כמובן המחשבה הראשונה שעולה כשפוגשים את הבית של משפחת ורדי הותיקה. איזה אומץ צריך כדי לצבוע את קירות הבית בצבעים כל כך חזקים ונוכחים (מסתבר שחיימקה אפילו לא חשב על הסיפור כשבחר את הצבעים).

שלכת בבוסטון, צילם יותם זעירא (כבר קראתם את הבלוג שלו?)

אין ספק שזהו בית שחיים בו אנשים יצירתיים מאד, שאת החוש לאמנות ולאסתטיקה העבירו גם לדורות הבאים, כפי שניתן לראות מהיצירות התלויות על הקירות.
הבית עצמו צנוע ונעים, לא גדוש, ומשרה אוירה חמימה. העבודות של אגי החזירו אותי לילדותי, כשהשתתפתי בחוג אמייל של אגי בתור תלמידה. אני נזכרת בפידור משטחי הנחושת באבקות ששינו צבעים בחום התנור, ובמשפטים של אגי כמו "יוצא מהכלוץ ונכנס לבוץ" או "מספריים פרפריים". אגי, דרך אגב, לא הייתה בעת הביקור. היא היתה בשיעור השחייה הקבוע שלה בבריכה. אני שוקעת בזיכרונות על הביקורים בסטודיו של אגי (שעמד מול המקום שבו עומד כיום ביתי בשכונה החדשה), על טיולי המשפחות שלנו לסחנה ועוד…

בבית הזה אין רגע דל – בכל פינה ועל כל קיר תלויה תמונה, שמזמינה אותך לעמוד, להרהר, לשמוע את הסיפור שלה יחד עם הרבה צילומים של בני המשפחה. ועוד – תרמילים עדינים התלויים כמו מוביילים (תמונה למטה) קיר בצבע חמרה בפינת הטלוויזיה (על השולחן בין האבנים, מונחות חוברת "בתוכנו" וחוברת יפיפיה של תמונות שצילם אלדד בבית עם הקדשה מרגשת), ובכלל, הרבה טבע נכנס גם לתוך הבית ומשתלב בצורה אמנותית בבית.

"יום אחד הופיע יפתח לברון (שכולו לב) בבית עם התמונה הזו – פרי יצירתה של אגי. הוא ביוזמתו הלך ומסגר לנו אותה!"

וכשיוצאים לגינה – זו יצירה אמנותית בפני עצמה – צבעונית, דמיונית משולבת עם הרבה פרטי נוי והכל בידיים האוהבות של חיימקה.
מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנטי וליהנות מהתמונות הצבעוניות.

הרבה תמונות משפחה, ואין ספק שהילדים והנכדים מסבים לחיימקה ואגי הרבה גאווה

פרוטרט ענק ומדוייק של חיימקה שציירה תמר, והוא מתחבא בחדר השינה

ההורים של חיימקה, תראו את הדמיון לדור השלישי…

קיר מיניאטורות מכל העולם, אפשר שעות להביט בכל קישוט

התמונות של אגי מאירות בצבען את כל הבית, עדות לקריירה מפוארת ובינלאומית. אפילו בשירותים יש אריחי קרמיקה שאגי ציירה עליהם.

עץ הכורוזיה, שחיימקה אוהב, עומד כמו אישה יפה שחיימקה הוסיף לה איפור ותכשיטים

ציור של לילך פינקו יגודה

פרט מתוך ציור שציירה סמדר, עם בני המשפחה שניספו בשואה