זה לא היה מובן מאליו, אבל ההרכב שנבחר להתארח כאושיפיזין של קיבוצנו בערב סוכות הוא "החצר האחורית". יעקב (יענק'לה) רוטבליט, פזמונאי ותיק ומוערך, שכבר מזמן קנה את מקומו בהיכל התהילה של הזמר העברי, הגיע חמוש בשותפיו ליצירה בשנים האחרונות: המתופף תומר יוסף, המוכר ביותר מבין החבורה (בעיקר הודות להשתתפותו בצוות הקומדיה המיתולוגי "פלטפוס" ובלהקת ה"בלקן ביט בוקס"); הגיטריסט איתמר ציגלר; הקלידן גדי רונן וגם רון בונקר שאינו נמנה עם חברי הלהקה באופן רשמי – כולם נגנים ומבצעים מוכשרים במיוחד שיש להם הרבה מה להגיד. הפרויקט, שהיה מראשוני האלבומים שיצאו לאור בזכות אתר מימון ההמונים "הדסטארט", פרץ את הדרך עבור מוזיקאים רבים במטרה להגשים את חלומם בזכות המיזם המבורך הזה.
למרבה ההפתעה, לאחר יציאת הדיסק נטול השם לרדיו ולחנויות, "החצר האחורית" צלחה את מבחן המבקרים והקהל גם יחד, וזאת למרות המסרים הבוטים והכנים אשר הועברו בשירים. הסינגלים "מענה קולי" המרגש ו"פצצה מתקתקת" הגרובי הפכו ללהיטים, ובהמשך גם גרסת הכיסוי ל"לשרוק בחושך" שביצע אריק איינשטיין ו"נגמרה המסיבה" שנכתב כמחווה לשמוליק קראוס, שניהם היו חבריו לדרך של רוטבליט, התנגנו הרבה בתחנות הרדיו.

רוטבליט, האיש שכתב בין היתר את שיר לשלום, שאמנם הפך להמנון לאומי לאחר רצח רבין, אולם כאשר פורסם לראשונה נחשב לשיר מחאה אנטי מלחמתי (בעיקר הודות לעובדה שנכתב עבור להקה צבאית), חיבר את כל מילות השירים באלבום. גם כאן הוא לא היסס לגעת בנושאים שנויים במחלוקת, כאלה שרוב האמנים הישראליים מתרחקים מהם כמו מאש, לרוב בשל החשש מאיבוד קהל גדול המאופיין כפטריוט וציוני. מרבית הטקסטים באלבום "נגועים" בשמאלנות מובהקת, רחמנא ליצלן, ועוסקים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט אובייקטיבית ופרו-ערבית, או במחאה נגד שלטון הטייקונים והעדר הסולידריות החברתית במדינה.
לכן, לצד הביקורות החיוביות מהערב, חלק מהתגובות שנשמעו בקיבוץ בעקבות המופע התייחסו למסרים הקשים לעיכול שנזרקו לאוויר. בין השאר נטען כי הלהקה לא התאימה לערב החגיגי, וכי שיריה לא התאימו לאוזניהם של ילדים. נכון, יש מקרים בהם המציאות קשה ולא נעימה, אבל לטעמי אין כל פסול בכך שיבואו אנשים שיזכירו לנו היכן אנו חיים, כפי שעשה רוטבליט, גם אם לעתים ניסה להטיף בהגזמה לחברי המשק (למי שפספס, הוא ביקר לא פעם את "הקיבוצים המחורבנים האלה", דיבר בציניות על החלוקה לאיחוד ומאוחד ותהה כיצד תושבי המקום היו מטפלים בחסרי בית, למשל).
ניתנה לנו הזדמנות כנה להרהר בחיי היומיום של אזרחים רבים בישראל, ועל הדרך ליהנות ממוזיקת רוק נגישה ועם זאת איכותית ובלתי מתפשרת. "אחד משלנו", השיר שחתם את ההופעה בסטייל לאחר ש"החצרנים" (אין בכוונתי להכתירם כממשיכי דרכו של יוני פרינץ, אולם ככה הם מציגים את עצמם בתקשורת וברשתות החברתיות) ביקשו מהקהל להיעמד ולהתקרב אליהם כדי לשיר ביחד את אקורד הסיום למופע הנהדר. זה היה אחד מהרגעים הנפלאים האלה שנשארים בזיכרון לזמן רב, והשאיר טעם של עוד.
2 Responses to אצלנו בחצר (האחורית) / עמית תירוש
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיון
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (158)
- בטחון (19)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (4)
- בנות ובני משק שחזרו (11)
- בנות ובני משק שעזבו (13)
- בריאות ורווחה (46)
- גינון (62)
- דבר המערכת (125)
- הנהלה (341)
- הפרטה (133)
- התנדבות (40)
- וידאו (22)
- ותיקים (173)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (222)
- חירום (12)
- חניה (18)
- חקלאות (49)
- חשמל (22)
- טור דיעה (27)
- טיולים (43)
- יהדות (29)
- ילדים (132)
- כללי (637)
- לזכרם (225)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (93)
- מזון (33)
- מחזורים (7)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (63)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (155)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (28)
- עסקים (85)
- פוליטיקה (32)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (86)
- קהילה (499)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (145)
- שכונת בנים (166)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (12)
- תכנון (163)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (33)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
- נויה לס על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על לאבות בלבד / שלמה כהן
כתבות אחרונות
- גח"א בת 71 האם היא מזדקנת בכבוד?
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שי פרץ מעניקה ל…
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ענת ברנע
- הצצה אל העתיד / ליאור אסטליין
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / אבי פרנקל
- ובינתיים, ביד השנייה / עפרי, שירה ואיילת
- גח"א חוגג 71. האם הוא מזדקן בכבוד? / גידי שקדי
- מהאדמה ישירות לצלחת / עדנה ארזי
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ברוך גשן
- זה הספין שלי / שירי (הדר) שוביץ
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? דן הורוביץ (הקטן)
- מה לדולה ולכדורגל? / שלמה כהן
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ילדי בית האורן
- סלט עוף עם תפוחים / בלהה זיו
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / נעמה (סלייבי) נווה
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- הסטת תשתיות תקשורת בשכונת מגדל המים / דייוויד שרון
- צוות בריאות ורווחה משיק חודש בריאות / יעל לביא גילה
- מי שמטפל בכם / תניה רטר
- את מי זה מעניין בכלל? / היידי עפרון
- המלחמה על הבית ועל הבית של הבית / מיכל בן-נוח וילק
- זבת חלב / דנה ותמיר פרץ
- מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- תולדות המסע לפולין / שקד אביב
- ילדים זה שמחה / ליאור אסטליין
- עוגת גבינה פירורים / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / עופר דוד מעביר ל…
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות



עמית, תודה על הכתבה.
מבחינתי היה ערב נפלא אך מקבלת את זה שהיתה גם ביקורת, אם כי לא הגיעה אלי.
אני רוצה להתיחס לביקורת לגבי ההתאמה/ אי התאמה לילדים.
אצלי בבית ובאוטו רוב הזמן המוסיקה שהתנגנה היתה מוסיקה של "מבוגרים" שאני ואבא של ילדי אוהבים . כמעט מעולם לא שמתי ברכב , דיסקים של שירי ילדים, פעוטים, וכו. כי אני סבורה שמוסיקה היא מימד חשוב בחיים שלי והיה חשוב לי לפתוח את ילדי למוסיקה וגם ברמה האנוכית לגמרי, התחשק לי לנסוע עם מוסיקה שנעימה לי ואני אוהבת.
אני זוכרת את גל ומאיה בגיל 3-4 שרים בקולי קולות את לרוץ מהר של יהלי סובול למשל (זה היה מתוק ביותר).
ההופעה היתה בערב וכל אחד היה יכול לבחור אם להביא או לא להביא ילדים. בשנה שעברה למשל הבאנו את להקת דז'ה וו לבית וינה בסוכות והיו רק מבוגרים שבאו לרקוד וליהנות.
בקיצור, מה שרציתי להגיד או להמליץ זה שלא נורא לחשוף את הילדים גם למוסיקה שלא נחשבת "ילדית". כשיגדלו, ואני חווה את זה עם הגדול, הרגעים הכיפים שלנו זה לנסוע ולשמוע מוסיקה ביחד.לדבר עליה, להמליץ אחד לשני ולפעמים "לנתח" שירים.
בהתחלה הילדים נמשכים ללחן ואחר כך גם למילים.
הדס, אני מסכים במאה אחוז עם הגישה שלך. מוזיקה תופסת חלק נכבד מאוד בחיי, וככזאת, אני בטוח שאנחיל את אהבתי אליה גם לילדיי שיבואו לעולם בעתיד, ואקפיד לחנך אותם על האמנים והשירים שעליהם אני גדלתי. כמוך, אני מתכוון למוזיקה שהיא לא ילדותית, אלא למוזיקה שהיא לטעמי טובה ואיכותית: שלום חנוך, אריק איינשטיין, דני סנדרסון, יהודית רביץ, והרבה אחרים, וגם אמנים מחו"ל כמו הביטלס, הדורז, ניל יאנג, ועוד… כמובן ששיריו הגדולים של יענק'לה רוטבליט נכללים ברשימה הזו.
את הביקורת לא אני השמעתי אלא שמעתי מהורים אשר לדעתם המוזיקה של החצר האחורית לא התאימה לילדיהם, אבל תרשי לי לחזק אותך ולומר שזה לא רק "לא נורא" לחשוף את הילדים למוזיקה שלא נחשבת "ילדית", אלא גם רצוי במידה מסוימת.
אני עדין לא חוויתי כיצד זה להיות הורה, אבל אני רוצה להאמין שאתייחס לילדיי כאל בוגרים מראשית חייהם וכדברייך אחשוף אותם למוזיקה שאני שומע בעצמי. בכל פעם שאני הולך להופעות ופסטיבלי מוזיקה בארץ ורואה הורים שלוקחים עמם את צאצאיהם להכיר אמנים שגם הם אוהבים על הבמה, אני מתמלא הערכה לאותם אנשים ומבטיח לעצמי שאעשה זאת גם. החצר האחורית אמנם שרו על תכנים לא פשוטים אבל כפי שציינת – ילדים נמשכים ללחן ולא תמיד מתעניינים במילים (וגם לי כנגן גיטרה זה קורה הרבה), וגם אם כן אז אפשר לספר להם מדי פעם שלא הכל ורוד בעולם שלנו, ובוודאי לא במדינה שלנו.