דואט אהבה*

היא: אני עוד לא מצאתי
ולא ראיתי עוד
קיבוץ כל כך סימפטי
הוא: קבוצה יפה כזאת.
קשה לי לנתח
מדוע ואיכה
אני כל כך שמח –

היא: אני כל כך שמחה!

הוא: שעה שרות ובועז
עמדו להתחתן
עוררו קנאתו אז
של כל רווק זקן,

היא: על רכילות נואשת
מפני שכן עיקש
אינני מתרגשת –

הוא: אינני מתרגש!

היא: זאת אמת פשוטה
מעצם האיחוד,
אני די מבסוטה –

הוא: אני ודאי מבסוט!

היא: ואל נא תתרעמו
שאין עוד שם מתאים

הוא: לעת עתה השם הוא

שניהם: כפר סאלד – גבעת חיים!

היא: זאת אני חושבת

הוא: סוד אגלה עכשיו,
נדמה היא מאוהבת –

היא: נדמה הוא מאוהב!
עדיין לא מצאתי
ולא ראיתי עוד
קיבוץ כל כך סימפטי –

שניהם: קבוצה טובה כזאת!

דורון ועוזי נבון שרים את הדואט וסימה מסבירה… שנת 1992

ליום העלייה על הקרקע – 23 במאי 1953, כח אייר תשי"ב, כתב עדי נחמני, פייטן החצר של כפר-סאלד, "שיר אהבה". ה"נאהבים הגדולים" היו חברי "האיחוד" משני הקיבוצים, גבעת חיים וכפר סאלד.
מבצעי השיר היו סימה שרי (אז – גלובוס) נציגת כפר סאלד ושמואל נבון, איש גבעת חיים. בכפר סאלד הייקית היו גם חברים אוהבי תרבות ויוצריה, ובמשך השנים הועלו שם גם אופרטות כתובות בידי חברי הקיבוץ, וכמובן גם בוצעו על-ידם. דבורה צנגן ז"ל הייתה הסולנית בדרך-כלל.
"אבל ביום העלייה על הקרקע נעדרה הסולנית (הריון מתקדם, או אחר לידתה של ערפה) "אז שלחו אותי", סיפרה לי סימה.
"אני, שלא היה לי כל עבר אופראי, באתי לגבעת חיים ימים אחדים קודם, כדי לעבוד עם שמואל נבון על השיר שכתב עדי לכבוד האירוע. קיבלו אותי מאוד יפה, ושהיתי פה יומיים-שלושה (רחל נחמני מספרת שהשיר הוא פאראפרזה על שיר מהאופרה "אלמוניתה" שהוצגה בכפר סאלד, והותאם לאיחוד בין שני הקיבוצים. השיר הוא על סיפור אהבה בין צעירה שבאה מהעיר לבין קיבוצניק, והוא נכתב בשיתוף עם משה גרינפלד, חבר כפר סאלד).
וסימה ממשיכה: "במת עץ מאסיבית נבנתה כשמסביב רק חול וחול. ייעודה היה טקס העלייה לקרקע, שהוזמנו אליו לא מעט אח"מים, ביניהם, כזכור, אפילו בן-גוריון!
שם, על אותה במה, נערכה גם המסיבה בערב, שהייתה מיועדת "לחברים בלבד"… ושם כנראה הושר שיר האהבה שזכה לתשואות סוערות! ה"שידוך" הצליח!
אבל בכך לא תם הסיפור…

בכפר-סאלד הייתה שלישיה של קומיקאים, משעשעים מאוד, ומאוד מוזיקאליים. גם הם הופיעו בחגים ובאירועים (כולם ז"ל): הלל ליפמן, צבי פלבר ורפאל דרייפוס. הייתה להם הופעה מצודדת, תנועתם הייתה קלה ונעימה לעין.
אחרי שיר האהבה ביני ובין שמואל, בין גבעת חיים וכפר סאלד, הופיעו הם עם שיר, שגם הוא – פרי עטו של עדי. בשיר הזה היה חרוז כזה: 'יש לי הצעה מוצל-חת – בוא נשתינה במקל-חת!'
אנשי גבעת חיים היו בשוק! שוד ושבר! קלקלנו את כל הרושם! האומנם השידוך הצליח?
… הייתה מי שנחלצה לעודד אותנו, ש"לא ניקח ללב, זה היה מאוד מוצלח! הם עוד יתרגלו!"

(והערה שלי, לסיום: חברי גבעת חיים זכו להכיר את עדי לפני-ולפנים…)

עוזי ודורון נבון 1992 שרים דואט אהבה בין גבעת חיים לכפר סאלד