ה- בן 37, במקור מעין חרוד מאוחד, גדלתי בקיבוץ, שירות צבא קבע כטייס, חיים בתל אביב, שם הכרתי את ענבל (שינדלר). הגענו לקיבוץ לפני 4.5 שנים. למדתי כלכלה (תואר ראשון) ומנהל עסקים (תואר שני). עובד כשמונה שנים באלביט – חטיבת כלי טייס. אחד הפרויקטים באחריותי הוא טייסת מטוסי כיבוי האש (שהוקמה אחרי השריפה בכרמל). מעבר לפרויקט הזה, אחראי על כמה פרויקטים של פיתוח מערכות בתחום התעופה.

 ש– איך הגעת להנהלה?

ה – כחצי שנה אחרי שהגענו היו בחירות להנהלה וביקשו מחברים להצטרף. החלטתי שזאת דרך טובה להכיר את הקבוץ ואת האנשים. חששתי ממצב שבו אני מגיע לקיבוץ רק כדי לישון בו ולא להיות חלק מהקהילה סביב.

 ש – מה ההנהלה עושה?

ה – ההנהלה מתכנסת כאחת לשלושה שבועות (לדעתי לא מספיק). היא כמו הדירקטוריון של הקיבוץ. גוף שמכוון ומאשר פעולות משמעותיות, מכין את סדר היום של הקבוץ ומאשר את התהליכים השוטפים כמו תקציב וכו'. זה יותר דומה לדירקטוריון מאשר לממשלה, כיוון שהממשלה היא גוף מבצע, וההנהלה היא לא. מי שמבצע הם המנכ"ל (אייל) ויו"ר הדירקטוריון (שמוליק). ההנהלה ממלאת תפקיד של ביקורת ושיתוף בתהליכים והכנת החלטות למועצה ולקלפי. יש גם החלטות ביצועיות כמו החלטות לגבי פרטים, השקעות ועוד.

 ש – זאת הפעם הראשונה שחיברו את ההנהלה הכלכלית וההנהלה החברתית לגוף אחד, נכון? זה לא גרם לכך שרוב העיסוק היה בנושאי כלכלה ולא חברה, האם עדיין נשמר האיזון בין השניים?

ה – כן, ולטעמי זה צעד נכון מאוד כיוון שכלכלה וחברה הם תחומים שהולכים יד ביד. אין עולם כלכלי שמנותק מהתועלות והראייה האישית של בני אדם. ולכן אני בעד ראייה משותפת של שני התחומים האלו. היופי של ההנהלה שנובע מהגיוון שלה הוא שכל אחד מהאנשים שם דגש על הדברים שחשובים לו, וכך נוצר איזון. אני לא זוכר שהיה דיון שלא עלו בו כל ההיבטים האלו. היו דיונים כלכליים שהחלטנו לעצור ולעשות חשיבה קהילתית. הדינמיקה היא שהאנשים שבדרג הביצועי עובדים בחלקיות משרה תחת עומס רב ואך טבעי הוא  שילחצו לבצע ולקדם, אי אפשר אחרת. התפקיד של ההנהלה הוא לאשר את ההחלטות או להגדיר את המשך התהליך. איפה שנדרש לעצור ולהכין באופן יותר טוב ומלא את הדיונים להחלטה. במועצה הדברים מגיעים די "לעוסים" והיכולת של המועצה לשנות דברים או להתעמק היא מוגבלת. ההנהלה היא המקום בו בוחנים את  הפרטים, ומעמיקים בחלופות.

תפקיד שני של ההנהלה הוא לקבוע את סדר היום, להעלות דברים מיוזמתה שלדעתה הם המשמעותיים והנכונים לחיי הקיבוץ ולעצב את סדר היום שלו. בפן הזה היינו יכולים לדעתי לעשות יותר.

 ש- ז"א שמי שקבע את סדר היום היה הצוות הניהולי ופחות ההנהלה?

ה – זה בדרך כלל נכון וזה בסדר גמור. אחד הדברים שכן עשינו היה העברת מרכז הכובד של ההשקעות לכיוון החינוך. הייתה תקופה של השקעה מאסיבית בכבישים ומדרכות בזמן שמבני החינוך היו במצב קשה מאוד. מתוך ההנהלה הצלחנו לשנות את הכיוון, .כמובן שהכול יחד עם לחץ ופעילות של חברים מהשטח.

אחד הדברים שחשובים לי היו לעבוד בצורה מסודרת, להגדיר יעדים, לתחקר באופן מסודר את מה שקורה. מכיוון שמדובר בסכומי כסף גדולים ובהשפעה משמעותית על חיי האנשים שחיים פה, מין הראוי לשים את כל השיקולים על השולחן ולנתח את הצעת ההחלטה באופן הכי טוב ומעמיק, זאת על מנת להגיע להחלטה הטובה ביותר.  עברנו גם תהליכים שלא היו כאלו, לעיתים התקבלו החלטות שלא עובדו באופן מספק, וכתוצאה מכך הן נפלו, או חזרו בחזרה לשולחן ההנהלה אחרי שלא התקבלו במועצה או בציבור אבל זהו תהליך בריא של קהילה פעילה ואכפתית.

 ש – למה זה קרה?

ה- חלק מזה הוא הצורך לעמוד בעומס עבודה רב שדיברנו עליו. חלק נובע מאופן הניהול המסורתי וחוסר החשיפה לעולמות ניהול חדשים. אופן העבודה הזה היה נפוץ יותר בעבר, והשתפר בתקופה האחרונה. לדוגמה, ערד סלוצקי, המנהל העסקי, הוא מקצועי וענייני ודואג להביא החלטות באופן מסודר. הבאת נושאים ברמה מקצועית ובצורה בהירה ופשוטה מקילה מאוד לקבל החלטה שקולה גם על מי שאיננו עוסק ביום-יום ברזי הנושא.

 ש – מה חשוב כדי לקבל החלטה בנושא משמעותי?

ה – בשביל זה צריך שיתוף ציבור. בהתחלה זה נתפס ככאב ראש, ואז הבנו שהשיתוף חשוב לא רק למען הקהילה והאחווה, אלא גם כדי לקבל זוויות ראייה אחרות שיכולות לעזור בקבלת החלטות טובה יותר. למה לוקחים יועצים? כי הרבה פעמים יועץ שלא מבין לחלוטין את התחום יכול להסתכל ולתת לך פידבק. בקיבוץ זה יכול להיות פשוט במקרים מסוימים כי מדובר במערכת סגורה ובאנשים שאכפת להם. צריך לאסוף כמה אנשים, לעשות 3-2 פגישות ולהביא נייר שמציג חלופה או מנתח כמה חלופות. זה נורא פשוט, זה נורא בריא חברתית, וכל פעם שעשינו את התהליך הזה – הייתה הצלחה. לדוגמה, התהליך שעשינו עם נושא ההנצחה. באה פנייה להנהלה, ובמקום שרק ההנהלה תתמודד עם הנושא הטעון – הוצאנו את זה החוצה ויצרנו דיון משותף. בנושא מרכז השירותים התהליך לא נעשה באופן מספיק טוב. אם זה היה קורה, היה יותר קל להעביר את ההחלטה לביצוע.

 ש – אבל בנושא המרכז הטענה היא שכבר דנו בו פעמים רבות בעבר?  

ה – זה מוביל אותי לנושא השני. סטנדרט העבודה. כשמביאים החלטה, צריך להביא את ההחלטות שקדמו לה, כדי שיהיה אפשר להסתכל שוב על הרצף והשתלשלות ההחלטות. התפקיד של מזכירות ההנהלה הוא לארגן את המידע באופן מקצועי. במקרה של המרכז אפשר היה לעשות את זה באופן יותר מסודר. בסוף עשינו את התיקון אבל כבר נוצר רעש.

הגדרת תהליכים היא חשובה. כל החלטה צריכה שיהיה לה תהליך מוגדר ושקוף, נקודת התחלה, אבני דרך בגופי הקיבוץ, איפה ומתי ניתן לעשות בקרה בהמשך. קורה שההחלטות מתגלגלות מבלי שאנשים המתעניינים מצליחים להבין מה התהליך, איפה אנחנו נמצאים בו, ומה היו ההחלטות הקודמות. אפשר לעשות מעין לוח שעונים כזה, שאומר לאנשים מה קורה ואיפה אנחנו עומדים. לעשות את זה באופן פשוט. תכנית עם יעדים ברורים, שקופה, שניתנת  לביקורת, כמו בחברה מקצועית החייבת את זכות קיומה לבעלי מניותיה ועובדיה.

נושא נוסף הוא איך אנחנו רוצים שהקיבוץ ייראה עוד עשר שנים מבחינה חברתית וכלכלית. עשינו עבודה לגבי התכנון ותוכנית האב. אבל צריך עבודה דומה מבחינת החברה והכלכלה. כרגע מתנהלים ללא תמונה עתידית כזאת, וזה המקום של ההנהלה לשים את זה על השולחן.

 ש – זה לא יהיה קשה מדי לנהל את הדיון הזה? זה לא יהיה טראומתי מדי?

ה –   אם נתעלם מהדיון הזה, זה יקפוץ לנו בפנים בעתיד, עדיף לערוך אותו בצורה מנוהלת ומאורגנת, כדי שזה לא יתפוצץ. צריך  להחליט מה יקרה פה עוד עשר שנים. איך יראו החיים? האם כדאי להשקיע בענפים ועסקים מקומיים או שהקיבוץ יהיה רק פרבר שינה?

אני מאוד מאמין בעסקים קטנים. לפי דעתי זה מנוע צמיחה והתפתחות יוצא מהכלל. צריך לשבת עם אנשים, לעזור להם, לבחון היכן נקודות החיכוך עם הקיבוץ ולפתור את זה. רעיון מעניין שעלה הוא להפוך את שפרירים הישנה למקום מקסים לעסקים קטנים או השדרה הירוקה מתוכנית האב. לא רק עסקים, אפשר להחליט על יוזמה חינוכית, או מה שרוצים. לקיבוץ יש את כל הכלים בעולם. צריך להחליט אם זה חשוב לנו, וחשוב שיהיו יזמים פנימיים שירצו את זה.

 ש – טוב, זה לא פשוט, יש שימושי קרקע ועוד הרבה סוגיות.

ה – נכון, אבל אפשר לפחות להחליט שזה מה שאנחנו רוצים ולהתוות כיוון, עם הגדרה ברורה של רמת הסיכון והמעורבות. אני חושב שאם לא מתייחסים לקיבוץ כאורגניזם חי ולא תהיה תנועה של עשייה, זה יוציא את החיים מהקיבוץ. אתה יכול להביא אנשים לארוחות ערב בחדר אוכל (וזה לא קורה מספיק), אבל חיי יום יום קהילתיים כוללים גם מרכיב כלכלי ושירותים קהילתיים שמייצרים את מרקם החיים כאן.

 ש – זה לא יהיה פתח למסחור של הקיבוץ ופתיחה להמון מבחוץ?

ה – אם אתה עושה את זה נכון, עם אנשי מקצוע נכונים, ועם אג'נדה ברורה, אז אתה יודע ממה להימנע וכיצד לעשות את זה נכון כך שישרת את הקהילה.

 ש – לסיכום?

ה – חשוב לי להבהיר, ההתנהלות בהנהלה היא טובה. החלטות מתקבלות, לומדים מטעויות ומתקדמים (הרבה יותר מכמה מקומות אחרים שאני מכיר). להנהלה חלק חשוב בתהליך ההתפתחות של הקיבוץ. חשוב שישבו בה אנשים שרוצים להשפיע, גם אם לפעמים זה אומר לחטוף ריקושטים. ברמה האישית, באתי להכיר וללמוד. מצאתי קיבוץ מתפתח ומתקדם, בסוף יש הרבה סיפוק מהעשייה. נהניתי מאוד עד עכשיו ומאחל לנו הצלחות רבות בעתיד.