בין המועמדים, בצדק, שחור לבן אחד. אני יודעת שמונוכרום זה פסה. אבל לפני שנתיים זכה סרט כזה, וגם אילם! יש שאמרו שזה היה בגלל הגימיק אבל לידיעתכם – "הארטיסט" הוא סרט ממש טוב!

עכשיו יש את "נברסקה". מכירים את ההודעות שמקבלים לפעמים:Congratulations! You won a million dollars!. אז ברוס דרן הוא אחד כזה שקיבל הודעה ולקח אותה ברצינות. הוא איש מזדקן, נרגן, אלכוהוליסט, עקשן מאד וקצת תימהוני. אשתו ובנו מנסים להניא אותו מהמסע הארוך הזה, אותו הוא מתחיל בכלל ברגל, ממונטנה לנברסקה, שם, הוא מאמין שמחכה לו הפרס. לאור התעקשותו להגיע לנברסקה בכל מחיר, מחליט בנו הצעיר לקחת אותו וכאן מתחיל הסרט. סיפור מסע של אב ובן, דרך נופי שחור/לבן והרבה צבע בכל מה שקורה ביניהם בדרך. נראה לי שבגלל שהסרט אינו בצבע תשומת הלב מתרכזת רק בדמויות, שהן מאד רבגוניות. ברוס דרן זכור לטובה מהרבה סרטים בעבר והזמן וההפסקה עשו לו רק טוב! הוא כ"כ משכנע בתפקיד הזקן המקרטע שלפעמים הצופה שואל את עצמו: מעניין אם הכל משחק או שככה הוא עכשיו?! בכלל, אני חייבת להצדיע לכמה מהשחקנים המבוגרים יותר שחזרו למסך, כגון רדפורד ב"הכל אבוד", מריל סטריפ (שמעולם לא עזבה…) ב"אוגוסט – מחוז אוסייג'" ובאותו סרט גם ג'וליה רוברטס, כבר לא אישה יפה אך בהחלט מצויינת במשחקה. בעוד כמה שבועות יצטרף אליהם גם מייקל קיין.

אבל נחזור לנברסקה. אל תתנו לחוסר הצבע הפיזי בסרט לעצור אתכם מללכת! הוא מאד צבעוני ומחמם לב! ממש כדאי!

השבוע בוידיאו, אל תחמיצו את סרטו האחרון של בני תורתי – "הבלדה לאביב הבוכה". סרט שהוא סיפור אגדה המתרחש בצפון הפרוע, באזור פראי ובתולי שבו מפוזרים כפרים מוזרים וקטנים ובהם גרים טיפוסים צבעוניים. הסיפור הוא תמהיל של מערבון, סרט מסע, מתח, מוזיקלי, קומדיה וחושניות על אדם העובר מכפר לכפר בחיפוש אחר נגנים לביצוע יצירה מזרחית לחברו הגוסס. ככל שהחבורה גדלה הצופה מגלה עוד טפח בסיפור המתח הזה כשברקע מוזיקה מזרחית מהפנטת. זהו גם מין שיר הלל למוזיקה המזרחית, למוזיקאים מחוננים המנגנים על כלים עם שמות כמו שבטים אבודים באפריקה וצלילים כמו הטבע.

הפרצופים שבני מצא מיוחדים ביותר, הערק זורם כמים והסרט כולו מענג ביופיו החזותי, המשחק הנפלא והמוזיקה.