שבוע פוליטי – לפני כשבוע הלכה לעולמה שולמית אלוני, שבזכותה יש לנו היום זכויות אזרח. לפני כשבוע, הועמד מורה לדין משמעתי כיוון שקרא תגר על היות צה"ל הצבא המוסרי בעולם. במהלך השבוע, העולם נערך למסמך ההבנות של קרי. הפעם נראה כי זה באמת הסיבוב האחרון ואחריו נצטרך לממש את אופציית האקזיט (למי שיש), או להתחיל להתרגל להשוואה לדרום אפריקה (למי שאין). ואצלנו, החום עולה, הפרדסים מוריקים, האוויר יבש, ונדמה כי עוד חורף חם מדי מגיע, ואחריו עוד קיץ חם ולח, ושקט עייף שאחרי הסערה. מתי יוצא פה האוטובוס להפגנה הבאה?

ארי פולק

ארי פולק מסביר לבני המצווה כיצד עבדו פעם בפרדס

עבודה עברית – פעם, היה ידוע שהעובד העברי הוא לא משהו. ומה שעשר חלוצים יספיקו בשעה, שתי פלחיות מקומיות תספקנה בחצי. עדיין, העדיפו את החלוצים, כי הבינו שעבודה היא בעיקר חינוך וערכים. קראו לזה בשם: "עבודה עברית". אחרי זה, נשכחו הערכים ונשארה העבודה שאותה עושה פועל תאילנדי בקצב מהיר פי ארבע.

השבוע, 17 מבני ובנות המצווה ירדו ליום קטיף בפרדס. רק לכמה שעות. שם בפרדס, לשבריר שנייה, נגלתה רוחה של ה"עבודה העברית". אם מערכת החינוך רוצה להיות ייחודית, שונה ומשמעותית – היא צריכה להתחבר שוב לעבודת השדה.

 מה במועצה? – המועצה לא התכנסה כבר תקופה ארוכה. נראה כי כולם צריכים קצת רגיעה. מהמאבק על מרכז השירותים (מה קורה איתו, באמת?) ולפני החלפת התפקידים, ההנהלות והיו"רים. אבל, מתחת לפני השטח, עניינים רוחשים. השבוע יובא להחלטה המשך שיפוץ הכבישים, וגם יוחלט איך יעוצב הקבוץ בשנים הבאות. שבילים, כבישים צרים, או רחבים. חניות ליד כל בית, או מגרשים מרוכזים, חסימות כבישים ומעברים לא חוקיים. הכול במועצה, ובאתר המחודש – אז שימו לב, שלא תגידו "לא ידעתי".

תודה ראשונה – כעורך, יש לי את הזכות לראות את העלון מוקדם, ולגלות את הכתוב בו. קראתי את מכתבו של שמוליק על סיום הקדנציה. כדרך המקום, תמציתי, נטול רגשות, מדויק. בטוח עוד יהיו הרבה פרידות וסיכומים, אבל ובשעה כזאת, שבכל זאת, יש בה משהו שהוא גם נרגש ומיוחד, מותר גם להגיב במילה אחת, ועוד אחת קטנה – תודה רבה. על שנים של עשייה, גם אם היו רגעים של אי הסכמה.

תודות סביבתיות – ט"ו בשבט חלף עבר לו, כאילו היה זה אמצע אוגוסט, והחורף המשוגע שבאוויר מוכיח כמה חשוב לפעול למען הסביבה. אז שתי תודות סביבתיות, אחת במקרו, ואחת במיקרו. ועוד אחת נוספת, לקינוח.

2014-01-13 18.12.27

במאקרו – לכל מי שכתב התנגדות למפעלי הגז, וכמובן לכל הצוות שארגן, עזר ותמך, בניצוחה התקיף של נורית כרמי. מי ייתן והתנגדויותינו יהיו לרבבה, ונצליח להפוך את מפעלי הגז לחרבה.

במיקרו – לארי כהן, (בעלה של עמית לנג), שיום יום עמל על הפעלת והחזקת נקודת הקומפוסט השכונתי במגרש החנייה ליד הרפת, בשכונת הבנים. בזכותו של ארי, אנחנו, תושבי הבתים הקרובים, נמנעים מהגעת משאית הזבל, מונעים שינוע לקילומטרים רבים, שריפת דלק מזהם, וזמן עבודה יקר. בתמורה, אנו זוכים פעמיים בשנה לערימה של קומפוסט ריחני, פרי שאריות מטבחינו ועמלו של ארי – יישר כוח! יש עוד קומפוסטים מסביב ותודה לכל המתפעלים (שלחו לנו תמונה ונפרסם!).

לסיום, תודה ט"ו בשבטית אחרונה – מי שחי בשכונות החדשות, לא יכול שלא להבחין בתכונה הרבה של צוות הנוי המוגבר, ובעבודת הפיתוח הרבה שנעשית. תודה רבה, וכבר לא יכולים לחכות שהעצים יהיו גדולים מצילים ומלבלבים כמו שאר הקיבוץ. בשכונה החדשה יש עבודה על הדשא של 'שביל הנחש', ויש גם ספסל חדש אל הנוף (ספסל האהבה?).

2014-01-28 15.27.30

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896