רוב מבני החינוך בקבוץ, נמצאים במצב תחזוקתי גרוע מאד. בתי הילדים כולם, ניבנו בקבוץ הישן, של טרום ההפרטה ואפילו טרום הלינה המשפחתית. למרות שהגישות החינוכיות של החינוך המשותף, נשארו אותן הגישות,ארגון החיים, השתנה מאד. קבוצה של ארבעה ילדים בפעוטון גדלה ל-16, וכתות כוללות של 20 ילדים, נהפכו למרכזונים של 40.

כדי לשרת את התנאים שהשתנו, עברו מבני החינוך שינויים רבים, במטרה להתאימם למציאות החדשה. ההתאמה חייבה שינוי פנימי שכלל סגירת מרפסות, פתיחת קירות איחוד שני מיבנים למיבנה אחד ועוד. הדבר יצר חללים בלתי מנוצלים (האם יש עוד צורך במקלחות בגן ??), ומערכת חדרים בלתי הגיונית, שגם, לא פחות חשוב, יצרה ליקוי אסטתי חמור, והכבדה על יכולת העבודה היעילה של הצוות. שנים רבות לא תוחזקו הגגות של הבתים (עלות גבוהה…) עד כדי יצירת סכנה ממשית לילדים (בגשם האחרון כמעט וקרס גג של מרפסת סגורה בפעוטון, העשוי אזבסט… ונאלצנו להחליפו כליל).

לתוך מציאות זו, הגיעה הצעה של הנהלת הקהילה, שדיברה על יצירת פרוגרמה חדשה לכל מבני החינוך, בה יוחזרו למערכת החנוך הבתים הכוללים שבעבר היו שייכים לה, דבר שירכז את כל בתי הילדים במתחם אחד, סביב הדשא הגדול, בנוסף לבתים שכבר נמצאים שם:

• הגיל הרך יקבל בנוסף לבתים שלו גם את הסביום ומרכזון ד'-ז' הנוכחי
• ז' – יב' יהיו במתחם הנעורים שישופץ
• ד' – ו' יעברו למבנה אחר (עדיין אין החלטה לאן)

"בתמורה" יפונה כל מתחם הפעוטונים הנוכחי ויועבר לרשות הקבוץ (הרווחה).

ההנהלה החינוכית, ואני בראשה,  תומכת מאד בהצעה הזו והנימוקים לכך הם:

1. כל מבני החינוך (הגיל הרך וגיל בית ספר) ירוכזו באזור אחד.
2. התאמת המיבנים לקבוצות השונות ילווה בשיפוץ חדש ובהתאמה מלאה לשיטות החינוך הקיימות היום.
3. כל אזור הפעוטונים הנוכחי שהוא צפוף והחצרות בו נוגעות אחד בשניה, יזכה לאזור מרווח הנותן אפשרויות של גדילה במספר הילדים.

ההנהלה החינוכית מודעת לכך, שלנושא זה משמעויות כספיות לא קטנות, אך הן הכרחיות בכל מקרה, והדרך המוצעת תאפשר ביצוע משופר בהרבה. ההנהלה גם מודעת, שלא כל הדברים פתורים, ויש קושי לקבל החלטות על פינוי מבנים מאוכלסים, כדי שהמהלך יתחיל לזוז. אבל נראה לנו שפשוט אין ברירה, וחייבים לצאת לדרך, ומה שיותר מהר.

איור: ורד נחמני