ראשית כל, אני רוצה להודות לעינב שהעבירה אליי את התפוז.

זה תפס אותי בהפתעה גמורה, קצת הביך ובאותה נשימה חימם והרחיב את הלב. תודה עינב, אני אוהבת אותך ומעריכה אותך מאוד.

אני בוחרת להעביר את התפוז ליוני פרינץ.

f5_Album12 פורים נירה ויוני פרינץ עם דרור והסבתא

הגעתי לכאן עם גדעון מקנדה בסוף שנת 2010 ובמהרה השתלבתי בעבודה בגנים. יוני היה עדיין חצרן וכמעט בכל יום הייתי פוגשת בו – אבא וסבא עם נשמה של ילד ועיניים בורקות. על השבילים, בטרקטור, בתיקונים שונים ובמחסן תמיד סבלני, מסביר פנים ומחוייך, שילוב של צבר קיבוצניק עם מישהו שהרגע הגיע מוודסטוק, רוקח מטעמים עם השפה העברית.

לעיתים קרובות הוא שיתף את הילדים והצוות בעוד סיפור נוסטלגי או אנקדוטה, עם הזכרון שלו שעד היום מעורר בי השתאות ותמיד היה מוכן לעזור כשיש לו זמן ויכולת.

אני מרגישה שהחיוך בעיניים של יוני, לא פחות בולט מהחיוך על השפתיים.

גם הילדים תמיד שמחו לראותו, להקשיב לו, לחבק ולתת כיפים, להתבונן בו מתקן, נוסע על הטרקטור וכשהיינו מבקרים במחסן, אז בכלל היה אושר וסקרנות עד אין קץ.

יוני הוא אדם צנוע עם לב רחב, שעזר מאחורי הקלעים לנשים ואנשים שהזדקקו לעזרה במצב לא פשוט. זה מראה איזו נשמה גדולה יש לו.

בחווייה האישית שלי, יש ליוני גישה בריאה לחיים, גישה טובה, נעימה וקלילה גם בימים קשים יותר. הוא תמיד בגובה העיניים ותמיד מוכן לתת יד כשהוא יכול.

גם היום, כשהבן שלי והנכד שלו בני העשר חברים טובים, אני חווה את זה כך. אנו נפגשים מדי פעם בכלבולית ועל השבילים וכל מה שתיארתי כאן, אני מרגישה גם היום, בחלוף כמה שנים טובות.

יוני – קבל באהבה את התפוז הזה. אני שמחה שיש לנו בקהילה אנשים כמוך, עם חיוך ולב רחב, עם סקרנות וגישה בריאה לחיים. אני מאחלת לך ולמשפחה העניפה והמקסימה שלך בריאות וימים טובים.

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896