ראשית אני מודה לעמי על שהעביר לי את תפוז הזהב.

כמו כן, תודה לחברים רבים ששמו לב וברכו אותי, זה מרגש מאוד.

נפלה בחלקי הזכות להעביר את תפוז הזהב לאחד או אחת מבני הקהילה שלנו. חשבתי כי לרבים מגיע. רבים מתנדבים בקהילה ומחוץ לה.

התלבטתי במי אבחר והחלטתי להעביר את "תפוז הזהב" לבלהה זיו.

בעבודתנו המשותפת בגן הירק הקהילתי, נחשפתי להתנדבותה במסגרת  המועצה עם קשישים עריריים הזקוקים לחברה ואוזן קשבת.

התנדבות זו נותנת לקשישים יכולת לשרוד את הבדידות וכאבי הזקנה.

שנים עבדה בלהה עם אישה בחוגלה ומאז שהיא נפטרה, עברה לעבוד באחיטוב עם שתי משפחות הזקוקות לעזרה.

כאן בקיבוץ, בשקט ובצנעה, מעניקה בלהה במשך שנים מאכלים מנחמים לזקוקים לעזרה באבל ובשמחה.

כשרונה להפוך כל חומר גלם למטעמים משמח רבים מאתנו.

ועל עשייה זו – עוד הרבה שנים.